עבודת נ.מ.ל.ה: תנועת נוער חדשה למען חיות

הנמלה ידועה כבעל חיים קטן, אבל חרוץ, שקדן, אחראי, סבלני וער מאוד לצורכי הקהילה. זה גם המוטו של חברי "נ.מ.ל.ה" (נוער מתנדב למען החי), שפועלים כבר יותר משנתיים בבית הרופאים הווטרינרי במכבים.

"הווטרינרים מביאים לנו כל פעם חיה, ואנחנו לומדים עליה ועל המשפחה שלה ומתנסים בעבודה של וטרינר, ואפילו עוזרים בניתוחים", מספר איתן גור, 12, תלמיד כיתה ו' בבית הספר "משואת נריה" במודיעין, החבר בפרויקט כמעט מיום היווסדו. "קראתי בעיתון במודיעין מודעה שקוראת לילדים ובני נוער שאוהבים בעלי חיים לבוא ולהתנדב במרפאה במכבים, ומיהרתי להצטרף", הוא משחזר.

- מה אתם עושים, בעצם?

"אנחנו לומדים איך לטפל בחיות, וזה לא רק כלבים וחתולים, אלא גם חמוסים ודביבונים, למשל. אנחנו לומדים איזה אוכל ואיזה תרופות מותר או אסור לתת להן, מסתכלים על צילומי רנטגן ומנסים לשחזר מה קרה לחיה שהגיעה למרפאה".

עכשיו הם רוצים לפרוס כנפיים ולאפשר לבני נוער נוספים שמעוניינים להתנדב למען רווחת בעלי החיים להצטרף. "הרעיון היה לחבר את הנוער באמצעות עולם החי לערכים של אחריות, כבוד, שוויון ומחויבות חברתית", מסביר ד"ר איתן קריינר מבית הרופאים הווטרינרי במכבים.

אבל אם תשאלו את איתן גור, הוא לא רואה עצמו כמנהיג הדור הבא. הוא פשוט אוהב חיות ורוצה לעזור. "אנחנו מקווים שיצטרפו אלינו עוד ילדים בכל הארץ, ואז אפשר יהיה לפתוח קו חם שאליו יוכלו ילדים להתקשר אם מצאו חיה פצועה, ולקבל פרטים ממתנדב "נ.מ.ל.ה" על וטרינרים מהסביבה שלהם שעובדים איתנו".

נכון לעכשיו, יש כ-170 חניכים במרכז, הפועל במכבים. מרכז נוסף נפתח ביישוב שוהם, "ואנחנו מנהלים משא ומתן לפתוח עוד אחד באזור השרון ובדרום", אומר קריינר. את התנועה החדשה למען בעלי החיים הוא רואה כתנועת נוער לכל דבר, עם פגישות שבועיות קבועות ופרויקטים מיוחדים בחופשות. השנה הם מתכוונים לצאת לארבעה ימי פעילות בפסח, ובעתיד לבנות מסגרת של מפגשים ארציים ארבע פעמים בשנה: בסוכות, חנוכה, פסח וחופשת הקיץ.

"זאת דרך מצוינת להגיע לאותם צעירים שלא מוצאים את דרכם למסגרות קהילתיות אחרות", אומר קריינר. הרעיון המרכזי, לדבריו, הוא לתת אפשרות נוספת ושונה לבני נוער לחוות את נושא ההתנדבות, "כך שאותם נערים - המנהיגים וראשי החברה בדור הבא - יתנהלו היום, וינהגו בעתיד, באופן התורם לקהילה".

"הבאתי כבר שלושה חברים שנרשמו לפרויקט", מספר גור בגאווה. "נכון שיש כאלה שאומרים שאני פראייר, וגם אחרים ששואלים למה אני הולך לעזור לבעלי חיים ולא לבני אדם, אבל לי זה לא אכפת. אני אוהב את הפעילות ומקווה שפעם הארגון שלנו יהיה ממש גדול. שכולם יכירו אותו ושאפשר יהיה לדבר עליו ברחוב, כמו תוכנית טלוויזיה שכולם מדברים עליה". 

• לפרטים נוספים על "נ.מ.ל.ה" לחצו כאן