שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גזר דין חמור וקשה, בהתחשב בנסיבות
    שליחתו של עמרי שרון לכלא הפתיעה את כולם. דיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן סבור כי שרון היה ראוי לעונש משמעותי - אבל אולי לא עד כדי כך חמור

    גזר הדין שניתן היום (ג') בעניינו של עומרי שרון הוא חמור וקשה, בהתחשב במכלול הנסיבות: הודאתו של שרון באשמה, נטילת האחריות הפומבית והגלויה, עזיבתו את הפוליטיקה, נסיבותיו האישיות הבלתי קלות ותרומתו הציבורית והחברתית בעניינים שונים. גזר הדין הוא חמור במיוחד על רקע העובדה שעומרי שרון הוא הראשון הנותן את הדין באופן משמעותי בעבירה של חוק המפלגות, שכה רבים נכשלו בה ובשכמותה.

     

     

    אמנם שרון הבן הורשע לא רק בעבירות הנוגעות למימון מפלגות, אלא בעבירות שמבחינת מעמדן בספר החוקים, הן חמורות יותר. ברם, מבחינה מהותית, עבירות אחרות אלה נגררו מן העבירה העיקרית, ונועדו, לדידו, להסתיר את העבירה העיקרית שאותה ביצע.

     

    העבירות של עדות שקר ורישום כוזב במסמכי תאגיד נועדו להגן על אמון הציבור במסמכים רשמיים ועל דיווח אמת לרשויות, ועל כן יש להן אמנם חשיבות עצמאית, אך אין הן משקפות עוול מוסרי נבדל, בעל חשיבות רבה בפני עצמו.

     

    אין ספק כי שרון ראוי היה לעונש משמעותי, ובדין נגזר עליו עונש כזה. שאלת החומרה, עם זאת, היא קשה להכרעה.

     

    גזירת הדין היא אחד העניינים המשפטיים הקשים ביותר לתחזית, או אפילו להסבר מניח את הדעת. הכללים המשפטיים נכשלים ביצירת מערך קריטריונים הקובע את תוצאת הדיון המשפטי, וכך מוכרעת התוצאה באופן שונה משופט לשופט, מערכאה לערכאה, מפרשן לפרשן ומקורא לקורא. בהנמקות של גזרי דין משמשים בדרך כלל בערבובייה סיסמאות שונות כגון גמול וצדק, שיקום וכיוצא באלה, שכולן יפות ומאירות עיניים, אך אין בהן הדרכה ממשית בשאלות כמותיות.

     

    כך יכול שופט מחמיר לתבל את גזר דינו ברטוריקה מקלה, המחסנת את גזר דינו מהתערבות ערכאת ערעור, ובדומה לזה, שופט מקל יכול להפליג בתיאור חומרת העבירה, כדי להדגיש שאיננו מקל בה ראש, ולהגיע לכל תוצאה הנראית בעיניו כראויה.

     

    גזר דינה של השופטת בקנשטיין, נשיאת בית משפט השלום, מנומק בפירוט. אילו היה מדובר במסמך שיפוטי שאיננו גזר דין, היינו מצפים כי הנמקתו תתעד כהלכה את מהלכי החשיבה שהובילו את מנסח המסמך למסקנתו.

     

    בגזר דין, לצערנו, אין זה המצב. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לומר הוא כי השופטת חשה, בתחושה פנימית של מי שמבקש לעשות צדק, כי העונש שנתנה הוא ההולם את מכלול הנסיבות שבפניה. כל השאר הוא, לאמיתו של דבר, מלל המלמד מעט מדי על הגורמים האמיתיים שהביאו לתוצאה הסופית.

     

    • הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן לשעבר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' שפירא
    צילום: רויטרס
    עמרי שרון בבית המשפט
    צילום: רויטרס
    מומלצים