"סרטים לא משנים מציאות"
אמיר הראל, המפיק הישראלי של הסרט מעורר המחלוקת, "גן עדן עכשיו", התארח בפורום קולנוע ב-ynet ודיבר איתכם על הפולמוס הציבורי, על הזכיה ב"גלובוס הזהב" ועל קולנוע בכלל
סרטו של הבמאי הפלסטיני, האני אבו-אסעד, "גן עדן עכשיו", זכה בפרס "הסרט הזר הטוב של השנה" בטקס "גלובוס הזהב" שנערך בשבוע שעבר בלוס אנג'לס. המפיק הישראלי של הסרט, אמיר הראל, הגיע היום (א') לשיחה עם גולשי ynet בפורום קולנוע, ומסתבר כי הטוקבקים הזועמים ברחבי הרשת על הזכייה בפרס לא הצליחו לערער את הרוגע של הראל. הוא הקפיד להתמודד גם עם השאלות הנוקבות שהגיעו לפורום החי, כל עוד התקיים דיון ענייני ומכובד.
"מכיוון שתופעת הכיבוש היא לא לגיטימית, חשוב לעסוק בנושא כמה שיותר כדי שיעלם מהעולם. זה מה שמסביר את הנכונות ואת העניין שמעוררים סרטים העוסקים בכיבוש. אם למישהו יש משהו מעניין להגיד על ברוך גולדשטיין ויכתוב על זה תסריט מוצלח, אז אני מניח שגם מישהו יפיק את הסרט עליו", אומר הראל, שנושא עיניו לפרויקטים הבאים בדרכו הקולנועית.
איך הפקת סרט המציג רוצחים אכזריים? (דסית)
"אני לא יצרתי את האדם והאדם הוא היצור שמסוגל לעשות את הדברים הכי נוראים, את הזוועות הכי גדולות כמו שאנחנו רואים לאורך כל ההיסטוריה. אם אנחנו מהזוועות האלו, הן לא יעלמו, אלא יחמירו ויחריפו. זה נכון גם לגבי הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, שני הצדדים עושים זוועות אלה לאלה ועד שלא נפתור את הסכסוך, הזוועות לא יפסיקו, אלא יחמירו ויתפשטו. האינטרס של כולנו הוא לעשות מה שאפשר כדי שזה יפסיק".
האם הדמויות והסרט מבוססים על סיפור אמיתי? (sbar)
"הסרט "גן עדן עכשיו" הוא סרט בדיוני והדמויות של סעיד, חאלד וכל הדמויות האחרות, המציא תסריטאי. התחלנו את העבודה בשנת 2000 וצילמנו את הסרט שלוש, ארבע שנים אחר כך. מה שהשתנה באופן דרמטי הוא פרופיל המתאבד. כשהתחלנו לעבוד על הסרט, הזמן שלקח לגייס מתאבד פוטנציאלי, להכשיר ולשלוח אותו היה לפחות חצי שנה, ההיענות היתה יחסית נמוכה בחברה הפלסטינית. כשצילמנו את הסרט, זה לקח שלושה ימים. לדבר על פרופיל המתאבד, כש"כל אחד" מוכן לעשות את זה, כבר אין טעם, אי אפשר לדבר על פרופיל אחד. יש כבר נשים, גברים, משכילים ובורים, צעירים וילדים, אנשים נשואים ורווקים. בעצם אין יותר פרופיל של מתאבד, זה מה שיכול להראות לנו את עומק הבעיה".
כיצד התקבל הסרט במדינות ערב והעולם? (ירדן)
"שיא הלהבות מבחינת היקף התגובה והעוצמה שלה הוא עכשיו, בגלל הזכייה ב"גלובוס הזהב", כשאתה זוכה בפרס יוקרתי, רמת הפירגון היא משתווה רק לרמת הזעם שפרוייקט כזה יכול לעורר, במקרה שלנו כרגע אנחנו בשיא התגובות, גם הנלהבות והתומכות וגם המתנגדות והמנסות לפגוע. זה טבעי שסרט מקבל תשומת לב רבה, קיבל הכרה ויש אנשים שזה מרגיז אותם, כמו שיש אנשים שמקבלים אישוש לדעתם המוקדמת על הסרט".
מה גרם לך לרצות להפיק סרט שכזה, שבאופן מובהק מציג אותנו כ"רעים"? (shiranr)
"אני חושב שהסרט כמעט לא מציג את הישראלים, אין להם נוכחות בסיפור והפער בין איכות החיים שלנו לאיכות החיים שלהם זו עובדה אובייקטיבית, זו בכלל לא שאלה של פרשנות. ולכן אני לא אתעסק עכשיו בעניין של ההשקפות הפוליטיות, אבל מה שגרם לי להפיק את הסרט הוא שאני חושב שהוא סיפור טוב ואחרי זה הפך לתסריט טוב ואחר כך הפך לסרט טוב.
אני חבר של במאי הסרט, האני אבו-סיעד אני הרבה שנים וזו הפעם הראשונה שאנחנו משתפים פעולה באופן מקצועי. ברגע שהתחלנו לדבר על הרעיון לסרט הזה (בסביבות שנת 2000), ידעתי שזהו סרט שחשוב לי להיות שותף בעשייה שלו. לא היו לי התלבטויות בגלל הנושא, חשבתי שהוא חשוב ורלוונטי, ההתלבטויות היו לגבי אופן ההצגה הקולנועית שלו, כמו שיש בעבודה על כל תסריט.
העיסוק בנושא הזה הוא הכרחי משום שהוא בעיה בוערת בקיום שלנו. אני חושב שהקולנוע לא יוצר את המציאות, אלא הוא מגיב למציאות כפי שהיא. במציאות יש עוד צד חוץ מאיתנו ואם אנחנו לא נשכיל להבין את זה, אז אנחנו אף פעם לא נצליח להגיע לפתרון עם הצד הזה, משום שהוא לכאורה לא קיים".
האם לא הפריעה לך העובדה שהסרט מציג את המחבלים באור אנושי? (דן)
"אני חושב שהאנושיות שלהם היא לא תלויה בפרשנות, היא עובדתית, מה שמסתתר בשאלה פה היא אם ההצגה שלהם כבני אדם צופנת בחובה גם הסכמה עם מה שהם עושים. התשובה היא לא. אני חושב שמעבר לזה, אם אפשר יהיה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרך כלשהי, היא רק בתנאי שיסתכלו אלה על אלה כשווים וכאנשים, מה שלא כל כך קורה עכשיו. למרבה הצער, שני הצדדים סובלים יום יום מפחד, אם זה ממתאבדים או מחיילים. החמלה בהחלט ראויה לשני הצדדים והגיע הזמן ששני העמים ידחפו את מנהיגיהם באופן נמרץ יותר להגיע לפשרה, כדי שיוכלו לחיות חיים שאין בהם פחד ויש בהם כמה שיותר חמלה".
האם קולנוע באמת יכול לייצר שינוי? (אביטל)
"היכולת של סרטים (כמו אמנות) להשפיע על המציאות היא שולית, אבל יכול להיות שבגלל שהוא עולה על סדר היום הציבורי, בגלל שהוא מושך תשומת לב רבה, לפחות הנושאים או הדברים שהוא מנסה לומר יעוררו אנשים לדיון ואני מקווה שהדיון הזה יוביל לפעולה. סרטים לא משנים את המציאות לצערי הרב, אילו היו משנים, היינו בעולם הרבה יותר טוב כבר עכשיו".