שתף קטע נבחר

"אם המדינה לא תעזור, חברות הדניס ייסגרו"

דגי הדניס נחשבים למעדן במסעדות היוקרה, אבל ייתכן שבקרוב יספוג הענף זעזוע. שתי החברות היחידות בישראל לגידול הדגים מזן זה מזהירות כי אם המדינה לא תסייע להן, הן תיאלצנה לסגור את שעריהן ולפטר מאות עובדים

"מנת היום שלנו היא דג צ'יפורה ברוטב ויניגרט ולימון", הוא אחד המשפטים הנפוצים במסעדות יוקרה שמגישות דגי דניס. אבל החלטת המדינה להוציא את החקלאות הימית מים סוף , מעמידה את חברות "ערדג, ו"דג סוף" - היחידות בענף - בסכנת סגירה ופיטורי מאות עובדים.

 

מנכ"ל משרד התשתיות, אלי רונן, ביקר היום (ג') במכון לחקר ימים ואגמים באילת ונפגש עם מנכ"ל "ערדג", דורון טונדובסקי. טונדובסקי הבהיר לרונן כי בלי תמיכת המדינה בתהליך המעבר יחדלו החברות מלהתקיים ואף פירט בפניו כיצד ניתן לסייע להם.

 

בספטמבר 2004 פרסם צוות מומחים בינלאומי את מסקנותיו בנושא חוות הדגים באילת. הצוות קבע כי כלובי הדגים הם אחד הגורמים המשמעותיים לזיהום מימי המפרץ, אך אינם הגורם המרכזי בזיהום המפרץ. המלצתו הייתה להתחיל מיידית בהוצאת כלובי הדגים מהמקום. המאבק נגד הוצאת הכלובים נמשך זמן רב וכל העת טענו בעלי החוות כי גידול הדגים אינו גורם כל נזק למפרץ. בשעתו התגייס לטובתם השחקן דליק ווליניץ ובהמשך גם ספי בן יוסף, בקמפיין שטען כי מצב האלמוגים מתחת לחוות הדגים רק הוטב במהלך הגידול.

 

לפני כחצי שנה החליטה הממשלה כי יש להוציא את כלובי הדגים מים סוף בתוך שלוש שנים ובתהליך של צמצום הדרגתי של כמויות המזון והדגים בתוך הים. במקביל הוחלט על מעבר גידול דגי הים ליבשה. רונן הגיע היום לאילת כדי לשמוע ממנהל המכון לחקר ימי, ד"ר עמוס טנדלר והביולוג ד"ר נועם מוזס, על התקדמות הגידול הנסיוני של דגי הים ביבשה.

 

על פי הנתונים שהוצגו למנכ"ל, מתברר כי אנשי החקלאות הימית שטענו כי אין כיום כל טכנולוגיה זמינה כלכלית לגידול דגי ים ביבשה, צדקו. ה"פיילוט" שהוצג בפני מנכ"ל משרד התשתיות כולל אמנם פיתוח ישראלי ייחודי, אבל הוא עדיין לא נבחן בהצלחה "על רטוב". 

 

טונדובסקי, מנכ"ל "ערדג": "עכשיו אנחנו בשלב ה'אונס', שבו מקצרים תהליכים במחקר כדי להגיע לתוצאות. בתוך שנה מהיום צריך להגיע לגידול של 500 טון דניס בבריכות יבשתיות ואנחנו מתפללים שלא ניפול כמו אלה שנפלו לפנינו. אין אף אחד שיכול לומר 'הפעלתי מערכת סגורה ביבשה והצלחתי'. אם 'ערדג' תצא מהים לפי לוח הזמנים שקבעה הממשלה, החברה תיאלץ לפטר עובדים, להיפטר מהידע שרכשה ובסופו של דבר תיסגר, כי אין שום פתרון אחר.

 

"כדי לאפשר לנו לרוץ לפי לוח הזמנים של הממשלה, חשבנו על נמל אשדוד כחלופה לים סוף. אנחנו כבר מגדלים באשדוד ורוצים להגדיל את הנפח ולגדל שם דניסים במשך 10-8 שנים, עד שהגידול היבשתי יהיה כלכלי. אם לא, 'ערדג' לא תהיה בעסק".

 

הסיוע שמבקשת 'ערדג' מהמדינה הוא קבלת פטור ממכרז להעברת החקלאות הימית לנמל אשדוד ושכנוע מנכ"לית הנמל לאשר את המעבר (באופן קבוע). גורם נוסף שצריך להסכים למעבר מאילת לאשדוד הוא משרד הבריאות, שלא הפגין התלהבות יתרה מגידול דגי המאכל בתוך נמל תעשייתי.

 

"דג סוף", החברה השניה המגדלת דגי דניס באילת, כבר הגישה בג"ץ נגד החלטת הממשלה להעביר את הגידולים לאילת והדיון בנושא נקבע לחודש מאי. "בבג"ץ שהגשנו אנחנו מבקשים שהממשלה תקבל את דו"ח המדענים הבינלאומי ותאפשר לנו להישאר בים עד שתהיה אפשרות לעבור לבריכות היבשתיות" הסביר אייל רותם, מבעלי החברה.

 

"אם 'ערדג', שהיא בבעלות הקיבוצים, יכולה לעבור לאשדוד - שיעברו. ב'דג סוף' כל העובדים הם מאילת והם לא

יכולים לעבור לאשדוד. שיוציאו את 'ערדג' וישאירו אותנו. צריך להיות רצף בגידול דגים. אי אפשר לעצור פתאום ולהמשיך בעוד פרק זמן של שנים. במקרה כזה, 'דג סוף' תיסגר. לחברת 'ערדג' יש פתרונות חלופיים. הם חקלאיים ויכולים לגדל דברים אחרים. אנחנו חברה עירונית ויודעים לגדל רק דגים. העובדים שלנו הם הון אנושי שחשוב לאילת.

 

"נכון שברור לכולם וגם לנו, שבסוף לא יגדלו דגים בתוך הים. אבל במתווה שהממשלה החליטה עליו, ענף החקלאות הימית יעלם. במקום הדניסים שהיום נמצאים במחירים נוחים בכל סופרמרקט או מסעדה, יהיה ייבוא ומחירי הדגים יהיו אסטרונומיים. מצד שני ייתכן שיהיה היצף של השוק ואז המחירים ירדו לשפל ולהערכתי יפגעו גם בענף גידול הדגים המתוקים. אני אופטימי, להערכתי נצליח בבג"ץ".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: סי די בנק
מומלצים