אוסטין: "כבר שהגעתי, ידעתי שיש פה משהו מיוחד"

ערב תחילת שלב שמינית גמר גביע יול"ב, נראית הפועל ירושלים כאחת הקבוצות הלוהטות במפעל. אחרי שסיימה במקום השני בבית ד' הקשה, ממתינים חניכיו של ארז אדלשטיין להגרלה שתתקיים בברצלונה היום (ו') בצהריים, בה תיקבע היריבה הבאה בדרך אל הגמר בשארלרואה. מי שבטוח בסיכויי ההצלחה של ירושלים העונה הוא הסנטר מריו אוסטין, שסיים כשחקן המצטיין בשלב הבתים, וסבור כי היא ההצלחה ברורה מאליו מבחינתו והיתה כזאת גם בתחילת העונה המגומגמת של הקבוצה.

"לא היינו במשבר ולא היינו צריכים לעשות מהפך" אמר אוסטין בראיון חגיגי לאתר גביע יול"ב. "באנו לשחק כמו שאנחנו יודעים. קבוצה מקצוענית חייבת להתנהג כמקצוענית וכך ראינו זאת. אחרי שהפסדנו שני משחקים, ידענו שזה לא יימשך כך לאורך העונה ושדברים יישתפרו אם נמשיך לעבוד כקבוצה ובאמת קרה השיפור".

אוסטין בן ה-26 (2.06 מ') סיים כאמור כ-MVP של שלב הבתים עם 23.6 נקודות דירוג, כשאחריו מיודענו, רכז הפועל גליל עליון והפועל ירושלים לשעבר, למונט ג'ונס מאקדמיק סופיה (23.11). במקום השלישי בדירוג ניצג לא אחר מאשר חברו של אוסטין, הוראס ג'נקינס עם 22.1 נק' דירוג. אוסטין קולע 16.9 נקודות (עשירי בגביע יול"ב) וקולט 9.4 ריבאונדים (ראשון) וגם חוטף 2.1 כדורים במשחק (עשירי). ג'נקינס מוביל את קלעי גביע יול"ב עם 21.1 נקודות בממוצע למשחק. לדעת הסנטר, שיתוף הפעולה שלהם העלה מיד את מפלס האופטימיות שלו לקראת העתיד. 

הוראס ג'נקינס. שיתוף פעולה מיוחד (רויטרס)

"כשהגעתי לכאן והתחלתי לשחק עם הוראס, ידעתי שיש לנו משהו מיוחד" סיפר אוסטין. "ידעתי שזה לא יקרה ביום או יומיים ושזה ייקח זמן, אבל ברגע שהיחסים ביננו הגבשו והתאפסנו, ידעתי שתהייה לנו עונה מיוחדת, והעונה הזאת עדיין צעירה. יש עוד הרבה כדורסל לשחק. בניגוד אולי אנשים אחרים, הנצחונות שלנו לא הפתיעו אותי, גם לא שדברים הולכים לנו כל כך טוב כקבוצה".

אוסטין היה מהשחקנים היחידים בסגל של אדלשטיין, שהפגין יכולת טובה מתחילת העונה ושמר על יציבות עד כה. אוסטין כאמור לא מופתע. "שיחקתי כדורסל כל חיי. משלמים לי על לעשות את זה. כך אני משלם את החשבונות ומביא אוכל לשולחן של משפחתי. הייתי חייב לבוא מהתחלה ולשחק בדרך שאני יודע ולעשות את העבודה. איננו מרגישים לחץ. לחץ הוא משהו שארגיש אם לא אוכל לפרנס את משפחתי. זה לחץ אמיתי. שיחקתי כדורסל די זמן, בזירות ובסביבות גדולות, מכדי שארגיש לחץ. כך שאין לחץ, מעבר לזה שהתקשורת מעמיסה עלינו". 

ומה עם המשך דרך? אוסטין כאמור אופטימי. "הבית שלנו היה מאוד איכותי וקשה, אבל כקבוצה רצינו להשתפר בכל אימון ובכל משחק. אני חושב שעשינו זאת. איפשרנו לעצמנו להיות טובים" סיכם אוסטין את שלב הבתים. "אנחנו לא מלחיצים את עצמנו. אנו משאירים זאת לתקשורת. אנו רק עושים את העבודה שלנו - לשחק כדורסל. עכשיו, אנו ניקח את זה משחק אחרי משחק ונראה לאן זה יוביל אותנו. אנחנו לא צופים קדימה, או מעבר לאף אחד. אם נתמיד בכך ונמשיך לשחק הגנה טובה יותר, אני חושב שנהיה בסדר".

היריבות האפשריות: אליקנטה, וילרבאן וברי

ההישג של הפועל ירושלים - מקום שני בבית ד' אחרי דינאמו מוסקבה, מקנה לה את הפריבילגיה של להתמודד עם אחת מהמדורגות במקום השלישי בבתים האחרים. יורופוני ברי הבלגית (מבית א'), וילרבאן הצרפתית (מבית ב') ואטוסה אליקנטה (מבית ג') - אחת מהן תעלה בגורל בצהריים.

ברי, אלופת בלגיה נראית על פניו כנוחה מבין היריבות וסיימה את השלב הראשון עם מאזן 5-5 בבית א' החלש. כמו לאדלשטיין, גם לרשות מאמן ברי כריס פינץ' עומד רכז ושמו ג'נקינס - ג'וליוס ג'נקינס. הכוכב האמריקני קולע 19.7 נקודות למשחק (מדורג רביעי) ונעזר במתאזרח האיטלקי, בראין לינץ', שנותן לבלגים קו אחורי סביר. מתחת לסלים אין לברי הרבה מה להציע. הסנטר רוג'ר האגינס (לשעבר בירושלים ובני השרון) אמנם קולט 7.8 ריב' למשחק, אך בגיל 39 לא יוכל להחזיק מעמד מול אוסטין.

ריקי פולדינג. יחזור למלחה? (פייר תורג'מן)

כמו האגינס, גם לריקי פולדינג יש עבר ירושלמי - עבר קרוב. בעונה שעברה התחבב הגארד הצעיר על האוהדים במלחה, אך פינה מקומו לרוג'ר מייסון ויצא לווילרבאן. עכשיו הוא עשוי לחזור לבירה כשחקן יריב, אם כי לא מרשים במיוחד יש לומר. פולדינג קולע רק 10.4 נק' למשחק, אך משלים חבורה אתלטית מאוד בסגנון בת ארצה לה-מאן, עם אמארה סיי (12.3 נק'), צ'ארלס גיינס, יוהאן סאנגרה ואנתוני ליבר. כמו במקרה של ברי, גם לקלוד ברגו (מאמן נבחרת צרפת ו-וילרבאן) אין גבוה שיכול להתמודד עם אוסטין בצבע. גם לא הסנטרים, ונסאן מסינגה וטומיסלאב רוזיץ'.

היריבה המסוכנת ביותר הינה אטוסה אליקנטה, קבוצת צמרת בספרד בעונה שעברה עם קווינסי לואיס. קווינסי עזב, אולם לארי לואיס בן ה-37 נשאר והוא עושה חיל בגביע יול"ב עם 15.8 נקודות למשחק. הפורוורד האמריקני נותן למאמן טריפטון פוץ' עוד אופציה אחת מני רבות מתחת לסל. סנטר נבחרת ספרד איגנציו דה מיגל ואוריול חוניינט לא פריירים, כמו ברונו שאנדוב הענק (2.21 מ'), הזכור לרע מיד אליהו, אך השתלב לא רע באליקנטה. למרות גובהו, בריטון ג'ונסן הוא שחקן מסוכן בעיקר מבחוץ. ספק עם הרכזים דורמוס בנרמן ונאצ'ו רודריגז בן ה-36 יכולים לעמוד בקצב של ג'נקינס ושות', אפילו לא אלן דיגבו הצרפתי.