שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    בחזרה לעבר
    מה הקשר בין האבוריג'ינים באוסטרליה, האסקימוסים בסיביר, הכפריים באפגניסטן והיפאים מניו-יורק? ד"ר ספנסר וולס, גנטיקאי של אוכלוסיות, משוכנע שלא רק שיש קשר - הוא גם יכול להוביל אותנו לאדם הראשון. עכשיו, לראשונה בהיסטוריה, הוא מציע לאנשים ברחבי העולם לרכוש ערכת DNA ולשלוח דגימה, כדי לאתר את שורשיהם הגנטיים

    היה היה פעם אדם קדמון באפריקה. היום, 60 אלף שנה מאוחר יותר, יש לו יותר משישה מיליארד צאצאים - שחומי עור, שחומי עור, צהובי עור, אדומי עור, ולבני עור - מפוזרים על פני חמש יבשות לא יודעים ש"כולנו אחים", היא לא סתם ססמת בחירות שדופה אלא אמת מדעית.

     

    זהו קיצור תולדות האנושות על-פי המחקרים הגנטיים האחרונים. אבל ד"ר ספנסר וולס, גנטיקאי אוכלוסיות מוושינגטון, לא מסתפק בקיצור. הוא רוצה את הסיפור המלא. לא רק לדעת מאין באנו, אלא גם איך נדדנו על-פני היבשות במשך עשרות אלפי שנים ואיך מהאדם הראשון הזה, "האדם המדעי" כפי שהוא קורא לו, התפצל המין האנושי לעשרות גזעים, שפות, תרבויות, צבעים ואמונות.

     

    בשביל זה הוא מוכן להשקיע שנים ולגייס את כל אוכלוסיית העולם. עכשיו גם אתם יכולים להצטרף למסע של וולס אל העבר. בפעם הראשונה בהיסטוריה של המחקר המדעי יכול כל אחד להיכנס לאתר האינטרנט של ה"נשיונל ג'יאוגרפיק", לרכוש תמורת 100 דולר ערכת ניסוי, לשלוח דגימת די-אן-איי למעבדה בוושינגטון ולהפוך לחלק מ"הפרויקט הג'ינוגרפי". האינטרנט, מאמין וולס, הוא המכשיר האידיאלי כדי להגיע למדגם גדול ככל האפשר – עשרות ואולי אפילו מאות אלפי בני-אדם. המטרה הסופית שלו היא להגיע ל"אדם הראשון", והוא לא מתכוון לאותו אחד שלמדנו להכיר בספר בראשית.

     

    "האדם המדעי לא היה בן האנוש היחיד עלי אדמות", הוא מסביר בראיון ל"ידיעות אחרונות". "היו לו אחים, היו לו חברים, והיו לו גם הרבה הרבה חברות. אבל כל האחרים סביבו לא היו בני מזל כמוהו. הם לא הצליחו להעמיד דורות של צאצאים, או שאולי הצליחו להביא לעולם בנות בלבד. העובדה היא, שהוא ורק הוא הטביע את חותמו הגנטי על אוכלוסיית העולם המודרני".

     

    בין אוסטרליה לאפגניסטן

     

    קבלו את "האדם הראשון המדעי" על-פי גירסת וולס: הוא נולד לפני כ-60 אלף. הוא היה מאוד אינטליגנטי, למד מהר ועם הזמן הוכיח עצמו כמנהיג השבט. היכולת שלו לפתח שפה הבדילה אותו משאר חברי הקבוצה. אולי הוא גם הצליח להמציא ולפתח כלי נשק חדשים וקטלניים יותר, או לקח פיקוד על מסעות הציד. הוא עלה על שאר חבריו כמפרנס המשפחה והשבט, וזה, ללא ספק, הפך אותו פופולרי מאוד בקרב הבנות.

     

    היו לו יותר ילדים מאשר לאחרים, ובניו ירשו ממנו לא רק את הפיקחות, אלא כמובן גם את הקוד הגנטי, שהתחיל להתפשט באוכלוסייה המקומית באפריקה. עידן הקרח, שכמעט הביא להכחדה של המין האנושי באפריקה, דרש מבני-האדם למצוא מקומות מחיה חדשים, וכך הם אוספים את משפחותיהם ומתחילים לנדוד. "אזור מרכז אסיה היה באותה תקופה כמו מחסן ענק עם המון אוכל נגיש, וזה מה שאיפשר להם להרחיב את האוכלוסייה ולהמשיך להתפצל משם מזרחה ומערבה", מסביר וולס. הענף המערבי של המין האנושי הגיע לאירופה, והמזרחי חצה בסופו של דבר את מיצרי ברינג והגיע לצפון אמריקה.

     

    ב-1492, עם גילוי אמריקה על-ידי קולומבוס, נפגשו שני הענפים, והפעם הם כבר היו שונים מאוד זה מזה. כבר יותר מעשר שנים שד"ר וולס משוטט בעולם, נפגש עם אוכלוסיות ילידים – האבוריג'ינים באוסטרליה, האסקימוסים בטונדרה של סיביר, הכפריים בהרי אפגניסטן ושבטי הנוודים במדבריות אפריקה. מכולם הוא רוצה רק דבר אחד: את כרומוזום Y של הגברים בשבט. ולמה דווקא אותו?

     

    "במשך שנים חקרו מדענים את ההיסטוריה של הגנטיקה האנושית דרך ה'די-אן-איי המיטוכונדרי', זה שמועבר מהאם לצאצאים דרך כרומוזום X שלה. אבל בשנים האחר ונות פנו הגנטיקאים יותר ויותר לעבר תרומתו של הגבר להנצחת הקוד הגנטי דווקא דרך כרומוזום Y ," מסביר וולס. שלא כמו שאר הכרומוזומים, ה- Y לא מתחבר עם שום כרומוזום אחר ועובר ישירות ובמדויק מאב לבן, וכך נראה שכרומוזומי Y שמוצאים באוכלוסיית הגברים בעולם כיום דומים ב-99.99 אחוז לאלה שנשאו הגברים לפני עשרות אלפי שנים. אבל רק ב-99.99 אחוז. כי גם בהעתקה מאוד מדויקת נופלות לפעמים "טעויות דפוס", שעוברות אחר-כך, בלי תיקונים, מאב לבן ולנכד. אלה בדיוק ה"טעויות" שוולס מחפש. מוטציה גנטית כזאת שהוא מוצא בגבר באוסטרליה ובבן מינו בסיביר מביאה למסקנה אפשרית אחת בלבד: לשני הגברים, הרחוקים זה מזה אלפי קילומטרים, היה אב משותף אי-שם בעבר.

     

    הבנים של ג'ינגיס חאן

     

     ערוץ "נשיונל ג'יאוגרפיק" עקב אחרי מסעותיו של וולס בעולם בחיפוש אחר דגימות דם. התוצאה היא הסרט "החיפוש אחר אדם" שיוקרן בשבת בערוץ. במהלך ההסרטה נפגש וולס עם קבוצת צעירים בפאב על חוף מפרץ סן-פרנסיסקו, המקום הכי פחות מתקבל על הדעת למצוא אב קדמון היסטורי. במקום זה אפשר למצוא שם הרבה צעירים אמריקנים ממוצא מונגולי, ובמונגוליה, כידוע, משוכנע כל אחד מהתושבים שהוא צאצאו הישיר של האיש המפורסם ביותר בהיסטוריה שלהם: ג'ינגיס חאן.

     

    בדיקת די-אן-איי שערך וולס מוכיחה שלשניים מתוך חמשת הצעירים יש סמן גנטי בכרומוזום Y שמחבר אותם ישירות לאב קדמון אחד, שחי לפני 800 שנה באזור מרכז אסיה ושזרעו התפשט בכל היבשת והגיע גם לאירופה. אז נכון, שאף אחד – גם לא וולס – לא יודע מי הוא אותו אב קדמון, אבל אין ספק שהוא היה מנהיג גדול ובעל כוח, הירבה במסעות והיפרה מספר עצום של נשים.

     

    שמו של ג'ינגיס חאן, המנהיג המונגולי שהקים את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, הוא השם היחיד שקופץ מיד לתודעה. השניים מאושרים, מחליפים טפיחות, זוכים למבטי קנאה של חבריהם, אבל את וולס זה לא מפתיע כלל. "אנחנו נושאים בכל טיפת דם בגופנו את ההיסטוריה האנושית כולה", הוא חוזר ואומר. "אם איזשהו היסטוריון רוצה לבנות מכונת זמן כדי לחקור את ההיסטוריה, הקוד הגנטי שלנו הוא מכונת הזמן המדויקת ביותר".

     

    אחד הפרקים בהיסטוריה היהודית נבדק במחקר גנטי שערך פרופ' קארל סקורסקי מבית-החולים רמב"ם בחיפה, ושבו השתמש בכלים מדעיים זהים לאלה של וולס. בשיתוף עם פרופסור מייקל האמר מאוניברסיטת אריזונה, מומחה לגנטיקה מולקולרית וחלוץ חקר הכרומוזום Y, ניסה פרופ' סקורסקי להתחקות אחרי המאפיינים הגנטיים של משפחת הכוהנים. 188 גברים מישראל, בריטניה וארה"ב התבקשו לתת דגימה של תאי פנים הלחי, והדי-אן-איי שלהם נבדק.

     

    התוצאות, שהתפרסמו בינואר 97' בירחון המדעי היוקרתי Nature, היו מרשימות ביותר: אצל 98.5 אחוז מהנבדקים נמצא סמן שהיה משותף לכולם ושהיה נדיר הרבה יותר בקרב אלה שאינם כוהנים. מחקר מאוחר יותר רק אישש את התוצאות: לבני משפחת כהן, על מגוון המוצאים, התרבויות, השפות והשמות שלהם, יש מרכיבים גנטיים משותפים שמתוארכים לאורך 106 דורות, מאב קדמון שחי לפני כ-3,300 שנה. זה בערך הזמן המקביל ליציאת מצרים ולשנות חייו של אהרון הכהן.

     

    מיליונים רבים של דולרים מושקעים בפרויקט החדש, מה שגורם לגנטיקאים קליניים רבים להרים גבות ולהעלות תהיות על בזבוז עצום של משאבים וכסף. אבל וולס לא ממצמץ אל מול ההאשמות. הוא שועט במרץ לעבר המטרה ומסביר שהכספים שנאספים ממכירת ערכות הניסוי מועברים למימון הפרויקט השאפתני ול"קרן המורשת", שנועדה לסייע לקהילות הילידים ברחבי העולם לשמר את המסורות והמנהגים הישנים שלהן. לדבריו, הוא נמצא בעיצומה של משימה חיונית, ממש כמו הארכיאולוגים שעושים "חפירות הצלה" במקומות שבהם מתגלים עתיקות באתרי בנייה.

     

    ממש ברגע האחרון

     

    דרכם של החוקרים לא הייתה קלה. היו אנתרופולוגים שטענו בלהט, שחיפוש הבדלים גנטיים בין קבוצות הוא פרויקט שגובל בגזענות. אחרים כינו את המחקר "פרויקט הערפד" וטענו שמדובר בגזילת מידע רפואי מקבוצות ילידים תמימים בלי לתת להן דבר בתמורה. "הועלו גם חששות בקרב כמה מחברי הקהילות האלה, בעיקר בצפון אמריקה, שתוצאות המחקר יבואו בסתירה למסורות שעוברות אצלם בעל פה מדור לדור", מודה וולס. "כמו האמונה של האבוריג'ינים שהם הגיעו לאוויר העולם בקולות שירה מתוך האדמה, או האמונה של בני שבט הנבאהו האינדיאנים, שהם חיו בצפון אמריקה מאז ראשית ימי האנושות. אבל אנחנו משתדלים לנהוג ברגישות רבה, וברוב המקרים האנשים שאנחנו פוגשים מוקסמים מהרעיון שהם נושאים בגופם ספר היסטוריה.

     

    "בסך הכל התגובה ברחבי העולם נהדרת. מאז תחילת הפרויקט נמכרו כבר יותר מ-60 אלף ערכות ניסוי. נראה שאנשים מוקסמים מהרעיון. הם משתוקקים לבדוק את הדי-אן-איי שלהם וללמוד קצת על ההיסטוריה האישית שלהם ועל מסעות אבות אבותיהם לפני אלפי שנים". וולס לא תמים עד כדי לחשוב שהמחקר שלו יביא לשינוי בתפיסות עולם. אחרי הכל, גם אם יוכיחו לנו שכולנו אחים, זה לא יביא שלום עולמי. מלחמות אחים הן מהתופעות המוכרות ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא גם לא מחפש שורשי מחלות ולא מבטיח למצוא תרופה לאיידס.

     

    הוא מדגיש ומבהיר לכל מי ששואל, שהפרויקט העצום נועד למטרות חקר היסטוריה ואנתרופולוגיה בלבד. "זה נכון שגנטיקאים של אוכלוסיות מונעים על-ידי סקרנות", אומרת פרופ' קרן אברהם מהחוג לגנטיקה מולקולרית של האדם באוניברסיטת ת"א. "אין להם רצון או צורך למצוא מרכיבים פרקטיים לעבודה שלהם. אבל אף פעם אי-אפשר לדעת איזה תוצאות יניבו המחקרים האלה ומה נוכל אנחנו ללמוד מהם. בחקר ההיסטוריה והאבולוציה של האדם אפשר למצוא גם מידע על מחלות גנטיות". אבל כאמור את וולס הפרקטיקה לא מטרידה כרגע.

     

    "אנחנו רוצים ליצור 'צילום' גנטי של ההיסטוריה האנושית, וחייבים להזדרז. חלון ההזדמנויות הולך ונסגר. העולם הולך ונעשה קטן יותר, והמודרניזציה מגיעה גם לאזורים נידחים. תרבויות ושפות עתיקות הולכות ונכחדות, הציביליזציה כובשת את הג'ונגלים, ובמקומות שפעם חיו בני שבטים קדמונים יש כיום ערי מטרופולין, שדות-תעופה ואוטוסטרדות. זה מסוג הדברים שברגע שאיבדת אותו – לא תוכל למצוא אותו שוב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מקורם של כל בני האדם - באפריקה
    צילום: רויטרס
    מומלצים