הצדק הצבאי במבחן טננבוים
אף שלא הורשע, הנזקים שגרם מחייבים לנהוג עמו כבית שמאי - והוא לא ייצא "בזול" כמו איציק מרדכי
חשוב להדגיש כי על אף שטננבוים הודה בעבירות חמורות, הוא לא הורשע בעבירת בגידה או סיוע לאויב (באחרונה, למשל, הורשע מרדכי ואנונו), עבירות שהעונש המקסימלי עליהן לפי חוק העונשין הוא מאסר עולם ואף מיתה. למעשה, טננבוים לא הורשע באף עבירה. ועם זאת, אין חולק על הנזקים התדמיתיים שנגרמו למדינת ישראל ולמערכת הביטחון, אשר מחייבים לנהוג עמו כבית שמאי.
כעת, אם כן, נותר רק עניין הדרגות, לשיקול דעתה של הוועדה הנכבדה, אשר תוקם לפי סעיף 533 לחוק השיפוט הצבאי ובראשה יעמוד שופט בדימוס בדרגת אלוף-משנה לפחות. לאור תיקון מס' 48 שהוכנס לתוקף ביום 1.10.04, תהיה הוועדה רשאית להחליט על הורדה בדרגה עד לדרגת טוראי לקצין אשר הודה במעשה המהווה, לכאורה, עבירה שיש עימה קלון, גם אם במסגרת עסקת טיעון בלבד.
בספטמבר 2005 הונחה בפני ועדה דומה בקשה "לפגוע פגיעה ממשית" בדרגתו של האלוף יצחק מרדכי. כזכור, בהחלטתה שלא להוריד את מרדכי בדרגה התפתלה והתפלפלה לה הוועדה בפרשנות משפטית דחוקה ושגויה (עליה הוגש, בצדק, ערעור על-ידי הפרקליט הצבאי הנוכחי, אשר הולך ומתגלה כאחד הפצ"רים האקטיביסטיים ביותר בתולדות צה"ל). בקביעה מוזרה למדי פסקו אז חברי הוועדה כי תכליתה של סמכות שלילת הדרגות אינה הגנה על טוהר המידות, אמון הציבור ותדמית הצבא, וכי יש משקל רב להיסטוריה הצבאית העשירה של מרדכי ולפגיעה בכבודו ובמצבו המשפחתי, החברתי והכלכלי. גישה מקלה שכזו לא תוכל לחזור על עצמה שנית בפרשת טננבוים. תרחיש סביר למדי הוא שהוועדה תחליט על שלילת דרגותיו לחלוטין, או למצער על הורדתו בדרגה.
טננבוים, בניגוד למרדכי, לא הורשע. ועם זאת, קיימים מספר הבדלים משמעותיים בין שתי הפרשיות. ראשית, בעוד שעניינו של מרדכי נידון בפני הוועדה לאחר 13 שנים ארוכות מיום ביצוע המעשים שבגינם נשפט, הרי שהעבירות בהן הודה טננבוים התבצעו שנים ספורות לפני כינוס הוועדה. שנית, אין חולק על כך שתרומתו של מרדכי למדינת ישראל הייתה רבה יותר מזו של טננבוים, והוא הגיע לוועדה חמוש בסוללת גנרלים כעדי אופי ובהילה של אלוף שלושת הפיקודים. שלישית, והחשוב מכל, בעוד שלעבירות שבהן הורשע מרדכי אין נגיעה ליחסי החוץ והביטחון של מדינת ישראל, הרי שפרשיית טננבוים עלולה, בסופו של יום, להשפיע על מרקם היחסים העדין עם שכנינו. בהקשר זה כדאי להזכיר כי גורמי החקירה במשטרת ישראל, בניגוד לאנשי מערכת הביטחון, לא שוכנעו בדבר אמיתותן של הגרסאות שמסר טננבוים לעניין העבירות הפליליות שביצע.
בנסיבות אלו, כוונתו של הפצ"ר, תת-אלוף מנדלבליט, לבקש את כינוס הוועדה, אינה אלא כורח המציאות. מערכת המשפט בצה"ל טרם הפנימה את השינויים שעברו על החברה הישראלית, והיא נושאת אופי "קטגורי" מופגן ביחס לנאשמים. כך, למשל, אחוזי ההרשעות בבתי-הדין הצבאיים גבוהים להפתיע, וחמור לא פחות, אחוזי ההרשעה בהליכי הדין המשמעתי המגוחך, הננקטים על-ידי מפקדים, גבוהים אף יותר. ראוי, אם כן, כי גם ביחס לבכירי קציניה, תפגין מערכת המשפט הצבאית את אותה הקפדה יתרה, ולו למראית פני הצדק.
עו"ד שלומי וינברג עוסק במשפט מינהלי ובדיני צבא
