השיעור היקר של אורי שנער

אורי שנער, הנשיא לשעבר של זכיינית ערוץ 2 "קשת", תובע ממנה פיצויי פיטורים בסך 28.8 מיליון שקלים. מותר לו; עלות שכרו בשנת 2004 הייתה כ-9 מיליון שקלים, מהמשכורות הגבוהות בארץ. הוא קיבל בונוס של 7 מיליון שקלים בשנה האחרונה. גם זה מותר לו. עלות השכר החודשי של שנער הייתה 112.5 אלף שקלים לחודש, והוא תובע עתה גם תשלום עבור ימי חופשה לפי תחשיב של 30 אלף שקלים לכל יום (!) של חופשה. כן, גם זה בהחלט מותר לו. מותר לו, כי אורי שנער היה מנהל מצליח, איש מבורך ביצירתיות ומעוף. אם בעלי "קשת" רצו לגמול לו במשכורת ענקית - מותר להם. אבל הבעיה היא, שהם לא שילמו לו הכל בעצמם: הציבור הישראלי משלם חלק מסכומי עתק אלה.

זכייני הערוץ השני, בעבר וגם כיום, מבקשים הקלות והטבות שונות ממועצת הרשות השנייה, הגוף הציבורי המפקח. הם תמיד נימקו זאת ברווחים קטנים, בימים קשים, בעול הכבד של דרישות הרשות השנייה, בעלויות הגבוהות של הפקות מקור ותוכניות איכות. הם הביאו, מביאים ויביאו נתונים על הקשיים הכספיים, על הצמצום ברווחים, על ההשקעות המעיקות במכרזים ועל יוקר ההפקות. אך הם לא הסבירו לנו שחלק ניכר מהרווחים הוקדשו למשכורות ענק, כמו זו שקיבל אורי שנער; לפינוק המנהלים במענקי ענק, חופשות של 30 אלף שקלים ליום ועוד.

ב-2004 בלבד גרפה "קשת" רווח נקי של 30 מיליון שקל. שליש מהרווח ניתן לאורי שנער, הנשיא המצליח. משכורות ענק שולמו, מן הסתם, גם למנהלים אחרים ב"קשת" או בענף. לכן ברור כי בכל פעם שזכייני הערוץ באים למועצת הרשות ודורשים הקלות שוות כסף - הם למעשה מבקשים מאיתנו, הציבור, לממן את משכורות הענק, הבונוסים ודמי החופשה האסטרונומיים שהם משלמים לעובדיהם הבכירים. כבר בימים אלה הם משמיעים מעל כל במה את כוונתם לבקש הקלות בהתחייבויות שנטלו על עצמם במכרז האחרון, ובכלל זה ברמת ההשקעות בהפקה מקורית ובתוכניות איכות. אפילו עבור שידור משחקי המונדיאל הם מבקשים להתיר להם לחרוג ממכסת הפרסומת המותרת.

לאורי שנער - מוכשר, מצליח, רב קסם ומקצוען בתחומו - מותר לבקש שכר מופלג. לזכיינים, מעסיקיו, מותר לשלם כל שכר שירצו. אבל אסור שהציבור יהיה זה שישלם בסופו של דבר את משכורות הענק. לכן, מול כל בקשה להקלה, הטבה, הנחה, שחרור מהתחייבות או ביטול הגבלות שיביאו הזכיינים למועצת הרשות השנייה והנהלתה, מוטב שיוצג כתב התביעה של שנער, על הסכומים המוצגים בו. כתב התביעה שהגיש שנער חייב להיות תמרור אזהרה, שיעור מאלף וחשוב לרשות השנייה, בתפקידה כנציגת הציבור.

כדאי שהמיליונים הרבים ששולמו לשנער יעמדו לנגד עיניהם של הרגולאטורים, כאשר יתבקשו להקל על הזכיינים האומללים כביכול. אולי עדיף שימליצו לזכיינים, בצר להם, לקחת כמה ימי חופשה. עם 30 אלף שקלים לכל יום כזה, אפשר לבלות נהדר.

פרופ' גבי וימן, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, כיהן כחבר במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו