מתווכחים על אוויר

בית משפט בניו-יורק הורה השבוע לחברת פורד לשלם פיצויים בסך של 5.1 מיליון דולר לנהג שהתעוור כמעט לחלוטין כתוצאה מפגיעת כרית האוויר שברכבו. בוב הופמן היה מעורב בתאונה בדצמבר 1996 שעה שנהג ברכבו מסוג מרקורי גרנד מרקיז. הנהג סטה מן הכביש והתנגש בעמוד טלפון במהירות של 35 קמ"ש. כרית האוויר שנפתחה בעוצמה, פגעה בפניו של הנהג וגרמה לו לפגיעות קשות ברשתית.

יותר זול

פרקליטיו של הופמן טענו בבית המשפט שייצור מערכת כריות האוויר ברכב היה פגום. לדברי התביעה, חברת פורד ביצעה שינויים במערכת החיישנים של כריות האוויר בשנת 1991 שמטרתם היתה חיסכון של כ-20$ לרכב. במסגרת השינויים הוחלפו חמשת החיישנים שהיו בפגוש בשלושה בלבד, שרוכזו במרכז הפגוש. מאחר ורכבו של הופמן נפגע בצדו של הפגוש, התעכבה פעולת החיישנים. בפרק זמן זה, אומרים הפרקליטים, התקדם גופו של הופמן לעבר ההגה, למרות שהיה חגור בחגורת בטיחות, ובשל כך נפגע הנהג בעיניו כשנפרשה הכרית.

סיפור לא פשוט

המקרה של בוב הופמן מהווה רק תזכורת לדיון ובדיקות ארוכות שמתנהלים ברשויות הבטיחות בכל העולם בנושא כריות האוויר. קלרנס דיטלו, דובר המרכז לבטיחות בוושינגטון, ארה"ב טוען כי "ברור שיש מערכות טובות יותר וטובות פחות, ויש כאלה שפשוט מסוכנות". הרשות הלאומית לבטיחות בארה"ב חוקרת במקביל 158 מקרי מוות שנגרמו ככל הנראה ממערכות "אגרסיביות" מדי של כריות אוויר. שניים מהמקרים הנחקרים נוגעים למותם של אשה בת 74 וגבר בן 80 שנהרגו מפגיעת כריות האוויר באותו רכב מהסוג בו נהג הופמן.

רשויות פדרליות מבצעות מעקב שוטף אחר ההתפתחויות הקיימות בכריות האוויר שברכב. בעשור האחרון הקטינו רוב היצרנים את מרחב הפתיחה של הכריות ופעלו להגדיל את המרחק בין הנהג לכרית. יחד עם זאת מידע מפורט על המערכות ועל רמות הסיכון שהן יוצרות לא נמסר על ידי היצרנים בטענה שאלו סודות מקצועיים. "מה שאנחנו לא יודעים עלול ליצור סכנה לנהגים" אומרים ארגוני הצרכנים בארה"ב, "וזו בדיוק הבעיה".