שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חולם בספרדית
    עם ביקורות משבחות, חתימה קרובה ב"סוני" והופעות חגיגיות בסוף החודש - דויד ברוזה יכול להיות מרוצה: "התחושה היא שאני בן 50 ועכשיו הכל מתחיל"

     

     

    שנה אחרי שיצא לחנויות בספרד שחרר באחרונה דויד ברוזה גם לשוק הישראלי את "Parking Completo", אלבום יוצא דופן בספרדית שנושם וחי את מקצבי הפלמנקו והבולריה של אנדלוסיה.

     

    "Parking Completo", האלבום השני שברוזה מוציא בספרדית, הוא אלבום מסע אינטימי ומסקרן שזכה לביקורות משבחות בספרד, באמריקה הלטינית ובישראל. "ליאונרד כהן הפוסט מודרניסטי", נכתב עליו באחד מעיתוני מדריד ובאחר הוסיפו: "ברוזה הפתיע אותנו עם אלבום פלמנקו שיונק ישירות מהגיטרה של פאקו דה לוסיה".

     

    הקישור לפאקו דה לוסיה נובע בין השאר מכך שעל הפקת האלבום חתום מפיק העל הספרדי חווייר לימון, מי שעובד לאורך שנים עם מיטב האמנים בספרד ובהם דה לוסיה, לוז קאזאל ואנריקה מורנטה. לימון הביא איתו לאולפן ההקלטות חבורת נגנים מהמובילים בתחומם ובהם ניניו חוזלה, אלן פרז, פירנייה וחבייר מאסה (קרמלו) שהוסיפו לאלבום ארומה קלאסית.

     

    "שום דבר באלבום הזה לא היה מובן מאליו", אומר ברוזה, "לא העשייה שלו, לא ההצלחה שלו בספרד ובטח לא החיבוק החם שהוא קיבל בישראל. זה אלבום בלי סודות ובלי טריקים. הוא מאוד מינורי, קרוב ואינטימי בעידן של רעש, יחצ"נות, פירסומות ומותגים. אפשר לומר שהלכתי נגד כל הסיכויים".

     

    החיבור בין ברוזה ללימון נולד לפני כשנתיים כשברוזה הופיע לבקשתו של מנהלו האישי בספרד, ויקטור גרסייה, במועדון Clamores במדריד. "הוזמנו כל מיני אנשים מהתעשייה ובהם לימון וניניו חוסלה, שנחשב ליד ימינו של פאקו דה לוסיה ובין חמשת נגני הפלמנקו הטובים בעולם", נזכר ברוזה, "זה היה מאוד מרגש. אחרי ההופעה הם ניגשו אלי וחבייר שאל 'אז מה אני צריך לעשות בכדי לעבוד איתך'? אמרתי לו: 'בוא לפלסטינה'. המנהל שלי כמעט רצח אותי במבטים. לא היה לו ברור למה אני חייב לסבך הכל. חבייר שאל את ניניו Que Dice? (מה אתה אומר?) וניניו השיב שהוא לפלסטינה לא בא עם כל המלחמות. חבייר חשב לרגע ואמר: 'אני בא'. חשבתי לעצמי, אני והפה הגדול שלי מאיפה אני אביא תקציב לזה, אבל זה בדיוק מה שהיה". 

     

    מהרגע הראשון היה ברור לשניהם הכיוון. "חבייר רצה אלבום שיהיה קרוב לאנשים, הוא רצה לחבר אותי לאדמה. הוא אמר 'עזוב אותך מאלקטרוניקה'. כבר שנים אני מנסה לתרגם את מה שקורה איתי על הבמה לתקליט וזה מאוד קשה. לתרגם את היצריות הזו, החושניות, הטקסטים שמתערבבים עם המלודיות, התחושה הזו שהאמן גוהר עליך מתוך המערכת, זה מורכב. כשהוא אמר לי את הדברים האלה היה לי ברור שאני מתקרב למקום האמיתי".

     

    אצל ברוזה המילים, ברוב המקרים, קודמות למלודיות וכך היה גם הפעם. המפגש עם לימון האיץ את כתיבת הלחנים למילים של כותבים מופלאים כמו פבלו גררו שנוכחותו באלבום דומיננטית במיוחד, פרננדו פולאינו, חבייר רואיבל והמשורר המקסיקני חיימה סבינס. האלבום הוקלט ובושל בחציו באולפן של לימון במדריד ובחציו באולפן של סעיד וויסאם מורד מהרכב "סברין" הפועל במזרח ירושלים.

     

    למה התעקשת להקליט במזרח ירושלים?

     

    "כי טוב לי שם. אני שורץ שם שנים והאווירה באולפן הזה אמיתית. עם כל הנושא הלאומני, שהוא קשה, יש במקום הזה משהו ניטרלי שמשאיר את האגו בחוץ. ברמה המקצועית היה לי חשוב שהאנשים האלה, שהם חברים קרובים שלי, יעבדו במערכת מיומנת עם המפיק הכי גדול. רציתי לחלוק איתם גם את זה. אני מבין שיש כאלה שיראו בזה סטייטמנט פוליטי, שהוא אולי פועל יוצא, אבל בהחלט לא היה הכוונה ההתחלתית. הלכתי לשם בגלל התחושה ואני מאמין שזה משתקף במוזיקה".

     

    החיבור למזרח ירושלים מן הסתם קשור גם במוזיקה האנדלוסית ששואבת משורשים ערביים.

     

    "זה נכון. לוויסאם מורד יש תואר מהאקדמיה ע"ש רובין בירושלים במוזיקה קלאסית אנדלוסית ואין יותר חיבור מזה. חבייר לימון שחי פלמנקו כל חייו ישב פעור פה כשהוא ניגן. הוא אמר שהוא שמע לא מעט נגני עוד ממרוקו ומארצות אחרות, אבל הוא הוקסם מהנגינה של וויסאם. זה היה חיבור חשוב".

      

    נולדת בישראל אבל גדלת בספרד. יש באלבום הזה חזרה למקורות המוזיקה שלך?

     

    "אני לא ספרדי, אני מאוד ישראלי וכך גם המוזיקה שלי שנושמת את המקום הזה שהוא העוגן. זה נכון שגרתי בספרד, נחשפתי אליה וגיליתי אהבה עמוקה מאד לתרבות הספרדית, ממש כמו שגיליתי אהבה עמוקה לתרבות האמריקנית תוך כדי שחייתי שם, אבל אני לא לוקח בעלות על התרבות הספרדית. זה הם, חווייר לימון והנגנים, שהכניסו אותי לתוך העולם שלהם ועטפו אותי. הם פתחו לי את הדלת, כי לי בחיים לא היתה החוצפה לגשת אליהם. זה לא שאמרתי לעצמי עכשיו תעשה פלמנקו או בולרייה או רומבה, כמוהם. זה המקצב שלהם לא שלי. אני בא עם מה שיש לי, עם הדופק הפנימי שלי וזה מתחבר. אם האלבום הזה נשמע פלמנקו, זה כי הם צבעו אותו בצבעי פלמנקו ממש כמו שאת Isla Mujeres, האלבום הראשון שלי בספרדית, אלחו סטיבל המפיק המוזיקלי צבע בצבעי פופ ספרדי".

      

    יש באלבום תחושה מאוד רגועה ושלמה.

     

    "התחושה היא שאני בן 50 ועכשיו הכל מתחיל. אני בנקודת זמן שהכל מתנקז אליה. תביני, זה אלבום שחברת התקליטים שלי, 'וורנר', לא רצתה. ברגע שאמרתי להם שאני רוצה להקליט במזרח ירושלים, הם התקפלו. כל האלמנט הפוליטי לא התאים להם. אני הפקתי את האלבום בכסף שלי ואני בחובות מטורפים בגללו, אבל זו שקיעה נעימה. הוא זכה לחשיפה מדהימה ולביקורות מצוינות בספרד ועכשיו גם בארץ. אז נכון, 'וורנר' שברו את החוזה שהיה להם איתי לחמישה אלבומים בגללו, אבל עכשיו חברת 'סוני', שזיהתה את הפוטנציאל בגלל ההצלחה הרבה שהיתה לו בדרום אמריקה, רוכשת את הזכויות עליו. זה אלבום שנעשה באמונה שלמה. מאוד ברור לי איפה אני נמצא. המוזיקאים שמנגנים איתי הם הטופ, ממש כמו החבר'ה שאיתי כבר 20 שנה בהרכב 'ברוזה פייב'. אני לא מרגיש שאני צריך לפרסם את זה. בשבילי זה מספיק שאני יודע. אני חושב שהגעתי למקום שבו אני נמצא בגלל האינטגריטי, ההתמדה ולא מעט מזל. זה לקח שנים של למידה".
     

     

    שיערת שהאלבום יתקבל בכזו קבלת פנים חמה?

     

    "לא היה לי מושג, אבל אני בדרך כלל לא חושב על זה. חשוב לי לדעת בפנים, שלמה שאני עושה יש בסיס אמיתי. אחרי זה יכולים להגיד עלי ועל המוזיקה שלי מה שרוצים, זה כבר לא חשוב. היום אני יודע מי אני, אני נמצא בסוף של תהליך הגשמה ברמה המוזיקלית. כשיצאתי לדרך לפני 30 שנה רציתי להגיע לאיפה שאני נמצא היום. ידעתי שזה ידרוש ממני המון. כשעזבתי את ישראל בשנת 1984, עזבתי בשיא. עזבתי היכל תרבות מפוצץ, פיטרתי 37 עובדים, אמרתי לנגנים שלום ועזבתי בכדי לחפש משהו אחר, בשביל להרחיב אופקים. נסעתי וחזרתי אחרי 20 שנה למרות שבאמצע המשכתי לעשות תקליטים ולהיות בקשר עם הקהל ולהופיע במצדה, אבל בפרופיל נמוך. זה לא שלא היו הצלחות – 'מתחת לשמים' מכר 130 אלף עותקים וזה לא פחות גדול מ'האישה שאיתי', אבל זה לא פתח את מה שהיה לי שם".

      

    לא הרבה יודעים, אבל "Padre Coraje" של רואיבל זיכה אותך בפרס האמ"י הספרדי.

     

    "זה שיר שאני מאוד אוהב. הוא נכתב על פי סיפור אמיתי מאוד קשה של רצח של ילד בן 17 בדרום ספרד. הילד הזה נרצח בתחנת דלק שבה הוא עבד והמשטרה לא מצאה את הרוצח, אז אביו התחפש לאיש העולם התחתון ובמשך שנתיים יצא למסע חיפושים אחרי הרוצח. הוא הקליט את הרוצח מודה ברצח והביא את הקלטת לבית המשפט שטען שמדובר בראיה לא קבילה כי ההקלטה נעשתה שלא בידיעת החשוד. חבר שלי ביקש לרכוש את הזכויות על הסיפור ולעבד אותו לסדרת טלוויזיה ואני הצעתי לכתוב את המוזיקה. בסופו של דבר השיר זכה בפרס שיר הנושא של סדרת טלוויזיה".

     

    הסינגל השני מהאלבום, Me Muero, הוא דואט מצמרר עם האמא של המוזיקה הלטינית, מרסדס סוסה. איך הוא נולד?

     

    "אלחו סטיבל פנה אלי לפני כמה שנים ושאל אם אני רוצה להשתתף באלבום דואטים שמוקדש למשורר המקסיקני חיימה סבינס. זה מאוד ריגש אותי והסכמתי בתנאי שהדואט יהיה עם מרסדס סוסה. כמונים גם אלחו הוא מעריץ גדול שלה, והוא אמר 'נראה אותך משיג אותה'. היא ידעה מי אני כי כמה שנים קודם לכן היא היתה בהופעה שלי ואחר כך אני הייתי בהופעה שלה וניגשתי אליה מאחורי הקלעים. הרמתי טלפון ושרתי לה את השיר דרך האפרכסת. כשסיימתי היא ביקשה שאנגן שוב והצטרפה אליי. היא התאהבה בשיר. היא אישה גדולה מהחיים, אני הרוס ממנה, כולם בכו באולפן מהתרגשות כשהקלטנו את השיר הזה. יש גם משהו מרגש בזה שאישה מבוגרת מנהלת דיאלוג עם המוות. עכשיו, אגב, אני אמור לכתוב לה עוד שיר".

      

    מפריע לך הפער בין הפסגות שבהן אתה נוגע בחו"ל לבין המקום שבו אתה נמצא בישראל?

     

    "קורים לי פה דברים טובים, יש תקופות רדומות יותר, אבל טוב לי עם מה שקורה. לא ציפיתי למילה אחת טובה על Parking Completo בישראל והוא זכה לביקורות מצוינות. זה לא מאוד חשוב, הדבר העיקרי הוא שאני אמשיך להיות רלבנטי לעצמי".

     

    • ב-25-27 לחודש יערוך ברוזה מופע כפול בכל ערב, במועדון גולדסטאר זאפה בת"א וב-28 במרכז עינב. יחד איתו ינגנו הסקסופוניסט Jay Beckenstein, מיסד להקת ספיירו ג'ארה, Julio Fernandez, גיטריסט יליד קובה שהיה אף הוא חבר בלהקה וכן בבואנה ויסטה סושיאל קלאב, הפרקשניסט הברזילאי Cyro Baptista שהופיע עם עם פקיטו דה ריברה, קייטאנו וולוסו, מריסה מונטה, ג'ון זורן, פול סיימון, סטינג ופיש, Francisco Centeno על הבס שניגן לצד ארית'ה פרנקלין, מרווין גיי, דיאנה רוס ועוד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חולם בספרדית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "אני מאוד ישראלי". ברוזה
    צילום: אורן אגמון
    עטיפת האלבום
    ביקורות טובות. פארקינג קומפלטו
    עטיפת האלבום
    7 לילות
    מומלצים