בצעד נדיר: פיצוי לפלסטינים ממרתפי השב"כ
עשר שנים של תלונות ותביעות הסתיימו בתשלום של יותר מ-2.4 מיליון שקל ל-28 פלסטינים, שהעידו על עינויים קשים עד כדי אובדן אשכים. המדינה לא הודתה בעינוי - אבל יש פיצוי
ישראל העבירה בימים האחרונים 2.4 מיליון שקלים ל-28 פלסטינים, שניהלו במשך עשר שנים תביעות פיצויים נגד משרד הביטחון לאחר שטענו כי עברו עינויים קשים מצד חוקריהם. "באחד המקרים למשל איבד פלסטיני את אשכיו בגלל מכות שחטף בזמן החקירות", סיפר ל-ynet עו"ד בשארה ג'באלי שניהל יחד עם עו"ד דן אסן את ההליך המשפטי.
"אמנם המדינה לא מודה במסגרת ההסכם כי הפלסטינים אכן עונו, אבל אין ספק שבתשלום הפיצויים יש סוג של הסכמה שבשתיקה", הסביר.
בשנים 1996 ו-1997 הגישה קבוצת פלסטינים תושבי הגדה המערבית תביעות פיצויים בגין עינויים נגד חוקרים של השב"כ ושל צה"ל ונגד מדינת ישראל. ההליך המשפטי התנהל בבית המשפט השלום בתל-אביב ובבית-המשפט המחוזי בעיר. התובעים טענו שהם עונו בשיטות כגון טלטולים, קשירות בתנוחות מכאיבות, הכריחו אותם לכרוע לאורך זמן, כיסו את ראשם בשק ומנעו מהם שינה. שיטות אלה היו מותרות אך נאסרו בינתיים על ידי בג"ץ.
עו"ד ג'באלי סיפר שחלק מהתובעים טענו שעונו בשיטות קיצוניות יותר, שקיומן הוכחש תמיד על ידי המדינה, כגון הכאות קשות ואיומים באלימות קשה, מניעת מזון ומשקה, מניעת גישה לשירותים, מניעת רחצה, איומים במעצר של בני משפחה ובפגיעה בהם, מניעת טיפול רפואי, כליאה בתא זעיר עם מזגן הפולט אוויר קר. "הפלסטינים תיארו שלל שיטות עינויים, שחלקן גרמו לנחקרים נזק נפשי ופיזי קשה", אמר.
התובע חסין זיד מקלקיליה סיפר שנעצר בגיל 17 בחשד לזריקת בקבוק תבערה. לדבריו הוא עונה באלימות רבה: במהלך מעצרו וחקירתו התיזו עליו החוקרים גז מדמיע, קשרו אותו באזיקים לתקרה כשגופו תלוי באוויר, הכו אותו בצינור מים ובאלות, טלטלו אותו ומנעו ממנו שתייה ואוכל. בית המשפט הצבאי קבע שהוא אינו כשיר לעמוד לדין והורה לשחרר אותו ישירות לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי.
התובע אחמד מרעי מקראדת בני חסאן בנפת שכם טען שחוקריו נקטו בעינויים בעלי אופי משפיל במיוחד: הציגו בפניו תמונות פורנוגרפיות ודיברו על הדמויות בתמונות כאילו הן בנותיו ונשותיו של התובע. הביאו עצור אחר והכריחו אותו עצור לומר לתובע "אני אדפוק את בתך, אני שכבתי עם אשתך". לאחר שהתובע התמוטט ולא יכול היה לעמוד עוד על רגליו העמיד אותו החוקר בכוח על רגליו, פתח בכוח את פיו וירק לתוכו. אחר כך הכניס החוקר את אצבעו לתוך מכנסיו ו"ניקה" את אצבעו בפיו של התובע.
לאחר משא ומתן שנמשך כ-10 שנים בין באי כוחם של התובעים לבין נציגת המדינה, שייצגה את השב"כ וצה"ל, הוסכם שמשרד הביטחון ישלם לתובעים סכום של 2,066,714 שקל וזאת מבלי שיודו בכך שהתובעים עברו עינויים. בתמורה לתשלום הסכימו התובעים שתביעותיהם תדחנה. בתביעה של אדם נוסף מאותה קבוצה, מוחמד עודה מכפר ג'יוס ליד קלקיליה, התפשרו הצדדים כבר בשנת 2003 ומשרד הביטחון שילם 360 אלף שקל בגין התביעה.
גובה הפיצוי כגובה הנכות
בגין תביעות של קורבנות העינויים שלא נגרמה להם נכות שילם משרד הביטחון בין 15 ל-38 אלף שקל לכל תביעה. בגין תביעות של קורבנות עינויים שנגרמה להם נכות קבועה כתוצאה מהעינויים שילם משרד הביטחון בין 50 אלף שקל ל-435 אלף שקל בהתאם לגובה הנכות בכל תביעה.
עו"ד דן אסן ציין שלמרות שמדובר בפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, מדובר בתקדימים חשובים. "ראשית, עצם תשלום פיצויים לקורבנות עינויים. שנית, הפיצויים שולמו בתביעות בעלות אופי קבוצתי. בנוסף, כמחצית מהתובעים פוצו למרות שלא היו קיימות שום ראיות לעינויים חוץ מעדותם שלהם".
לדבריו, רובם המכריע של המעונים לא נחשדו בעבירות משמעותיות, היו רחוקים מאוד מלהיות מה שמכונה "פצצה מתקתקת" והם שוחררו מייד בתום החקירה. עורכי הדין ציינו שכמעט כל פלסטיני שנעצר לחקירה באותן שנים נחקר בעינויים באופן "סטנדרטי".
לדברי עו"ד אסן ביצוע העינויים כשיטה הוא הדבר שזעזע אותו יותר מכל ולכן לקח על עצמו את הטיפול בתביעות. לדבריו, אחת התשובות ההולמות לעינויים מסוג זה היא הגשת תביעות שיטתיות נגד החוקרים המענים ונגד המדינה שנתנה להם את הרישיון לביצוע עינויים.
עורכי הדין של קורבנות העינויים הוסיפו שהכספים שקיבלו הקורבנות מהווים פיצוי בגין הפסדי ההשתכרות שסבלו וכן ישמשו לטיפולים רפואיים ונפשיים.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי התביעות מעולם לא נדונו לגופן ולא התקיימו בהן דיונים משפטיים מהותיים פרט לתזכורות וקדם משפט. "במכלול שיקולי המדינה להשגת ההסדר, עמד השיקול שסכום הפיצויים הסופי שמשולם לתובעים יחסוך בעלויות של ניהול המשפט עד לקבלת פסק דין סופי, הן בהיבט של מערכת בתי המשפט ומערכת הביטחון והן בהיבט של ייצוג המדינה על ידי הפרקליטות. לאור ההסדר שהושג, ביקשו התובעים מבית המשפט שתביעתם נגד המדינה תדחה, ובית המשפט נענה לבקשה".
