התינוק עדיין לא זוחל? זה לא אומר שיש בעיה

כל רגע התפתחותי בחיי התינוק הוא מרגש. מהחיוך הראשון ועד הזחילה, מההתהפכות ועד ההליכה - השנה הראשונה היא המופלאה ביותר. אלא שגורמים רבים עשויים לעכב את אבני הדרך ההתפתחותיים הללו, ופעמים רבות מדובר בתנועות או בהרגלים לא נכונים. סרגלים, טבלאות ומדדים המציינים תקינות התפתחותית לצד עיכובים שונים (בדרך כלל, בהשוואה לבן של השכנים), מדאיגים את ההורים עד אימה.

"לא אחת באים אליי הורים לחוצים", מספרת נילי ארבל, מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה, "הם רואים שהילד עדיין לא התחיל לזחול או שאינו יושב, ולא מבינים דבר פשוט: אנו מסתכלים על התינוק כעל אדם שלם, כל עיכוב לכאן ולכאן עדיין לא אומר שהוא פגוע מבחינה התפתחותית. לכל תינוק יש קצב התפתחות משלו".

ברוב המקרים, מסבירה ארבל, הסיבה לעיכוב כזה או אחר היא בורות בקרב ההורים באשר לדרך שבה יש לטפל בתינוק, כבר מרגע לידתו. כך, למשל, נוהגים ההורים להשכיב את התינוק רק על הגב, גם כשהוא ער. הדבר נובע מאזהרות ארגוני הבריאות בעולם, לפיהן שינה על הבטן מגבירה את השכיחות של מוות בעריסה. "אולם ההנחיה מכוונת אך ורק לזמני השינה של התינוק", מדגישה ארבל, "בזמן שהילד ער והמבוגר המשגיח עליו ער, אפשר ורצוי כבר מההתחלה להשכיב אותו על הבטן".

להרים מהצד 

התפתחותו של תינוק מתחילה מהראש לכיוון הרגליים. שלא כמו יונקים אחרים על ארבע, כמו סייח או עגלה שמתחילים ללכת שעה לאחר היוולדם, אצל האדם הראשונים להתפתח הם שרירי הצוואר, אזור חגורת הכתפיים וגו עליון. השכבה על הבטן מסייעת לשרירים אלה להתנגד לכוח המשיכה, וכך להתפתח באופן החיוני להמשך היציבה ולהתפתחות המוטורית של התינוק.

טעות שכיחה נוספת שעושים מבוגרים היא הרמת הרך הנולד כשהם אוחזים מתחת לבתי השחי שלו, וראשו נתמך באצבעות ידיהם. ארבל מסבירה כי כבר

עם השיבה מבית החולים הביתה, אפשר לגלגל את התינוק חצי גלגול הצידה, ומהתנוחה הזו להרים אותו כשאתם אוחזים מתחת לבתי השחי ובכך לאמן את שרירי הצוואר שלו. ואל דאגה, הראש הקטן לא יישמט. 

ארבל ממליצה ליצור בבית משטחי פעולה נרחבים בעלי מרקם שונה. במקום להשכיב את התינוק על שטיח חלק, היא אומרת, רצוי שתארגנו אזורים שעליהם שטיחים עם מרקמים מחוספסים שונים, שיסייעו לגירוי החושים, ליציבה נכונה ולאימון השרירים.

מראש ועד רגל

יחד עם ארבל אנו מביאים את אבני הדרך המרכזיות בהתפתחות המוטוריקה הגסה של התינוק. אבני הדרך מציינות את טווח ההתפתחות הממוצע, אולם עשויה להיות סטייה של 6 שבועות מטווח המינימום או המקסימום. אם התינוק אינו מבצע את הפעולות האמורות כאן, מומלץ לפנות לרופא, אף שברוב המוחלט של המקרים - אין המדובר בבעיה רפואית.

1-10 שבועות

Head Lag: בעת הרמת גופו של התינוק משכיבה לישיבה, באמצעות משיכה בידיו, ראשו עדיין נשאר מאחור. מדובר בשלב תקין.

24-28 שבועות

התינוק מרים את הראש ללא מאמץ תוך הצמדת הסנטר לחזה, כשהוא מתרומם משכיבה לישיבה.

3-5 חודשים

גילגול בטן-גב ראשון. תנאי מרכזי לכך הוא שכיבה על הבטן בזמן עירנות. כאמור, בעשר השנים האחרונות, בעקבות ההמלצות לשינה על הגב למניעת מוות בעריסה, נוהגים ההורים להניח את התינוק על הגב גם בזמן עירות, מה שמביא לעיכוב של כחודשיים בגילגול הראשוני.

5-7 חודשים

גילגול גב-בטן. בסביבות גיל זה מתחיל הילד גם עם תנועות שחייה ותנועות סיבוב על הציר של עצמו, בדומה למחוגי השעון. יש לשים לב שהתינוק עושה כך גם ימינה וגם שמאלה.

5-6 חודשים

תחילת זחילה אחורנית על הגחון.

6-8 חודשים

זחילת גחון על הבטן. חלק מהילדים זוחלים זחילה אינדיאנית או זחילת חיילים עם יד ורגל נגדית, ורבים עושים זאת כשהם מושכים את גופם עם יד ימין ודוחפים בעזרת רגל שמאל. 

הילד נעמד בעמידת 6 על כפות רגליים ידיים וקרסוליים, ומנדנד את עצמו לפנים ולאחור. תינוקות בגיל זה נוטים ליפול קדימה, וכך מתקדמים בכמה סנטימטרים.

9-10 חודשים

תחילת העמידה. יש ילדים הנעמדים כבר בסביבות גיל 6 חודשים, אולם מאחר שאין להם ירידה מבוקרת לישיבה, הם נופלים. סביר יותר כי תהליך העמידה

יתחיל בסביבות גיל 9 חודשים. תחילה עומד התינוק בעמידת 6, נאחז בחפץ כלשהו, ומתחיל לעמוד דרך יישור שתי הרגליים.

ישיבה. מעמידת 6 עובר התינוק לישיבה. בהתחלה הוא ייקח את הישבן לאחור לכיוון העקבים, ויניח אותו פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל.

10-12 חודשים

מעמידת ברכיים לעמידת ברך רגל. התינוק נשען על ברך אחת וכף רגל אחת, ואז מושך עצמו לעמידה.

הליכה סביב רהיטים, מאוחר יותר בין רהיטים, ואחר כך מתחיל לדחוף כיסא או עגלה.

12-18 חודשים

כשהילד מבסס את שיווי המשקל שלו ומרגיש בטוח בעצמו, הוא יתחיל לדדות בהליכת ברווז על בסיס רחב, כשכפות רגליו פונות החוצה, והידיים בצורת W לצידי הגב. ברגע שהוא יחוש בטוח בעצמו, הוא יוריד את ידיו לכיוון הרגליים ויצמצם את בסיס ההליכה הרחב.

שנה ו-8 חודשים

הפעוט רץ בקו ישר ועוצר כדי להסתובב. רוב הילדים כבר מסוגלים לעלות במדרגות, וחלקם כבר רצים ומשנים כיוון. זה הזמן להתחיל לדאוג מ"מהפיכה" בבית, ולשמור על סביבה בטוחה מסכנות האורבות לפעוט.

גיל שנתיים

הפעוט כבר עולה במדרגות, רץ ומשנה כיוון, ואף מצליח לקפוץ על המקום וללכת על קצות האצבעות.

איך לשפר את התפתחות המוטוריקה של התינוק

• הרמת צד: מרגע הלידה, עדיף להרים את התינוק מהצד, באופן הבא: גלגלו את התינוק בעדינות לצד שמאל, ומשם הרימו אותו בעדינות מבלי להחזיק את הראש.
• על הבטן בעירות: כשאתם ערים והתינוק ער, השכיבו אותו כמה שיותר זמן על הבטן. עם זאת זכרו: עד גיל שנה יש להשכיב את התינוק לישון אך ורק על הגב. מחקרים בשנים האחרונות הוכיחו כי שינה על הגב מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה.
• משטחים פתוחים: הוציאו את התינוק מהלול כמה שיותר, אפשרו לו לנוע במרחב פתוח.
• ריפוד מגוון: במקום רצפה, הניחו משטח מרופד העשוי ריבועים מטקסטורות שונות, עדיף מחוספסות. אלה משמעותיים עבור גירוי החושים. תוכלו לתפור חלקים משמיכת צמר, מגבת שלא עברה ריכוך, ניילון פצפצים, בד ג'ינס ועוד. כך תינתן לתינוק האפשרות לחוש בו זמנית בסוגי מרקם שונים.

• תנועה: מגיל 6-7 חודשים צאו עם התינוק לגן השעשועים, שבו איתו על הקרוסלה, או השכיבו אותו בזהירות על מגלשה כשאתם תומכים בו. כך תעניקו לו תחושה של תנועה.
  

מתי להתחיל לדאוג?

תינוק המגלה עיכוב של כ-6 שבועות מאבני הדרך שצוינו, צריך להיבדק על ידי מומחה להתפתחות הילד. עם זאת, הבדיקה בוחנת את הרפרטואר השלם של התנועה: על התינוק לדעת להתגלגל, להסתובב על ציר עצמו, לדחוף אחורנית, להיעמד על שש, ומצד שני לגלות תקשורת עם הסביבה, ליצור קשר עין ולחפש את סביבת האנשים.

במידת הצורך, יפנה הרופא את ההורים לפיזיותרפיסטית התפתחותית, אשר תנחה אותם כיצד ניתן לגרות את חושיו של התינוק, לאמן את שריריו המתפתחים ולהחזיר את התפתחותו לקווים התקינים.

נציין שוב, גם חריגות משמעותיות יותר במוטוריקה הגסה אינן מעידות ברוב המוחלט של המקרים על הפרעה לעתידו ההתפתחותי של הרך הנולד.