קאיה - ההכנות למהפכה הושלמו
היצרנית הקוריאנית סיימה את ההכנות לקראת האתגר הגדול בתולדותיה - כיבוש אירופה.האחראים למלאכה מספרים לאלי שאולי על הדרך
גרגורי גוליום הוא ראש צוות העיצוב האירופאי של קאיה. והאיש הזה, תאמינו או לא, הוא אחד הבכירים העסוקים ביותר של תעשיית הרכב בימים אלה. נכון, הוא אינו עוסק בעיצוב מכוניות אקזוטיות, ולא שייך לסטודיו יוקרתי בחלקה הצפוני של איטליה או במרכז קליפורניה, אבל הוא מועסק על-ידי קאיה, אחד מהיצרנים היותר-עסוקים כיום בתעשיית הרכב. זה לא מונע ממנו לענות על כל השאלות שאני מציג בפניו, יממה לפני פתיחת התערוכה, בשלווה מרשימה. ואותי הכי מעניינת הסיד, שנחשפה לאחרונה בתמונות והיום עושה הופעת בכורה אמיתית.

"התחלנו לעבוד על עיצוב המכונית לפני שנתיים וחצי באירופה, וכאן גם סיימנו אותו, מבלי להשתמש בעזרה חיצונית כלשהי" הוא אומר לי, גאה בתוצאה. "וזה מתאים" הוא מוסיף, כי כובד המשקל בקאיה עובר מקוריאה לפרנקפורט, במטרה להתאים את המותג לצרכי היבשת הזו עד כמה שניתן.
גוליום, כדאי לזכור, הגיע לקאיה לאחר 13 שנות עבודה באודי-פולקסווגן, שם הספיק לרשום תחת שמו את הגולף IV והחיפושית. שני מוצתרים בעלי משמעות גדולה מאד עבור אחד מיצרני הרכב החשובים בעולם. מעבר לכך הספיק הבחור המוכשר להיות אחראי על מרכז העיצוב של פולקסווגן בסיטג'ס, ספרד, בקרבת ברצלונה. "משם אפשר לקחת את הדמיון המסוים לסיאט ליאון?", אני שואל אותו. "בפירוש לא. את ההשראה למכונית התצוגה סיד קיבלתי דווקא משתי מכוניות מצליחות של קאיה עצמה - פיקאנטו וסורנטו". כך הוא אומר, ואני לא מצליח למצוא אפילו שמץ של אירוניה בקולו.
והמכונית עצמה? היא בעיקר נאה בהרבה במציאות, ומזכירה למרות ההכחשה הגורפת את הסיאט ליאון הנוכחית, ואפילו מעט אלפא 147. גם בפנים אפשר למצוא מקורות השארה משתי המוזכרות, עם מחוונים עגולים מפרדים, ובוררים עגולים לבקרת האקלים. "בכוונה בחרנו בקווים כלליים פשוטים ומרקם חומר אחיד" הוא מסביר כשאני בוחן אותם מקרוב. "הרעיון כאן הוא להדגיש כמה שניתן את הפרטים החשובים והמקוריים, כמו שמניחים פנינה בוהקת על כרית קטיפה שחורה.
אתם רוצים לדעת כמה קרובה המכונית הזו לייצור סדרתי? גם אני, ולכן אני ניגש להאנס סטיגר, מנהל המוצרים של קאיה באירופה. והוא אינו מהסס לרגע. "תוציאו חלק מהקישוטים וההגזמות שנועדו לתצוגה ולהסוואה, ותקבלו את המכונית העתידית. מדובר אחרי הכל בגוף האמיתי של המכונית, שתגיע לכביש עם מגוון גרסאות מרכב - שלוש וחמש דלתות ואפילו סטיישן.. תהיה סדאן? "בשום אופן לא". יהיה מיניוואן? "יכול להיות".
ואיך אמורה להשתלב בתכנית הזו הסארטו? כרגע נראה עתידה לא ממש ברור, אבל היא בפירוש עלולה להוות איום מבחינת המכונית המשפחתית הצעירה. אולי תהיה הסראטו פתרון לחסרון גרסת סדאן, ואז יכול היבואן המקומי לנשום לרווחה. אם לא, והסיד תסמן את חיסולה של הסראטו, יש כאן בעיה.
בכל מקרה, על המכונית הזו כדאי להביט היטב, בעיקר כי היא מסמלת עידן חדש עבור יצרן שנמצא בתנופה אדירה. והכי חשוב, מדובר במכונית אירופאית ראשונה לקאיה. זאת אומרת, ראשונה שמפותחת ומיוצרת באירופה. לאולמות התצוגה היא אמורה להגיע תוך פחות משנה, בינואר 2007. שימו אליה לב.