על ציפורים ודגים

מומחים, חוקרים ונציגי ממשל וחברות מסחריות שונות ישתתפו בכנס יוצא דופן שנערך בישראל, במטרה לנסות ולפתור את בעיית הקורמורנים והדגים באירופה. מדי שנה סופגת תעשיית הדיג באירופה נזקים הנאמדים בכ-17 מיליון יורו, מעופות שונים ובהם הקורמורנים. לפי ההערכות, הפסד זה מהווה כעשרה אחוזים ממחזור הדיג באירופה והוא מזיק בעיקר לדייגי החופים, אצלם מהווה הנזק כ-31% מכלל המחזור. בחלק מהאגמים והנהרות באירופה, מגיע הנזק ל-50% ובעתיד הוא צפוי להמשיך ולעלות, עם העליה במספר העופות.

ענף הדיג מהווה תעשיה מרכזית באירופה, ומתפרנסים ממנו למעלה מ-20 מיליון דיגים החברים בארגונים מסודרים ומורשים, וכחמישה מיליון דייגים חובבים. עיקר ההכנסות מגיעות משיווק של דגי המאכל לשוק המוסדי אך גם לפרטי, והפגיעה בדגה פוגעת באופן משמעותי בהכנסותיהם של דייגים רבים וחברות גדולות.

פרוייקט REDCAFE - Reducing the conflict between the cormorants and fishers on pan European scale של האיחוד האירופי, חברות מסחריות ורשויות הטבע השונות באירופה, מנסה לשפוך אור על התופעה ולמצוא פתרונות לבעיית ריבוי הציפורים והירידה המקבילה בנפח הדגה. בפרוייקט משתתפים חמישים חוקרים מ-25 מדינות שונות, ובהם ביולוגים, מומחים לאקולוגיה, דייגים ונציגי חברות דיג וכן אנשי רשויות וממשל.

אחד ממובילי הפרוייקט, הביולוג הסקוטי דייב קארס, אומר כי באירופה לבדה מקננים כיום מעל 200 אלף קורמורנים וכי עקב העלייה באוכלוסייתם ישנה פגיעה עצומה בכלכלת ענף הדייג באירופה. לדבריו, הדאגה העיקרית היא גם לירידה בכמות הדגה מההיבטים האקולוגיים עקב תזונת הקורמורנים. מספר הדגים הקטן מביא לשינוי של סביבת הגידול הטבעית, וכתוצאה מכך להפרה של האיזון הביולוגי ולפגיעה אפשרית במינים רבים של בעלי-חיים המהווים חלק משרשרת המזון בה שותפים הדגים והעופות.

לדברי קארס המארגנים בחרו לקיים את הכנס דווקא בגליל מתוך התעניינות של האיחוד האירופי במחקרים שנערכו בישראל, ובפתרונות שהועלו במסגרתם. בין היתר, טיפלו החקלאים בישראל בבעיות הקשורות בשקנאים, עגורים וקורמורנים, שהסבו נזקים רבים לחקלאות. באמצעות מחקרים שונים, הצליחו הישראלים להפוך את העופות הטורדים למקור הכנסה חשוב ומהותי, ובמקביל צמצמו עד לאפס את הנזקים לחקלאות באמצעים שונים.

בכנס יוצגו מספר מחקרים ישראלים, ובהם מחקר שעורר סערה גדולה בקרב חוקרים בעולם. במחקר שולבו אקולוגים, ביולגוים ומהנדסי אווירונאוטיקה, שחקרו את פעילותם של הקורמורנים ואספו מידע רב על העוף הגורם לנזקים באירופה. לדברי זאב ארד, אחד מאנשי הטכניון שהשתתפו במחקר, כ-25 אלף קורמורנים מגיעים לישראל לחמישה חודשים. "זהו זן שלא היה בישראל לאחר ייבוש החולה והופיע שוב לאחר 12 שנים בעמק הירדן, עמק בית שאן ובחולה", אומר ארד.

לדבריו, "אלו ציפורים חכמות, המתגברות על המכשולים ששמים להם הדייגים. המחקר הישראלי הוכיח כי לא תמיד הקורמורן לן ואוכל באותו אזור. בישראל מעדיפים הקורמורנים דגי אמנון ולא קרפיוני -בריכות. הוא מעדיף לדוג בכינרת הפחות עכורה, ומעדיף דגים מתים ולכן חשוב לשמור על הקורמורנים בתפקיד של סניטרים, מנקי בריכות שיכולים לשמש אינדיקאטור למצב הבריכה" אומר ארד.

בעקבות המחקר, שיתפו החוקרים את המגדלים בממצאים, והצליחו למנוע נזקים גדולים לחקלאות הימית בישראל. לדברי ארד, המצב בישראל מורכב פחות משום שהדגים מגודלים בבריכות בעיקר - ואילו באירופה הדיג מתמקד באגמים ונהרות. גירוש העופות מארץ אחרת מביא למעברם למדינה אחרת, בה גם נגרמים נזקים חמורים, ולכן יש צורך בתיאום ובחבירה של כל מדינות האיחוד לפתרון הבעיה.

בכנס, שנערך בכפר בלום, משתתפים נציגים מכל ארצות אירופה. הוצגו בו מחקרים מארצות שונות ונתונים שנאספו בארבע השנים האחרונות בנושא הקורמורנים, והושם דגש מיוחד על המחקרים הישראלים ותכנית העבודה שנעשית באזור החולה, בשיתוף עם מרכז הצפרות בישראל. במקביל, התקיימו סיורים מודרכים ומקצועיים בבריכות הדגים ובשמורת החולה.