זהירות: מאילו ניתוחים עדיף לכם להתרחק?

אלפי ניתוחים מיותרים מתבצעים מדי שנה בישראל. מדובר בניתוחים שאינם מצילי חיים, כמו כריתת שקדים, הסרת דיסק וקיצור קיבה, הכרוכים בתופעות לוואי קשות, מעבר לסכנות הזיהומים וההרדמה האופייניים לכל ניתוח.

מה זה: עשרות אלפי ישראלים סובלים מהגדלת השקדים בגרון, אם כתוצאה מדלקת שנגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס ואם בשל סיבות לא דלקתיות שהגורם להן לא לגמרי ברור. הגדלת השקדים גורמת לקשיי בליעה, אך חמור מכך - להפרעות נשימה הגורמות לנחירות בלילה ואף לדום נשימה. מסיבה זו נהגו רופאי אף אוזן גרון רבים להמליץ למטופליהם לעבור ניתוח להסרת השקדים. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ונמשך כחצי שעה, ובמהלכו מקלף הרופא את השקד מבסיסו באמצעות מחט חשמלית או סכין מנתחים.

הסיכונים: הרופאים נוהגים לכנות את ניתוח הסרת השקדים: ניתוח קטן שגורם לבלאגן גדול". במשך כשבועיים אחרי הניתוח המנותח נאלץ להימנע מדיבור, סובל מכאבים עזים ומתקשה לבלוע. התוצאה: המנותח לרוב מושבת ושגרת חייו משתבשת לחלוטין. ילדים מפסיקים בעקבות הניתוח לאכול ולשתות, ולעיתים מוצאים את עצמם שבים לאשפוז בבית החולים בעקבות התייבשות. במקרה כזה יש לחברם לעירוי נוזלים דרך הווריד.

מה זה: כאבי גב תחתון הם התלונה השנייה בשכיחותה בעולם הרפואי. אחד הגורמים הנפוצים לכאבים אלה הוא בלט של דיסק בין חולייתי, הידוע יותר כ'פריצת דיסק'. הסיבות לבלט הן: שינויים ניווניים טבעיים של הגיל, חבלות או תנועה לא זהירה. לבלט הדיסק יש פתרון ניתוחי - כריתת דיסק - שאותו עוברים על פי ההערכה אלפי ישראלים מדי שנה. בניתוח זה נכרת הדיסק הבין חולייתי הגורם לכאבים העזים.

הסיכונים: "ב-99% מהמקרים הניתוח הזה מיותר", אומר פרופ' משה סלעי, מנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי בילינסון. הספרות האורתופדית מלמדת בצורה חד משמעית שהתוצאות של טיפול ניתוחי וטיפול שמרני זהות. אבל הרבה פעמים המטופל חסר סבלנות, וגם הרופא, ולכן הולכים להתערבות ניתוחית". לדברי פרופ' סלעי, כ-10 אחוז מהמנותחים יסבלו מתופעות לוואי קשות כתוצאה מכריתת הדיסק, החל משיתוק של גפה אחת, דרך שיתוק מוחלט של שתי הרגליים וכלה במוות. האחרים נהנים מהקלה, אלא שהיא קלה ביותר וכאמור אינה משמעותית יותר מאשר תוצאות הטיפול השמרני.

ההמלצות: בדקו היטב עם הרופא המטפל שלכם אם הניתוח הוא האופציה היחידה והמיטבית לטיפול בכאבי הגב התחתון שלכם, הנובעים מבלט הדיסק. הניתוח עשוי להיות פתרון מתאים במקרים שבהם קיים שיתוק מתקדם של גפה אחת או שתיים, אובדן שליטה על סוגרים, או צורך בכמויות גדולות מאוד של משככי כאבים בשל החמרה משמעותית בכאב. בהיעדר אחד משלושת הגורמים הללו אין שום אינדיקציה לניתוח כריתת הדיסק", קובע פרופ' סלעי.

מה זה: מבין סוגי הניתוחים לקיצור קיבה, ניתוח הטבעת הוא הפופולרי בישראל. עד היום נערכו בישראל יותר מ-12 אלף ניתוחים כאלה. מדובר בניתוח המגביל את נפח הקיבה. במהלך הניתוח, המבוצע בהרדמה כללית, מורכבת על חלקה העליון של הקיבה טבעת סיליקון, שמביאה להיצרות נפח הקיבה. הניתוח מיועד לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית, כלומר שאינדקס הביו-מסה שלהם (BMI) הוא מעל 35 (המצב התקין הוא עד 25) ובעקבותיו מפחית המנותח עשרות קילוגרמים ממשקלו.

הסיכונים: הסיבוכים שלאחר הניתוח כוללים הקאות, פציעת דופן הקיבה, חסימת מעיים או שילשולים. אך הסכנה האמיתית נובעת מאחוזי התמותה: על פי הדיווחים, אחד מכל 200 עד 300 מנותחים ימות כתוצאה מניתוח קיצור קיבה. בנוסף, רבים מהמנותחים אינם מקפידים לשמור על דיאטה דלת קלוריות אחרי הניתוח. חלקם מכורים לסוכרים ולפחמימות ומוצאים דרכים 'לעבוד' על הקיבה המוצרת, כמו צריכת סוכרים באמצעות מאכלים נוזליים מתוקים כגלידות ומילקשייקים, וכך חוזרים למשקלם הקודם.

ההמלצות: ניתוח קיצור קיבה צריך להיות המוצא האחרון בהחלט לסובלים מהשמנת יתר קיצונית, שסובלים מתופעות או מחלות הקשורות במשקל היתר, בהן דום נשימה בשינה או סוכרת, ושכל נסיונות ההרזיה האחרים שעשו כשלו לחלוטין.

מה זה: כחלק מתהליך ניווני נורמלי, או בשל אוסטאוארטריטיס, סובלים מבוגרים בגילאי 60 ומעלה משחיקת סחוס מפרק הברך. בישראל בלבד סובלים מהתופעה עשרות אלפי אנשים. אחד הפתרונות הוא ארתרוסקופיה של הברך: ניתוח שבו מוחדר מכשיר בעובי עיפרון לתוך הברך. המכשיר מחובר למצלמה ודרכו ניתן לראות כל איזור בברך ולבצע בו פעולות כירורגיות זעירות, בהן שיוף הברך. על פי ההערכות מבוצעים מאות ניתוחים כאלה מדי שנה בישראל.

הסיכונים: לדברי פרופ' משה סלעי, מחקרים שבהם הישוו בין חולים שעברו ניתוח ארתרוסקופיה לקבוצות ביקורת הראו כי יתרון הפעולה הכירורגית שואף לאפס. מנגד, כרוכה הארתרוסקופיה בסיכונים כמו זיהום, דימומים פנימיים ואף פגיעה בכלי דם ועצבים.

ההמלצות: העדיפו טיפולים משמרים לברך - פיזיותרפיה, משככי כאבים, תרופות נוגדות דלקת, הזרקות סטרואידים מקומיות או שימוש בתומכי ברך למיניהם. ניתוח ארתרוסקופיה מומלץ רק כאשר המצב התפקודי ירוד ואחרי שטיפול שמרני במשך 3 חודשים לפחות לא הביא להקלה.

מה זה: כ-10% מהניתוחים הקיסריים בישראל מבוצעים לא בגלל צורך רפואי אלא ב'הזמנת היולדת'. האופנה הזו,

שהגיעה לארץ מארצות הברית, לא רק גורמת עומס ניכר על חדרי הניתוח והצוותים הרפואיים אלא גם טומנת בחובה סכנות מיידיות ועתידיות לאישה. במהלך הניתוח הקיסרי מבוצע חתך בבטן, שלאחריו מופרדות רקמות ושרירים שונים, והעובר מוצא לאוויר העולם.

הסיכונים: במהלך הניתוח עלולים להיפגע אברים שכנים לרחם, בהם המעיים ושלפוחית השתן. גם הרחם עצמו נפגע: הצלקת התוך רחמית שנוצרה בעקבות הניתוח עלולה לגרום לקרעים ברחם בהמשך. צלקת רחמית כזו עלולה לגרום גם לקרע ספונטני של הרחם במהלך ההריון הבא, גם מבלי שהאישה ההרה תחוש בכך. קרע כזה גורם לדימום פנימי מסיבי, מסכן את העובר ומהווה סכנת חיים.

ההמלצות: "ניתוח קיסרי מעלה את הסיכון לתחלואה", אומר ד"ר מוטי דוליצקי, מנהל מחלקות יולדות ויחידת הניטור במרכז הרפואי שיבא. "כאשר נותנים לאישה לבחור בניתוח קיסרי, לא בשל צורך רפואי אלא בשל רצונה, אנחנו מסבירים לה שהיא נכנסת להליך לא טבעי ומסוכן, שיכול להוות מכשול בהריונות ובלידות הבאים. אם אין צורך רפואי, עדיף לבחור בדרך הטבעית, שהיא ברוב המוחלט של המקרים גם הבטוחה ביותר".

מה זה: אין כמעט גבר מעל גיל 50 שבלוטת הערמונית שלו אינה מוגדלת. אצל כרבע מהם לפחות גורמת הערמונית המוגדלת לתסמינים מטרידים, כמו השתנה תכופה (בעיקר בלילה), האטה של זרימת השתן וטפטוף שתן בשל התרוקנות לא מלאה של השלפוחית. יש אורולוגים שמציעים לסובלים מערמונית מוגדלת לעבור כריתה חלקית של הפרוסטטה (TURP). בניתוח זה מוחדר דרך הפין מעלה מכשיר גמיש, שבאמצעותו מגדר האורולוג חלקים מרקמת הפרוסטטה המוגדלת.

הסיכונים: הליך TURP גורם לדימומים, לעקרות ולפליטת זרע בכיוון ההפוך (לעבר שלפוחית השתן) אצל כ-10 אחוז מהמנותחים. מנגד, מראים מחקרים כי רוב הניתוחים בבלוטת ערמונית מוגדלת הם מיותרים. כ30 אחוז מהגברים מסתדרים גם ללא ניתוח, ורבים אחרים מוצאים הקלה באמצעים תרופתיים.

ההמלצות: לפני שאתם מחליטים על ניתוח, נסו את התרופות המקובלות להקטנת ערמונית מוגדלת, בהן פינסטריד, טראזוצין וטמזולוזין, המרפות את השרירים המקיפים את צינור השופכה ומסייעות לריקון שלפוחית השתן. בנוסף, רופאים ממליצים לסובלים מבלוטת ערמונית מוגדלת לאונן באופן תדיר כדי להפחית את הגודש ולהקטין את כמות הנוזלים ששותים בערב (במיוחד קפה), כדי להפחית את ההתעוררויות הליליות לצורך הטלת שתן.

מה זה: אופנת שאיבות השומן החלה בשלהי שנות ה-80, אז גילו רופאים שניתן לעצב אזורים בגוף באמצעות הוצאת כמויות גדולות של שומן מהרקמות. בישראל מתבצעות אלפי שאיבות שומן מדי שנה. בניתוח הזה, הנמשך כשעה, מחדיר המנתח מוט שאיבה לאיבר שממנו נשאב השומן. תחילה מוחדר המוט קדימה והחוצה בחוזקה, כדי לנתק את רקמות השומן מהמעטפות המפרידות ביניהן. בתהליך הזה נגרמים דימומים פנימיים ופגיעות באברים סמוכים. אח"כ נשאב השומן החוצה.

הסיכונים: בארצות הברית אחד מכל 10,000 אנשים שעוברים שאיבת שומן מת כתוצאה מהניתוח. הסכנה גדולה במיוחד בשאיבות של יותר מ-5 ליטר שומן. "בניתוחים האלה קיים סיכון גבוה לפתח קרישי דם, בצקת ריאות קשה ותסחיפי שומן קטלניים", אומר ד"ר דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי בילינסון. זו הסיבה שאיגוד הפלסטיקאים האמריקאי המליץ שלא לבצע שאיבות שומן של יותר מ-4 ליטר.

אלא שהסכנות לא נגמרות כאן. שאיבות שומן עלולות לגרום גם לעיוותים בעור, לבצקות ממושכות ולזיהומים. בתוך כך, בשל ההליך שבו מפריד מוט הסקשן את רקמות השומן אלה מאלה ופוצע גם רקמות מסביב, עלול ההליך גם לפגוע באברים סמוכים. "בארץ היו שני מקרי מוות כתוצאה מחדירת הסקשן לחלל הבטן ודקירה של המעיים", מציין ד"ר עד-אל. "זה ניתוח אגרסיבי שבהחלט מסכן את המנותח".

ההמלצות: גם אם זה נראה קשה יותר, העדיפו תוכנית דיאטה ואימוני ספורט לחיטוב הגוף. הם בטוחים יותר, בריאים יותר, ולרוב משיגים תוצאות מרשימות.

מה זה: שן בינה היא אחת מ-4 השיניים הטוחנות הקיצוניות, האמורות לצמוח בין הגילים 25-17. שן הבינה נותרת כלואה בשל חוסר מקום בלסת, זווית לא נכונה של הצמיחה, או עיגון חזק מדי בעצם הלסת, שאינו מאפשר לה לצמוח לתוך החניכיים. רופאי שיניים רבים מאמינים כי הסרת שן בינה כלואה יכולה למנוע בעיות עתידיות, כמו נזק לשיניים האחרות, אך מחקרים הוכיחו כי שן בינה כלואה אינה מגבירה את הסכנה לשיניים הבריאות.

הסיכונים: ניתוח עקירת שן בינה כלואה גורם לכאב עז ולנפיחות. כאחוז מהמטופלים סובלים בעקבות הניתוח מנזק עצבי, הגורם לחוסר תחושה תמידי של השיניים או השפתיים.

ההמלצות: אם רופא השיניים המליץ לכם לעקור שן כלואה, גשו לחוות דעת שנייה ובררו אם העקירה אכן הכרחית

מה זה: מאות ישראלים, בעיקר נשים, עוברים מדי שנה עיבוי שפתיים, טרנד שתפס תאוצה בעשור האחרון. בניתוח זה מוחדר סיליקון לשפתיים, המגדיל את נפחן. אלא שבשל הסיכונים ותופעות הלוואי הקשות של הפרוצדורה, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) סירב לאשר את הניתוח.

הסיכונים: אצל חלק מהמטופלים מופיעות תופעות לוואי חמורות, גם שנים אחרי

הניתוח. בין השאר סובלים המטופלים מנפיחות מתמשכת, גרנולומות - מעין גידולים זעירים לא סרטניים שאינם ניתנים לטיפול - ותגובות דלקתיות אחרות המעוותות את מראה השפתיים. הבעיה העיקרית היא שאתה לא יודע מראש מי יחטוף את העיוותים ומי לא", מסביר ד"ר עד-אל, "העיוותים בשפתיים נוראים, ואי אפשר להיפטר מהם. הייתה לי מטופלת שאף עמדה בפני כריתת שפתיים משום שבהדמיית MRI שעשו לה נמצא גידול בשפה. רק ברגע האחרון גילו שזה רק סיליקון, שהושתל לה כמה שנים קודם לכן".

ההמלצות: מאחר שתופעות הלוואי עלולות להופיע גם אחרי שנים, ולא ניתן לצפות אותן מראש, כדאי לוותר על ההליך או להיוועץ בפלסטיקאי על אופציות אחרות מלבד השתלת סיליקון.

באופן כללי, השתדלו להימנע מניתוח, אלא אם הבעיה מאיימת על בריאותכם, פוגמת קשות באיכות החיים, הטיפולים האחרים נכשלו או גרמו לתופעות לוואי קשות, והמחקרים הרפואיים הוכיחו כי הניתוח אכן עשוי להביא להחלמה או להטבה ממשית. השיגו חוות דעת שנייה ושלישית, אם יש בכם הספק הקטן ביותר באשר לנחיצות הניתוח.

שאלו את המנתח שלכם את השאלות הבאות:

• מה יקרה אם אדחה את הניתוח? האם הבעיה תחמיר, תישאר כפי שהיא כיום, או שאולי תשתפר?
• האם יש חלופות ניתוחיות פחות אגרסיביות? אם כן, איך הן בהשוואה לניתוח המוצע?
• מה הסיכונים, תופעות הלוואי ואפשרות חזרת המחלה לאחר הניתוח?
  

הכותב הוא מתמחה ברפואת ילדים