שתף קטע נבחר

 

בגלל העוני: 28% מוותרים על תרופה

סל הבריאות הדליל והמחירים הגבוהים של טיפולים שאינם נכללים בביטוח הרפואי מאלצים רבים לוותר. מרדים בכיר בבילינסון: "החולה מתבייש להגיד שפשוט חסך את הכסף ולא קנה תרופה. קורה שרופאים רוכשים תרופות עבור חולים כי לא יכלו לראות את מצבם המתדרדר"

28 אחוזים מהציבור בישראל נאלצים לוותר על טיפול רפואי כלשהו או על רכישות תרופות חיוניות, בשל מגבלה תקציבית. כך עולה מסקר שערכה ההסתדרות הרפואית, החושף תמונה עגומה אודות מימדי העוני במדינה והמחיר הבריאותי שהוא גובה.

 

מהסקר עולה כי מרבית האנשים שנאלצים לוותר על שירותים רפואיים מסיבות כספיות הינם מהשכבות החלשות, בעלי השכלה והכנסה נמוכות וממוצא מזרחי. כמעט עשירית מהנשאלים הודו כי נאלצו לוותר על טיפול רפואי לילדיהם, 14 אחוזים דיווחו כי ויתרו על טיפול עבור הוריהם. ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, התייחס לממצאים ואמר: "כאשר ילדים לא מקבלים תרופות או לא מבקרים אצל רופא משום שלהוריהם אין כסף - זה מצב מזעזע".

 

בקרב ארבעים אחוז מהאוכלוסייה שנאלצה לוותר על טיפול רפואי חלה התדרדרות במצב הבריאותי, המחלות הלכו והחריפו ובעקבות כך עלה הצורך להתאשפז בבית החולים. "מעבר לסבל האנושי הברור, היעדר טיפול גורם לעלויות מיותרות ולנטל כספי על מערכת הרפואה הציבורית", מוסיף ד"ר בלשר. "ניתן היה לחסוך זאת לו החולים היו מטופלים בזמן וכנדרש. זו מעמסה על שירותי הבריאות והתקציב".

 

ד"ר לאוניד אידלמן, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית ומרדים בכיר בבית החולים בילינסון, התייחס לנתון המלמד כי כמעט חמישית מהאוכלוסייה נאלצה לוותר על רכישת תרופות חיוניות בשל מחירן: "החולה מתבייש להגיד שהוא פשוט חסך את הכסף שלו ולא קנה תרופה. קורה שרופאים קנו תרופות מכספם עבור החולים כי לא יכלו לראות את מצבם המתדרדר".

 

ד"ר שלמה בירקנפלד, המשמש גם הוא כסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, הוסיף: "החולים אומרים לנו 'ד"ר, התרופה יקרה, יש לך משהו יותר זול?'. ויש אפילו מרפאות שעשו מגבית כדי לרכוש תרופות למבוטחים".

 

מרבית הציבור בישראל (85 אחוזים) מחזיק בביטוח בריאות משודרג (ביטוחים משלימים של קופות החולים וביטוחים פרטיים), 63 אחוזים דיווחו כי חשו שהנטל הכספי הנובע מהוצאות הבריאות הוא גבוה מדי עבורם ו-43 אחוזים השיבו כי הם משלמים כיום יותר עבור שירותי בריאות לעומת שנים קודמות.

 

ד"ר בלשר: "כיום, שליש מההוצאה הלאומית על בריאות היא מהכיס הפרטי. הנתון הזה הולך ועולה. במדינות עולם שלישי ארבעים אחוזים מההוצאה על בריאות היא מהכיס הפרטי. העלייה במספר המבוטחים בביטוחים משלימים נובעת מהידיעה שבעת הצורך, הרפואה הציבורית וסל התרופות הבסיסי אינם נותנים מענה".

 

גם בשנת 2006 לא צפוי סל הבריאות לספק פתרונות לחולים המתקשים לרכוש תרופות. ד"ר בלשר, החבר בוועדת הסל, אומר כי 200 מיליוני השקלים העומדים לרשות הוועדה אינם מספיקים: "אני חושש מאוד שגם השנה נהיה עדים להפגנות של חולים שהתרופות להצלת חייהם אינן בסל. אם הסכום לא יגדל, נוכל לכסות את כולו בשתי תרופות בלבד מתוך ה-150 שהוגשו לוועדה. המצב הזה הוא בלתי נסבל לחלוטין והממשלה היא זו שצריכה להחליט. הוועדה תדרג את רשימת התרופות ותגיש אותה לממשלה,

 שתסמן את הקו ותקבע אילו תרופות ייכנסו". לדבריו, אם יוקצה סכום של 400 מיליוני שקלים לטובת סל התרופות, יהיה זה צעד משמעותי. 

 

"בישראל 2006 נידונה קבוצה רחבה מהציבור, בתוכה ילדים וקשישים, לחיי חולי שקשה מאוד יהיה לצאת מהם",  מסכם ד"ר בלשר, "המצב הוא שאזרח שאין לו כסף יקבל טיפול ברמה פחות טובה. כשצריך לקנות תרופות יקרות, רק מי שיש לו כסף יוכל לקבל. הסקר, שנערך זו השנה השלישית ברציפות, מעיד על כך שהקיטוב בחברה הישראלית הולך וגדל ואחד השטחים החשובים ביותר בחברה זהו תחום הבריאות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל כהן
מוותרים, כי יקר מדי
צילום: טל כהן
לא מגיעים לטיפול
מומלצים