מסעותינו בגלובוס
עשרה דברים שאפשר ללמוד מטקס "גלובוס הזהב"
בעיני רבים בתעשייה הקולנוע טקס גלובוס הזהב הוא תיכון בליך של המירוץ לפרס האוסקר. ככלות הכל, מדובר בפרס השני
בחשיבותו עבור יוצרים אמריקנים, ורווחת האמונה שמי שהניף פסלון מוזהב באמצע ינואר יזכה לאחוז באחיו הגדול בתחילת מרץ.
עדיין קשה להתנבא מי יהיו הזוכים בטקס האוסקר הקרוב, שכן המועמדויות טרם הוכרזו, אך מסתמנים מספר פייבורטים, "הר ברוקבק" עם ארבעה פרסים ו"הולך בדרכי" עם שלושה. יש לציין כי הסרטים התחרו בקטגוריות שונות, דרמטית מול קומית/מוזיקלית והם ככל הנראה ייאבקו ראש בראש על הפרס הנכסף. כמובן שסיכוייו של "הר ברוקבק" גדולים יותר, בהיותו סרט שעוסק באחד הנושאים המרכזיים בסדר היום הציבורי. מן הסתם הוליווד תמיד תעדיף לבחור במועמד שיטריד את מנוחתו של ג'ורג' וו. בוש, ומה יותר מטריד מאצ'ו טקסאני מאשר שני בוקרים חובבי בני מינם?
יחד עם זאת, מבט בטבלאות הזוכים של השנים האחרונות חושף כי המיתוס בדבר יכולת החיזוי של טקס גלובוס הזהב חורג ממידתו הטבעית. כך למשל בשלוש השנים האחרונות היינו עדים למספר החמצות בולטות. כך למשל, ב-2005 מרטין סקורסזה פתח את בקבוקי השמפניה מוקדם מדי כשחגג את זכייתו בפרס על "הטייס", כשלבסוף קלינט איסטווד היה זה שזכה להוסיף פסלון לאוסף המרשים שלו.
לכן, כשאנו מצויידים בידיעה שלא נרוויח שום דבר מן הניסיונות להסיק התרחשויות עתידיות באמצעות הצצה לטקס הגלובוס הנוכחי, נעדיף להתרכז בעשרה דברים שבכל זאת אפשר היה ללמוד במהלך צפייה לילית מפרכת:
1. ניתן לזהות מגמה של חזרה אל אזורי הספר שבעבר אוכלסו באנשים קשוחים וחסרי מורא, וכעת מתגוררים בהם גיבורים רגישים ומיוסרים, שמוכיחים כי לא רק לבוקרות יש רגעים קודרים, אלא גם לבוקרים ("הר ברוקבק" ו"הולך בדרכי").
2. מוזיקאים עם סיפור חיים טרגי הם בעלי המוגבלות הפיזית החדשים וגילומם מהווה כרטיס כניסה בטוח למועדון הזוכים ע''ש "איש הגשם" (ג'יימי פוקס על "ריי" ב-2005 וחואקין פיניקס על "הולך בדרכי" ב-2006). לו רק ערן ריקליס היה משחרר את "זוהר" השנה.
3. אם אתה לא יכול לשחק מוזיקאי עם סיפור חיים טרגי כדאי שתגלם הומוסקסואל או דמות שעברה ניתוח לשינוי מין וששם משפחתך יהיה הופמן או האפמן (פיליפ סימור - "טרומן קפוטה", פליסיטי - "טרנסאמריקה").
4. סרטים המתעדים גיבורים שמאסו בחייהם הם כנראה הבחירה המועדפת על תא הכתבים בקטגוריית הסרט הזר ("הים שבפנים" הספרדי ב-2005 ו"גן עדן עכשיו" הפלסטיני ב2006).
5. גם אם יצירה מתעדת סיפור קורע לב במידה שיושר בה ולו פזמון אחד היא תשוגר היישר לקטגוריית הקומית/מוזיקלית ("הולך בדרכי").
6. מעל גיל מסוים מספיקה לשחקניות אפילו הופעה של עשר דקות פושרות במיוחד כדי להיכנס לרשימת המועמדות לפרס שחקנית המשנה (שירלי מקליין ב"בנעליה").
7. לורה ליני היא השמעון פרס של פרסי גלובוס הזהב. שלוש פעמים שושבינה ("אתה יכול לסמוך עליי", "קינסי" וכעת "The Squid and the Whale") אף פעם לא כלה.
8. ג'ון וויליאמס עשוי לנגן בשיניו על מסרק ועדיין לגרוף את פרס המלחין ("זכרונותיה של גיישה" שראוי לזכייה על היותו חסר ייחוד באופן ייחודי).
9. "הר ברוקבק" הוא לבוקרים הומוסקסואלים מה שהיה "דרכים צדדיות" לסופרים אלכוהוליסטים במשבר אמצע החיים. סרט חביב המוערך יתר על המידה ומציג את גיבוריו כחיות אקזוטיות ומסכנות, שהצופים נהנים להסתכל עליהן אך לא היו רוצים להיות במקומן.
10. צ'אק נוריס שוב לא קיבל את הפרס המגיע לו על מפעל חיים.