מעל דפי ההיסטוריה: בלז פסקל

נתחיל בשאלה: האם אתם יכולים לחשב במהירות כמה הם 3,456X9,765? ובכן, קצת קשה לְחַשֵּׁב את תוצאת התרגיל הזה בלי לְהֵיעָזֵר במחשב, נכון? אפילו אנשים מבוגרים מכם יִתְקַשּׁוּ לפתור את התרגיל ללא קבלת עזרה מהמחשב. ואכן, כל כך התרגלנו לְנוֹכְחוּתוֹ הקבועה של המחשב לצידנו עד שממש קשה לנו לדמיין מה היינו עושים בִּלְעָדָיו. ומכיוון שכיום ניתן למצוא מחשבים וּמַחְשְׁבוֹנִים כמעט בכל מקום, בהחלט קל ונוח להשתמש בהם. אבל, לא תמיד זה היה כך. בעבר נֶאֶלְצוּ תלמידים בְּגִילְכֶם לְחַשֵּׁב חישובים מסובכים וארוכים ללא עזרת מחשב. עד אותו יום בו המציא בחור צעיר בשם בְּלֶז פַּסְקָל את מכונת החישוב הַמֶּכָנִית הראשונה, שנחשבת עד היום לאחד מֵאֲבוֹתָיו הַקַּדְמוֹנִים של המחשב, אותו כולנו מכירים. זהו סיפורו של מדען שהקדיש את חייו לתחום המספרים.

בלז פַּסְקָל נולד בשנת 1623 בעיר קלַרְמוֹן-פַרַאן שֶׁבְּצָרְפַת. אימו נפטרה כשהיה ילד קטן ואביו, אטיין פַּסְקָל, גידל את ארבעת ילדיו הקטנים בכוחות עצמו.

האב, שהיה מָתֶמָטִיקַאי מוכשר, לא האמין בשיטות הלימוד שהיו קיימות באותה תקופה ולכן החליט ללמד את ילדיו לבדו. הוא החליט שֶּבְּלֶז, בנו הצעיר, לא ילמד מָתֶמָטִיקָה כלל עד שיגיע לגיל 15, ולכן הוצאו כל ספרי המָתֶמָטִיקָה מהבית. אולם הילד הקטן, שֶׁהִתְגַּלָּה כילד סקרן ונבון מאוד, כלל לא התייחס לַהַגְבָּלוֹת שֶׁכָּפָה עליו אביו והצליח ללמוד בכוחות עצמו את חוקֵּי הַגֵּאוֹמֶטְרְיָה ואף גילה פתרונות מְקוֹרִיִּים לבעיות גֵּיאוֹמֶטְרְיוֹת שונות. כשגילה אביו את הדבר והבין כי בבנו טמון פּוֹטֶנְצְיָאל גדול, הוא החליט להעניק לבנו את ספרו של אַאוֹקְלִידְּס, שהיה מָתֶמָטִיקַאי מפורסם. פַּסְקָל הצעיר קרא את הספר בשקיקה רבה, כאילו היה ספר מתח בלשי.

למען האב

מאז אותו יום, בו יכול היה פַּסְקָל הצעיר ללמוד מָתֶמָטִיקָה בגלוי, הוא הקדיש את כל זמנו לתחום האהוב עליו במיוחד. ואכן, לשעות ההשקעה הרבות היו בהחלט תוצאות - כשהיה פַּסְקָל בן 16 בלבד, כבר הציג את עבודתו הַמָּתֶמָטִית הראשונה שעסקה בתחום הצורות, וזמן קצר לאחר מכן פרסם עבודה נוספת שעסקה בַּחֲתָכֵי חָרוּט. פַּסְקָל, שהצטרף לאביו וחבריו הַמָּתֶמָטִיקָאִים בפגישות עבודה בְּפָּארִיס, זכה להערכתם של הבוגרים ממנו, ולמרות גילו הצעיר תרם רבות לדיונים.

בעקבות מינוי שקיבל אביו של פַּסְקָל - גּובַהּ מַס, עברו כל בני המשפחה לעיירה בשם רוּאָן שנמצאה בִּצְפוֹן נוֹרְמַנְדִּי. עבודתו של האב כללה חישובים מָתֶמָטִיִּים רבים ופַּסְקָל הצעיר, שרצה להקל על אביו, החליט להמציא במיוחד עבורו מכונת חישוב מֶכָנִית שתבצע במקומו את החישובים המסובכים. ואכן, לאחר מספר שנים של תכנון המציא פַּסְקָל את מכונת ה"פַּסְקָליין", מעין מַחְשְׁבוֹן שידע לבצע פעולות חיבור וחיסור ופעל באמצעות גַּלְגַלֵּי שִׁנַּיִים. אפשר רק לדמיין מה רבה היתה שמחתו של האב כשבנו החכם הציג בפניו את ההמצאה. כיום, המצאתו של פַּסְקָל אולי נראית לכם פשוטה מאוד ומעט מצחיקה, אך באותה תקופה היא בהחלט נחשבה להמצאה מהפכנית, שייתכן שאף הובילה בסופו של דבר להמצאת המחשב.

אולם, פַּסְקָל הצעיר לא עסק רק במספרים וחישובים, הוא התעניין גם בְּפִיסִיקָה והצליח להגיע להישגים רבים בתחום (יש אפילו חוק פִיסִיקָלִי הנושא את שמו: "חוק פַּסְקָל").

פַּסְקָל גם הניח את היסודות לתורת הַהִסְתַּבְּרוּת, אותה ודאי תלמדו בכיתות גבוהות יותר, תרם רבות לתחום הַגֵּיאוֹמֶטְרְיָה, ואף הצליח בגיל 23 להוכיח את קיומו של הַוואקוּם (הָרִיק) לאחר סדרה של ניסויים שכללו טיפוס ושהייה ממושכת במקומות גבוהים.

פַּסְקָל היה גם בין הַמַּדְּעָנִים הראשונים שטענו כי יש לבסס את המדע על נִיסּוּיִים וְתַצְפִּיּוֹת ולא על הַשֵּׂכֶל בלבד. אולם, כאן עדיין לא תמו עֲלִילוֹתָיו של הגאון הצעיר - בעקבות חוויה דָּתִית שעבר, נעשה פַּסְקָל חבר בְּכַת נוֹצְרִית, והחל להאמין בעיקרון לפיו אלוהים קובע את גורלו של האדם מרגע לידתו. הבנה נוספת אליה הגיע פַּסְקָל באותה תקופה היא ההבנה כי ישנן שאלות שהשכל הישר אינו יכול לענות עליהן. חלק מאותן שאלות קשורות ישירות לתחום הָאֱמוּנָה וְהַדָּת. פַּסְקָל, שמעולם לא התחתן, החליט באותו שלב לעזוב את תחום הַמַּדָּעִים ולהתמקד בְּפִילוֹסוֹפְיָה וְתֵיאוֹלוֹגְיָה דָּתִית. תחומים שגם בהם נָחַל הַצְלָחָה.

בערוב ימיו חזר פַּסְקָל לעסוק בשאלות מָתֶמָטִיּוֹת סְבוּכוֹת וּמִמִּטַּת חוֹלְיו הצליח לְחַשֵּׁב את נִפְחָן וְשִׁטְחָן של צורות גֵּיאוֹמֶטְרְיוֹת שונות. באותה תקופה הגה פַּסְקָל גם את רעיון הַתַּחְבּוּרָה הַצִּיבּוּרִית וְיִסֵּד, יחד עם מספר שותפים, את קו האוטובוס הראשון, שהיה בעצם עגלה רתומה לסוס שסבבה בתחנות קובעות במרכז פָּארִיס.

בלז פַּסְקָל נפטר ב-19 בְּאוֹגוּסְט 1662 בפָּארִיס, בגיל 39 בלבד, אולם הידע הרב שהשאיר אחריו ללא ספק מציב אותו בשורה אחת עם גדולי הַמָּתֶמָטִיקָאִים ואנשי הרוח. ואכן, כאות הוֹקָרָה לְפועֳלוֹ החליטו בעולם המדעי לקרוא על שמו את יחידת המידה לְלַחַץ , ושנים מאוחר יותר גם את שפת המחשב "פַּסְקָל", אותה מכיר כל חובב מחשבים.