תפסו אמריקה
"הדג נחש" הקליטו את האלבום החדש באולפן הקלטות ביער בקליפורניה. "כשאתה בתוך יער, משקיף על אגם, מוקף בציוד הכי טוב שאפשר לבקש ופשוט עושה מוזיקה, כל מה שנשאר זה לצלול", אומר הבסיסט. ראיון וגם קטע אודיו של הסינגל החדש
היום (ב') יוצא לתחנות הרדיו "קליפורניה", סיפתח מרשים לאלבום שהוקלט במלואו באולפני In The Pocket שביערות צפון קליפורניה. את האלבום, "בעזרת הג'אם", הפיק וערך מוזיקלית יוסי פיין והוא ינחת על מדפי החנויות בחודש מרץ.
"קליפורניה הוא הסיפור של הדיסק", אומר בסיסט הלהקה יאיא כהן אהרונוב, "הוא מדבר על החוויה המטורפת שעברנו באולפן. הגענו לשם הכי פתוח שאפשר, לא היו לנו שירים כתובים, במשך עשרה ימים עשינו ג'אם סשנים. כשאתה בתוך יער, משקיף על אגם, מוקף בציוד הכי טוב שאפשר לבקש ופשוט עושה מוזיקה, כל מה שנשאר זה לצלול וזה בדיוק מה שעשינו. זה היה חלום. בעצם אמרו לנו: בואו תרגישו איך לד זפלין וכל הלהקות שעליהן גדלתם, עשו את זה באמת. זה הבידוד הזה בלי ביטוח לאומי לשלם, או מנהל הבנק שמתקשר, או כל הצרות היומיומיות, שמאפשר לך להתרכז בדבר עצמו. ככה צריך לעשות מוזיקה. אגב, יש לנו מוזיקה שמספיקה לארבעה אלבומים. החלק הקשה היה לברור את הקטעים שעליהם ייכתבו הטקסטים".
זו הסיבה שלקח לכם שנה לעבוד על האלבום?
"המוזיקה היתה כל כך טובה שלא יכולנו להרשות לעצמנו להתפשר על טקסטים. תהליך הכתיבה היה ארוך והתעקשנו על רמת ביצוע ושירה שיהיו תואמים לרמה הגבוהה של המוזיקה".
זה מימוש פנטזיה די יקר, נכון?
"העלויות היו מטורפות, אבל אחרי הדיסק האחרון הבנו שהדבר הבא חייב להיות שונה. אנחנו חייבים לאתגר את עצמנו כל פעם מחדש, להידלק ולהדליק גם את הקהל. בשביל זה חייבת להיות התלהבות. זו היתה הזדמנות להגשים חלום ולא יכולנו לפספס אותה. זה פעם בחיים. בעצם אני מקווה שלא".
אתם יוצרים ישראלים, אבל המוזיקה שלכם יונקת משורשים אמריקניים. הנסיעה הזו, ההקלטות בארה"ב, הסינגל וגם האופן שבו מקבל אתכם הקהל האמריקני לא מגרים לקפוץ לצד השני של האוקיינוס?
"זה נכון שאנחנו שואבים הרבה השראה ממוזיקה שנעשית בחו"ל ומאוד מחוברים למה שקורה בעולם. זה בא לידי ביטוי גם בדיסק הראשון. המוזיקה שלו מתקשרת עם הקהל האמריקני ואנחנו רואים את זה בהופעות. השבוע חזרנו מסיבוב הופעות בארה"ב, ונדמה לי שהחיבור הוא באמת מהמקום שהם מכירים. מצד שני אני חושב שאנחנו שואבים משם, אבל מביאים לא פחות מפה. יש השפעות ים-תיכוניות שאי אפשר להתעלם מהם. גדלנו בתוך הקלחת הזו. 'הדג נחש' מושפע מקיבוץ הגלויות שאנחנו גרים בתוכו. כרגע אנחנו רוצים להוציא את הדיסק בארץ ולתת את המקסימום בשביל שהוא יצליח. יש דיבורים על לעשות דברים באנגלית, אבל זה לא פשוט. אנחנו כותבים הרבה מאוד על ישראל ועל איך אנחנו מרגישים לחיות פה, להעתיק את זה לאנגלית זה מעבר שייקח לו זמן להבשיל. אין ספק שהעבודה בארה"ב פתחה לנו את התיאבון. כשאתה מופיע במועדונים הכי הכי בארה"ב כמו House Of Blues בשיקגו שבו הופיעו אנשים כמו ג'יימס בראון וג'ורג' קלינטון או במועדון 91/2 בוושינגטון, שבו מופיעים להקות כמו 'סופר גראס' - זה חתיכת עניין. לא רע לנו בישראל, אבל תמיד כיף להגיע למקומות חדשים ולגלות קהלים חדשים".
סיבובי ההופעות האלה פתחו דלתות גם למוזיקאים ישראליים אחרים.
"זה אחד הדברים הכי משמחים. ההצלחה של סיבוב ההופעות הראשון בארה"ב פתחה את הדלת ל'שוטי הנבואה', לעידן רייכל ולסבלימינל. עד אז ההופעות היו בעיקר מול קהילות יהודיות, אבל אחרי זה הבינו בקולג'ים ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב שיש לא מעט אמנים צעירים שמדברים לסטודנטים וגם במועדונים המקומיים נפתחו לזה. כמובן שחלק גדול מהקהל שייך לקהילה היהודית, אבל זה לא רק הם. ברוסיה, למשל, תפס אותי איזה שחקן אלג'יראי שהיה בהופעה ואמר לי שהוא מאוד נהנה. הוא ראה בטיים אאוט שיש הופעה של להקה ישראלית, זה סיקרן אותו והוא פשוט נגנב. זה כיף גדול".
אז מה רקחתם לנו באלבום?
"יש בו 13 שירים. הייתי אומר שזה אלבום של חופש. גם בג'אם סשנים נתנו לעצמנו ללכת, היתה כאן עבודה קבוצתית שבתוכה החלפנו כלים, השתחררנו. זה דיסק לא מתפשר, לא מתחשב בפופוליסטיות או בפלייליסט וכל מה שנוגע לתרבות התקשורתית. אני חושב שגם את זה אנחנו חייבים לניתוק. שחררנו את כל הברקסים ונסענו. הקרדיט הגדול מגיע ליוסי פיין, איש החזון שהביא אותנו לשם ונתן לנו את הווייב הטוב כדי להוציא מאתנו את המוזיקה. זה אלבום טרנס אטלנטי שהוקלט בקליפורניה, מוקסס בניו-יורק ויבוצע בישראל".
לפני חודש חזרתם מהופעה ראשונה במוסקבה. איך קיבל אתכם הקהל הרוסי?
"הופענו במועדון שמייבא מופעים מהעולם. זו היתה חוויה מדהימה. הרגשתי בסרט של ג'יימס בונד. בהתחלה הם לא ידעו איך לאכול אותנו. במהלך המופע הם השתחררו ובסוף ההופעה ניצחנו אותם בגדול. המוזיקה מנצחת את השפה ומגשרת בין עולמות. הסיבה שזה עובד אני חושב קשורה באקלקטיות המוזיקלית שאנחנו מביאים, זו מוזיקה מגוונת ומאוד שמחה שיכולה להזיז תחת של כל אדם בעולם. גם בארץ, כשמגיעים מוזיקאים שעושים סלסה ברזילאית, הם מצליחים לפוצץ את היכל התרבות בלי שיבינו מילה ממה שהם אומרים. התברר לי שאפשר ליהנות ממוזיקה גם בלי להבין את הטקסטים. אנחנו מנסים לעשות מוזיקה ברמה הכי גבוהה שאפשר, וכנראה שזו הסיבה שהדיסקים עוברים את מחסום הים התיכון".
יש כוונה להתחיל למכור בחו"ל?
"יש דיבורים אבל שום דבר קונקרטי בינתיים".
ביום חמישי הבא, 23 בפברואר יתקיים מופע אחרון לסיבוב ההופעות של האלבום "חומר מקומי". לדברי כהן אהרונוב זוהי פרידה אחרונה בהחלט מתקופה מוצלחת שממנה הם ממשיכים הלאה. "אחרי ההופעה בבארבי נתחיל לעבוד על סיבוב ההופעות של האלבום החדש שיצא במרץ", הוא אומר. פרויקט נוסף שמתוכנן הוא סרט תיעודי של הבמאי רועי פלורנטין שביים ללהקה את הקליפים "המכונה של הגרוב" ו"רק פה". פלורנטין ליווה את "הדג נחש" במסע ההופעות הראשון של הלהקה בארה"ב ונמצא בימים אלה בשלבי עריכה של החומר ובמגעים עם זכייניות ערוץ 2.
