רם אורן, הגרסה המלאה

בתקופת לימודיו בארה"ב נפגש רם אורן עם מו"ל אמריקני שאמר לו: "ממחקר שעשינו, גילינו שאחרי יציאתו לאור של רב

מכר, הצמא לספר נוסף פרי עטו של אותו מחבר מורגש אחרי כעשרה חודשים". אורן שמע והפנים, ומאז ספריו יוצאים לאור אחת לעשרה חודשים. השבוע נחת על מדפי חנויות הספרים בארץ "אהובי, אויבי", ספרו ה-17 של אורן המבוסס על סיפור בהמשכים שפורסם במשך חמישה חודשים בשבועון "לאשה" ועורר לתחייה את הז'אנר שזכה בעבר לפופולאריות רבה.

"ראיתי בזה הרפתקה חדשה", הוא אומר, "לא היה לי מושג כמה קשה זה הולך להיות". הקושי, לדבריו נבע בעיקר בגלל הצורך לעמוד בדד-ליין שבועי, המחויבות למספר מילים מוגדר מראש והיעדר החופש לשנות תוך כדי כתיבה את מה שכבר נכתב. "בכתיבת סיפורים בהמשכים אתה מחויב למה שכבר כתבת ופורסם, אתה לא יכול לחזור אחורה ולשנות או להוסיף דמויות ולתקן. זה מחייב סיפור מאד הדוק", הוא אומר, "אם הייתי צריך לתת טיפ קטן לכותבי סיפורים בהמשכים, הייתי מציע לכתוב מראש את כל העלילה בשביל שלא להיתקע במהלך הכתיבה".

לצד הדמיון הפורה של אורן סייעו ברגעים הקשים של היעדר מוזה גם קוראי ynet. "פרסמתי שלושה פרקים מתוך הסיפור

ב-ynet, והקוראים הציעו רעיונות להמשכים שבחלקם פתחו כיוונים מעניינים". אורן מודה שקשיים הם דלק שמזין את כתיבתו. "ככל שהדברים קשים יותר, כך ההתלהבות שלי גדלה. אני אוהב להתמודד עם מצבים מורכבים ובמקרה הזה הלחץ היה גדול, אבל הצלחתי למרות כל המכשולים לסיים את הכתיבה וגם לא לאבד את הקהל בדרך".

אם עולם הספרות הישראלי נדמה לפעמים כמסתגר במגדל שן דמיוני, משקיף ומרוחק, אורן אוהב את החיכוך עם השטח ואת הדיאלוג הבלתי פוסק עם קוראיו. "קיבלתי המון מכתבים מקוראים, שהמרגש מביניהם היה מאישה ביוקנעם שכתבה לי שהמנוי שלה לעיתון 'לאשה' עומד להסתיים ובעלה מובטל כך שהיא לא תוכל לחדש את המנוי. היא ביקשה שאספר לה את סוף הסיפור. זה מאוד נגע לליבי שהיא הרגישה שהיא חייבת לדעת איך נגמר הסיפור".

בניגוד לספרו הקודם, שעסק בעולם מרוחק משלו, גיבורות הספר הנוכחי הן עורכות דין צעירות ומצליחות הקרובות לעולמו של המחבר. השתיים מסתבכות במערבולת של שחיתות ואלימות באזור האפור שבין הון לשלטון. "זה סיפור על תככים סבוכים, על אהבות כוזבות ועל רדיפת צדק מפרכת ומתישה. סיפור שנשאב מהמציאות הישראלית שבה הקשר בין הון לשלטון הכה שורשים והפך לתופעה חמורה ביותר", הוא אומר.

אצל אורן כמו אצל אורן לא נעצרים לרגע. בימים אלה הוא עמל על תחקיר לקראת כתיבה של ספר היסטורי חדש המתרחש בשנות הארבעים. "אני נהנה כשאני כותב, אז אני לא מרגיש צורך לצאת לחופש", הוא מסכם.