שתף קטע נבחר

לשון נופל על לשון

הצצתם פעם לתוך הפה שלכם והבטתם ביצור המוזר שנח שם? אגם אנגלרד, זמרת אופרה צעירה, עשתה את זה


 

כבר כמה זמן שהיא מתלוננת בפני על כך שלא הודיתי לה על שעזרה לי לבחור את בן זוגי לחיים, היא גם הודיעה לי על הסתימה שנפלה לי, נזפה בי על הסטייק התפל מאמש והסוכריה החמוצה מדי ושיבחה אותי על כך שהצליל הגבוה באריה של ורדי יצא צלול ובהיר. בכל השנים שאני שרה (ומדברת) ניסיתי להחביא אותה בין השיניים, לצמצם את המרחב שלה ולהסתיר ממנה את הצורך שלי במשהו מתוק... הכל היא מגלה. ואם היא הכל יודעת - הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה היכרות עם האחת אין שניה לה: הלשון.

 

הלשון האנושית היא מעניינת מכל בחינה שהיא. בבני אדם משמשת הלשון ליצירת חלק גדול מהצלילים המופקים בדיבור. כל מי שבשם מקורביו קשורים העיצורים ל', ט' ו-נ', למשל, יודע, כי לא ניתן היה לבטא אותם ללא הלשון.

 

זהו איבר מלא חידה, ללא לאות ובנכונות מתמדת הוא עומד לרשותינו, כמשרתה הישיר של רוח השפה. הבה ננסה איפה להתבונן באיבר זה מנקודת מבט "פנימית" מהרגיל. הפלא ופלא - אנו מגלים שהיידע הטמון בו מאיר עיניים. ללשון הזו, אדמדמה, עבה ומתפתלת, צורה חיצונית מדהימה. אין אנו עוסקים באיבר חד-גוני המקובע בגופינו דרך קבע. ללשון קשת צורות ומגוון עצום של תנועות שהיא יכולה לבצע. היא מצויידת בעשרות שרירים קטנים וגדולים המעצבים צלילים חדשים.

 

כמי שבחרה באופרה כמקצוע, את ההיכרות עם הלשון ערכתי בגיל צעיר. היא היתה ביישנית, חלקלקה ומדוייקת. גיליתי את קצה הלשון (חלק אחד של פעילות) שאחריו בא החלק האמצעי והחלק האחורי (שמתארך אל הלשון הקטנה - אפיגלוטיס) כבר אז גיליתי כי הלשון היא יצור עצמאי ביותר - שמפתחת ומעצבת את צורותיה השונות.

 

קרה שהצצתי לתוך פיהם של זמרים גדולים בהקלטות ובצילומים היסטוריים. נגלה לפני מחזה מרהיב - בחלק האמצעי של הלשון קיימים קווים עמוקים אחדים החוצים אותו, אחדים לאורכו, אחרים באלכסון, שתי וערב. הקווים הללו הינם ייחודיים וכמו אלה של היד האנושית - אין שני אנשים שללשונותיהם אותם הקווים. הלשון מלמדת אותנו על האדם כולו. אין ספק כי "קוראי לשונות" יוכלו לתת מענה לבעיותיכם ותחזית לעתיד.

 

כמו נחש

 

הלשון החביבה של כולנו יוצרת רושם ראשוני ידידותי וסימפטי ופשוט, אולם אם נפנה את תשומת הלב לפיזיולוגיה שלה נגלה תנועתיות כמו-נחשית, יכולת הבלתי מוגבלת כמעט ליצור צלילי דיבור לטובת אינספור ביטויים לשונייים ואז נתחיל להעריך באיזו מידה מורכב האורגניזם המהווה את הלשון האנושית ואיזו חוכמה טמונה בו.

 

בדיבור ובשירה, כל אדם תלוי בפיזיולוגיה האישית של הלשון שלו. אם הלשון נרפית וחלשה, נענית בקושי לשליטה מודעת ולכן מסורבלת, ניתן יהיה להבחין בכך לא רק באופן הכללי שבו האדם מדבר ושר, אלא בכל הגה בודד שהוא משמיע. זאת בניגוד לאדם שלשונו עונה בזריזות לאימפולס הראשון של דיבור, קשורה ישירות לתודעה, ולכן זריזה וגמישה. דמיינו מצב של שיכרות - בהתאם למצב השיכרות כך גם מצב התודעה העמום שלנו. שיכור לא יצליח להביא את לשונו אלא למצב של מלמול, וצורות הגה שאינן מבוטאות כהלכה.

 

אז  למי שמרגיש, גם בלי שום השפעה חיצונית (אלכוהול, עייפות, שכרות) בחוסר גמישות וזריזות של הלשון: הנה לפניכם כמה תרגילים מעניינים, שעבור אוכלוסיית הזמרים הם סוג של ארוחת הבוקר.

 

שיעור אירובי

 

זה הזמן לפנות כמה דקות לשיעורי אירובי ללשון, קצת מתיחות, קצת בושות - אבל אם הלשון שלכם תהיה ממושמעת, תצליחו במילה אחת חדה, ברורה וממוקדת להעביר מסר לעולם - ומי לא היה רוצה לרכוש יכולת שכזו.

 

לשון מעוצבת של אדם בריא לחלוטין דומה לעלה של צמח, יש לה צורה צרה ואיתנה, המתעגלת יפה מקדימה באופן לא חד מדי (שלכם לא כזו? מוזר..). אחרי גיל הבגרות מתרחש ניתוק בין הקצה ואמצע הלשון, מצד אחד, והחלק האחורי של הלשון הנראית, האפיגלוטיס ושורש הלשון, מצד שני. השינוי גורם לרפיון והתקשות של הלשון האחורית - וכאן אנו נכנסים לפעולה:

 

את קובץ התרגילים שלפניכם אספתי במספר כיתות אמן ברחבי העולם עם זמרות מופלאות כגון מונסרה קאבייה, (Montserrt Caballe), קטיה ריצ'ארלי (Katia Ricciarelli) ומעולמה המופלא של זמרת העבר ולבורג ורבק-סוורדסטרום השבדית בספרה "הדרך לגילוי הקול":

 

  • טריק אחד הוא ללחוץ את הלשון כלפי מטה בעזרת כף די גדולה ולנסות לשיר ולדבר כך. הלשון מקבלת על עצמה תנוחה נכונה יותר במהלך טיפול זה ולכן העצלות שלה נקראת לסדר.

 

  • נסו ללקק את השפתיים באמצעות הלשון באופן הבא מימין לשמאל, משמאל לימין ולאחר מכן נסו לדמיין את הלשון "עבה" יותר או "דקה" יותר.

 

  • מתחו החוצה במרץ את לשונכם ונסו לגעת בקצה האף או בסנטר - כך לפחות חלק מהמסה של הלשון יהיה מנוער ממנוחה פלגמטית אל פעילות מבריאה.

 

  • מתחו שוב את לשונכם החוצה ובעזרת מטפחת או טישו החזיקו את הקצה השלוף - נסו לשיר. קצה הלשון הוא מלא חיים - תגלו זאת בוודאי ותיווכחו כי הלשון לא מפריעה לאויר שאנו שואפים לצאת החוצה יחד עם הצליל בזרימה קלה ונעימה.

 

  • נסו ללחוץ את קצה הלשון כנגד החניכיים הקדמיות התחתונות והשאירו אותו שם. מצב זה מכריח את הלשון לפנות לחלקיה האחוריים ולייצר את צורות הדיבור רק מתוך אלה.

 

  • דחפו בעדינות ובהדרגתיות את קצה הלשון מתחת לעצמה. יותר ויותר כלפי מטה ואחורה ככל שניתן להטותה.

 

כמה דקות אימון יומיות או שבועיות לעצלנים מבניכם יהפכו את הלשון לאיבר ממושמע. תרגול אינטנסיבי עשוי גם לעזור לכם לברור בקלות מיהם הנשקנים ששווה להשאיר בסביבה ואת מי יש לנפות.

 

ולסיום: אם אחרי שהתאמנתם פיכם יפיק מרגליות ולשונכם תהיה שנונה ועוקצנית, זכרו את הפתגם הסיני עתיק היומין: "אנו יכולים לרפא מכת חרב, אך לא מהלומה של הלשון".

 

  • לבלוג של אגם אנגלרד ב"רשימות"

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים