"עוד רגע אשתי היתה יולדת על הרצפה"

"לנרשמת ללידה: אנו שמחים על בחירתך ללדת כאן. מאחר ולאחרונה חלה עלייה במספר הנרשמות, ייתכן כי מייד לאחר הלידה לא תוכלי להתאשפז בחדר במחלקת יולדות אלא לשכב במיטה שתוצב זמנית במסדרון המחלקה. אנו מתנצלים מראש ועושים הכל כדי להסדיר בעיה זו בהקדם" (מתוך מסמך שחולק ליולדות בבתי החולים של הדסה בירושלים)

"כשהתחילו צירי הלידה של אשתי", מספר ע' מירושלים, "צלצלתי לבית החולים הדסה עין כרם ושאלתי אם אפשר לבוא. אמרו לנו שכן, שאין בעיה". כשהגיעו בני הזוג לחדר היולדות התברר להם שדווקא יש בעיה. לעיניהם נגלה מחזה לא מעודד במיוחד. "חדר ההמתנה, בו מחכות היולדות עד שיכניסו אותן פנימה לחדר הלידה, היה מלא בעוד 10 נשים לפחות. על כולן הייתה מופקדת בסך הכל אחות אחת. היא התרוצצה מאחת לאחת וגם אם רצתה, היא ממש לא יכלה לתת מענה הולם וראוי לכל הנשים", מספר ע'.

לדבריו, אשתו הכורעת ללדת העבירה את הזמן עד הלידה, כחמש שעות, בחדר ההמתנה מחוץ לחדרי הלידה, על הרצפה, "כי לא היה מיטות פנויות. כל אותו זמן שהיא על הרצפה, עם צירים, עוברים כל הזמן מלא אנשים במסדרון הלוך ושוב. ההרגשה הייתה כמו להיות בשוק שכולם מציצים לך לתוך החדר", מספר האב הטרי.

לבסוף, ברגע שהרגיש ע' כי שעת השי"ן קרבה ושהצירים מתחילים להתחזק, מה עוד שרעייתו החלה לדמם מבלי שאף אחד ניגש אליה, החליט לתבוע יחס עבור אשתו כי אחרת, כך הרגיש, נשקפת סכנה לחייה. "הלכתי לאחות והקמתי צעקות. אמרתי לה: אתם מזלזלים בחיי אדם ומזניחים את החולים שלכם. אל תיעלבי, אבל את לבד ואת לא מסוגלת להשתלט על מה שקורה כאן - והיא הודתה שזה נכון". לאחר הצעקות, טוען ע', הוחלט להכניס את היולדת לחדר הלידה. "ברגע שהשכיבו אותה, נכנס רופא ואמר: גבירותיי ורבותיי, הלידה התחילה! אם לא הייתי צועק, אז אשתי הייתה יולדת על הרצפה. מרגע שהיא נכנסה לא עברו כמה דקות - והתינוק כבר היה בחוץ".

האם הלידה היא "מכרה זהב?"

הסיפור הזה לא ממש עומד בקנה אחד עם מה שכולנו חושבים על לידה, אחד האירועים המרגשים ביותר בחיים. במשך תשעה חודשים רק מצפים לרגע הזה, וכשהוא סוף סוף מגיע רוצים לעבור אותו בצורה רגועה ונעימה. אין ספק שזהו גם האינטרס של מחלקות הלידה בבתי החולים, אבל כשבוחנים את תמונת המצב מקרוב, מזדחל חשד שמחסור קשה בתקציבים ותשתיות - וגם עירוב של אינטרסים כלכליים - פוגעים בסופו של דבר ביולדות ובמשפחותיהם.

הסבר פיננסי קצר: בתי החולים מקבלים עבור כל אשפוז 6,200 שקלים מקופות החולים. אם החולה אינו מבוטח, עליו לשלוף 3300 שקלים לכל יום אשפוז. אשפוז של יולדת נמשך עד יומיים, אם אין שום סיבוכים בלידה. בגלל זמן האשפוז הקצר והרווח הכספי הגבוה, למרבית בתי החולים יש עניין שיתקיימו אצלם כמה שיותר לידות - הנחשבות כ"מכרה זהב" של ממש.

בירושלים, אחת הערים בעלות שיעור הלידה הגבוה בישראל, קיימת בעיה קשה של עומס בחדרי הלידה. "הסיטואציה היא קשה מאוד, מכיוון שיש בעיר המון אוכלוסייה שיולדת. העומס בירושלים בחדרי הלידה הוא באמת בלתי הגיוני, מצב הנובע ממצבה הכללי של מערכת הבריאות היום", מעיד רופא העובד במחלקת היולדות שבבית החולים שערי- צדק. "הבעיה היא", הוא אומר, "שבתי החולים נמצאים תמיד בגירעונות וכדי לשמור על איזון כספי לבית החולים יש אינטרס לעשות כמה שיותר פעולות. ברור שזה בשביל להרוויח כסף. כל בית חולים, ככל שהוא עושה יותר- כך הוא מרוויח יותר. בגלל זה בית החולים רוצה לעשות יותר ניתוחי לב, יותר כריתות כיס מרה וכן, גם יותר לידות".

אותו רופא מבהיר כי לא מדובר כאן ב"עשיית קופה" על חשבון בריאותן של היולדות: "זה שבית חולים מעוניין להרוויח יותר, זה לא בגלל שהוא רוצה לממן נופש לעובדים - אלא כדי לשרוד. כדי להגיע לאיזון. הרי אם בית החולים יקרוס וייסגר, מי יפסיד מזה? בעיקר הציבור". לדבריו, אחת הסיבות העיקריות למשל, שמדינת ישראל מתעקשת להנשים בכוח את בית החולים "ביקור- חולים", העומד כבר במשך שנים בפני סכנת סגירה, היא על מנת להמשיך ולקיים את מחלקת היולדות במקום. "הרי אם בית החולים ייסגר, המשמעות של זה היא מחלקת יולדות אחת פחות בירושלים, מה שאומר שאותן יולדות יצטרכו להתווסף לפקק שממילא קיים במחלקות הלידה האחרות בעיר, שכבר מפוצצות", אומר הרופא.

שיאן הלידות בבירה: שערי צדק

כמה אנחנו יולדות? שיעור הלידות בישראל לשנת 2004 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) עומד על סך 145,207 לידות. בתי החולים שבהם מתקיימות יותר מעשרות אלפים לידות בשנה הם (בסדר יורד) סורוקה, שערי צדק, שיבא, ליס (איכילוב) ובילינסון.

ומה קורה בירושלים? בבית החולים שערי צדק שיעור הלידות בשנה הוא הגבוה בבירה, וכאמור במקום השני בארץ. בית החולים מחזיק 13 מיטות בחדרי הלידה ומאה מיטות בחדרי היולדות (בשתי מחלקות). שיעור הלידות בשנה עומד על כ-11 אלף לידות בשנה, כ- 30 לידות ביום. בבתי החולים של הדסה (עין כרם והר הצופים) כ-10,000 לידות בשנה. בבית החולים ביקור חולים ישנם שבעה חדרי לידה (בכל חדר לידה מיטה אחת) ומתבצעות בו כ- 350 לידות בחודש, כ- 4,200 לידות בשנה.

לכל בית חולים מדיניות שונה במחלקת היולדות. ישנם בתי חולים אשר מקבלים כל יולדות המעונינת להגיע, ישנם המקבלים על פי הרשמה מראש ורק על בסיס מקום פנוי. אבל זה לא חקוק בסלע: עובד באחד מבתי החולים בירושלים מספר כי למרות ש"המדיניות הרשמית" היא לרשום יולדות מראש, הרי שההוראה היא לקבל יולדות בכל מצב. "תמיד קיבלנו יולדות. אין כמעט מצב שאנחנו אומרים להם לא לבוא", הוא אומר.

גם כשיש עומס רציני?

"כן. גם כשיש עומס".

לנוכח המצב הקיים, עולים סימני שאלה רבים לגבי סדר העדיפויות של בתי החולים. האם בראש סדר העדיפויות ניצבת טובת היולדת - או שמא הרווח שבתי החולים מפיקים ממנה? אם שואלים את ע' שלנו, אב טרי מזה שבוע וחצי, הוא יצביע על האפשרות השניה. "אני בטוח שבתי החולים, באופן סמוי, מעודדים את מחלקת היולדות לקבל כמה שיותר מקרים... אני חשבתי שאם יש בעיה של מקום אז היו אומרים לנו לא לבוא. יש מספיק בתי חולים בירושלים, יכול מאוד להיות שבשערי- צדק או הדסה הר הצופים היה מספיק מקום באותו יום. למעשה, הגענו ללדת בעין-כרם אחרי שהיה לנו שם סיור מקדים וראינו שהם ממש מקצוענים. אבל חוץ מציוד משוכלל צריך שגם יהיה מקום ללדת, לא?"

הרופאים במחלקות היולדות מכירים היטב את הסיטואציה הזו. רופא בכיר באחד מבתי החולים מסביר: "אוכלוסיית היולדות היא אוכלוסיה צעירה ובריאה בדרך כלל, שאם תקבל שירות טוב תמשיך באותו בית חולים - וזו גם דרך לקשור את בני המשפחה של היולדת לבית החולים. אוכלוסיית היולדות גם כמובן מזרימה כסף מזומן. רוב הסיכויים שאם יולדת תתקשר לשאול אם יש מקום פנוי בחדרי הלידה - יגידו לה לבוא גם אם אין מקום".

עם זאת, מציין הרופא שיולדת שכבר הגיעה לחדר הלידה לא תישלח לבית חולים אחר - גם אם יש עומס רב. אך לטענתו לא מסיבות כלכליות, אלא מסיבות רפואיות או משפטיות. "ההחלטה להעביר יולדת גורמת לפרפורים בבטן. יש חשש להעביר יולדת שבאה עם פתיחה או ירידת מים ולשלוח אותה לשוטט בין בתי חולים. לנגד העיניים של הרופאים במקרה הזה לא עומד הנושא הכלכלי, אלא הסיכון ליולדת והסיכון המשפטי עבורנו".

תגובות: מודעים לעומס בחדרי הלידה

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לכתבה כי "המשרד מודע לעומס הקיים בחדרי לידה ולבעיית המחסור בכוח אדם. יחד עם זאת, השירות הינו טוב ועונה על הצרכים הרפואיים של היולדות וילדיהן".

מבית החולים הדסה עין כרם נמסר בתגובה לכתבה: "בהדסה אנו נוהגים לטפל ביולדות המגיעות לחדר הלידה על פי סדר קדימויות רפואי כשהדגש הוא על איכות הטיפול. כאשר העומס אינו מאפשר קבלת יולדת לחדר לידה רגיל, אנו מפנים לה מקום באחד החדרים האחרים שמשמשים בדרך כלל להשהיית יולדת לפני לידה. ההשהייה לאחר הלידה ולפני המעבר של היולדת למחלקת יולדות מתבצעת באותו חדר שבו ילדה או בחדר ההתאוששות שצמוד לחדרי הלידה. בכל מקרה בבתי החולים של הדסה נערכים למספר העולה של יולדות ובעתיד הקרוב יוגדל חדר הלידה בהדסה עין-כרם ומספר המיטות בו יוכפל.

מבית החולים שערי צדק נמסר: "מחלקת היולדות של בית החולים שערי צדק ידועה באיכותה המקצועית מקדמת דנא ולמעשה, למעלה מ- 55% מכלל הלידות בירושלים מתבצעות בשערי צדק. לעיתים קורה שיש עיכוב בכניסת היולדת לחדר לידה. אבל היולדות מאושפזות בחדרי היולדות בחדרים מרווחים, בין 2-3 בכל חדר. לעיתים אנחנו כן שולחים יולדות למוסדות אחרים אם יש מצוקת מקום. אולם בפרוזדור אין אשפוז כלל. טובת היולדת והילוד היא הקו המנחה את בית החולים שערי- צדק". 

ותגובת ביקור חולים: "בבית החולים מודעות גבוהה לחשיבות איכות הטיפול והשירות – זו אחת ההצדקות לקיומנו. גם בשעות לחץ אנו מקפידים על טיפול ויחס אישי. לצורך כך יש לנו חדר מיון יולדות ובו ממתינה היולדת שהגיע זמנה כשחדרי הלידה "תפוסים". יחד עם זאת, מתוך ראיית העתיד וההתפתחות הדמוגרפית, אנו מצויים לקראת סיום פרויקט בניה של 7 חדרי לידה חדשים (במקום 5 הקיימים היום) בנוסף לחדר מיון יולדות והמתנה נוחים ומרווחים יותר עם חידושים שונים לרווחת היולדות. מתוך אותה ראיה שירותית אנו מקפידים שלא לאשפז יולדות במסדרון לאחר הלידה כך שבמהלך השנתיים האחרונות, למרות כמות הלידות שכל הזמן בעלייה, לא זכור לנו כי יולדת אושפזה במסדרון ואנו מקווים כי לא נגיע לכך".