יין חם - המשקה שיחמם לכם את החורף
יין חם הוא משקה מופלא. גם טעים וגם עושה מצב רוח טוב, ומתאים במיוחד עכשיו, כשמזג האויר בחוץ קר וגשום (טוב, בעיקר קר). שגיא קופר מסביר איך מכינים את המשקה שיחמם לכם את האווירה
השבוע שחלף היה קר וגשום. בשנים שעברו, פחות או יותר בעונה הזאת, כבר היינו מאורגנים להפליא עם כמות ראויה של קישקע, קפואה בפריזר, הרבה קטניות שעברו השרייה במים והוקפאו גם הן ולא פחות חשוב – מגש של עצמות רגל.
השנה, הסתיו הארוך הזה השאיר אותנו שאננים לגמרי, והגשם והקור של תחילת השבוע תפסו אותנו לחלוטין לא מוכנים. במילים אחרות, הפריזר ריק ונותר לנו להתחמם עם מרק בלבד. מרק, ויין חם. היות ונותרו רק עוד יומיים או משהו לחגחנוכה, וגם השנה החדשה – של "ההם" – בפתח, אז יין חם זה מתאים.
השילוב של תבלינים ואלכוהול חם, שכאשר הוא מתאדה, נושא איתו הרבה ארומות, הוא דבר פנטסטי. הוא יכול לחמם כל בית בשניות, ולהפוך את העניינים לחביבים במיוחד בתוך דקותיים. בעונה הזאת, באירופה, אפשר למצוא בכל יריד רחוב דוכן או שניים של יין חם, שבא בספל חרס חום מסורתי.
להכנה, סיידר ויין אדום הם שני סוחפי הארומות המובהקים ביותר, אבל אפשר להשתמש במגוון שלם של משקאות, כולל יין לבן, בירת אייל – שבארץ יש ממנה רק יבוא – או מיץ דומדמניות, מסוג האושן ספריי למיניהם. לכל אלה ארומות טבעיות – לא חשוב האלכוהול לרגע – שאותן הם יכולים לספק הרבה זמן, אם מחממים אותם בעדינות. בשום אופן לא מרתיחים יין חם לרמת "מבעבע", כדי "להוציא את כל האלכוהול", כמו שאמרה לי טבחית באחת המסעדות פעם.
אל תבחרו ביין או במשקה היקר ביותר שיש בסביבה. זה מיותר בתכלית. ממילא מוסיפים למשקה ברנדי או וודקה (זאת דווקא לא משפיעה מאוד על הטעמים), תפוזים, ציפורן ותבלינים אחרים, כך שאין מה להשתולל. אם ביין אדום מדובר, לכו על בקבוק בינוני במחיר או משהו סביב 20 שקל אם יש כמות גדולה של אנשים במסיבה.
קינמון וציפורן הם התיבולים הקלאסיים למשקאות חמים. מקל קינמון או שניים, וכמה מסמרי ציפורן הם ממש המינימום. לאחר מכן, כל הבא – ברוך הבא. למעשה, לכל אחד יש המתכון הסודי ביותר של אמא/סבתא/סבתא רבא שלו, תלוי בן כמה הוא, וזאת ההזדמנות הטובה ביותר שלכם להשתולל ולהמציא את מה שיעבור הלאה, בסודי סודות ולדורי דורות.
רצוי להוסיף ליין רק תבלינים שלמים – זה מונע עכירות של היין – ואם אין סיבה אחרת, לצרור אותם בבד גאזה או בחיתול. לחלופין, אפשר ל"השליך אותם לסיר" בנון שאלאנט, ולהניח לאורחים לאתר מדי פעם מסמר ציפורן, כוכב אניס, קליפת מוסקט (מייס) או מקל של קינמון. צריך רק לקחת בחשבון שאם "נופלים" על מסמר ציפורן הוא מיד משתלט על כל הפה. אם אתם אוהבים חומציות ביין שלכם, והחלטתם להוסיף תפוז שלם או לימונית, אפשר לנעוץ את התבלינים בפרי. עוד יתאימו קליפות הדרים מגוררות, וגם תערובות תה וחליטות שונות – בעיקר הפרחוניות יותר. הזהרו משימוש בחליטות שקדים, כי התמצית שבה משתמשים היצרנים להעשיר את החליטה נוטה להשתלט על העניינים.
את המשקה החם יש תמיד להמתיק. עושים את זה עם סוכר, דבש או כל ממתיק – טבעי, בחייכם – אחר. כלי הבישול עצמו יכול להיות כל דבר מלבד סיר אלומיניום, כיון שמתכת זאת לא אוהבת נוזלים חומציים כמו יין ומיצי פירות. לא תורעלו אולי, אבל הטעמים לא יהיו נעימים.
ההכנה פשוטה: יוצקים את היין (או הנוזל העיקרי האחר) לסיר, מחממים מעט ומוסיפים את הממתיק. מוסיפים את התבלינים ומביאים לסף רתיחה, ומשאירים על אש בינונית-נמוכה עד שהיין מוכן. כמה שיותר זמן – יותר טוב, והכוונה היא לטווח של שעות, ולא של ימים. יין ששוכן במקרר יהיה טוב גם ביום למחרת, אבל אז רצוי לדלל ביין נוסף, כיון שהטעמים כבר יהיו חזקים למדי.
לפני ההגשה אפשר לחזק את המשקה במעט ברנדי או וודקה. אם אתם מרגישים אמיצים, אתם יכולים לתת מעט פלפל חריף ליין – ממש מעט – ואם אתם מרגישים חגיגיים, לצקת מעט יין מבעבע על היין עצמו, בכוס, לפני ההגשה. קישוטים יפים הם פרוסות הדרים טריים או מיובשים שבושלו עם היין, התבלינים עצמם או שולי כוס מסוכרים. מגישים בכוסות עבות – לא כוסות יין – כי המשקה, חם.
מתכון? אין מה לתת מתכון או כמויות. לשני בקבוקי יין הייתי לוקח תפוז קטן, פורס אותו, לוקח משהו כמו שני מקלות קינמון וכפית של אניצי ציפורן ומשלים במעט גרידת לימון, מוסקט ומייס. כוס סוכר זה די מינימום, אם משתמשים ביין יבש. תמיד אפשר לתקן תיבול.
הוט טודי
זה משקה דבש, ששונה ממשקאות המסיבות והיינות החמים למיניהם בכך שמכינים ממנו יותר ליחיד או לזוג. כל כך פשוט שבא לבכות (או לרוץ להכין)
המרכיבים (לספל אחד):
1 כף דבש3/4 כוס תה
2 שוטים של ברנדי
פרוסת לימון
אופן ההכנה:
- מכינים תה, מוסיפים דבש ומערבבים. מכניסים את הברנדי ומערבבים. מכניסים הלימון לתה ושותים.