מצאתי לי גבר אמיתי להביא להורים
האופנה היום היא לדחוס כמה שיותר, לא להשקיע יותר מדי אנרגיות, שהרי הסטטיסטיקה מראה שאין טעם, גם ככה כולם מתגרשים, בוגדים, או יוצאים מהארון. ומה אם בכל זאת המשפחה לוחצת? החלטתי ללמד אותם לקח למה לא לשאול אותי שאלות בנושאים שאבד עליהם הכלח, כמו זוגיות
המשפחה שלי, כמו משפחות רבות בעלות אוריינטציה פריפריאלית, סבורה כי עברתי את גיל החיתון המקסימלי, וכי נידונתי לחיי רווקות ותלישות עד להתגשמותו של חזון העצמות היבשות, או לחילופין בואו של משיח בן דוד. נראה כי הנביא יחזקאל לא בדיוק חשב על המשכיות השושלת המפוארת של משפחתי כאשר הגה את חזונו המפורסם, ועל כן, לא הייתי בונה על כך שכשעצמות המתים יתאגדו מחדש לגוף אנוש וייצאו מקברי ישראל, יימצא לי חתן ראוי. וחתן ראוי מהו? לדידן של ותיקות המשפחה, אם הוא לא מרביץ, לא מהמר ומפרנס אותך, אז הוא בסדר.
כאן יש מקום להעלות דילמה רצינית, האם להכיר למשפחה את הקורבן התורן או לא? בימים שבהם בהחלט יש מצב שאכיר משהו היום ואשכח אותו מחרתיים, לא חשוב מה היה עומק הקשר, נראה שאין טעם אפילו לנסות לזכור את שם משפחתו, שלא לדבר על לענות בחיוב על השאלה המבעיתה: "יש לך מישהו כבר?"
התשובה, כמובן, ברורה. האופנה היום, אם נרצה או לא, היא לדחוס כמה שיותר, לא להשקיע יותר מדי אנרגיות, שהרי הסטטיסטיקה מראה שאין טעם, גם ככה כולם מתגרשים, בוגדים, נפרדים או יוצאים מהארון. שלא לדבר על אלו שיש להם חברה והם יכולים לפתוח סטארט אפ חדש - קורס מזורז למפלרטט הסדרתי.
לאחר שנפגשו התסכול שלי ממערכות היחסים הכושלות שלי והתסכול של המשפחה מחוסר המוטיבציה שלי להכיר את כל הקורבנות האומללים שמנסים לשדך לי, גמלה בליבי החלטה לנקום את נקמתי ובכך להשתיק את המקטרגים עלי לאלתר. החלטתי ללמד אותם אחת ולתמיד למה עדיף לא לשאול אותי שאלות בנושאים שאבד עליהם הכלח, כמו זוגיות. החלטתי להביא איתי זכר לאירוע משפחתי, ואת השתלשלות האירועים יש ללמד את הדורות הבאים למען יראו וייראו.
לטובת המטרה הנעלה הנ"ל מצאתי לי את הגבר המושלם: מקועקע בכל איבריו, עם שיער ארוך משלי בהרבה, פירסינג בגבות, בלשון ואלוהים יודע איפה עוד.
באותו ערב התקשר הבחור והציע להמשיך בשיחה המלבבת. כיוון שהיה מאוחר ו"הסופרנוס" כבר התחיל, הצעתי בנימוס שנדחה את המפגש ליום המחרת. למחרת אכן הגעתי ברוב פאר והדר לדירתו, ולאחר משקה אחד, כבר איבדתי את יכולת השליטה העצמית שלי, ופתאום היה נדמה לי שבחור עם קוקו, קעקועים ועגילים בכל איבר זה סקסי נורא.
עברו הימים של אינטלקטואלים לפלפים
אמרתי לעצמי שעברו הימים של אינטלקטואלים לפלפים מ"גילמן", מצאתי לי גבר אמיתי - אמן קעקועים. מיד שאלתי אותו אם הוא מוכן לבוא להכיר את ההורים. בתור אחת "שלא עושה הורים", מתוך עיקרון, חשתי כי הפעם יש מקום לסור מעקרונותי, לזעזע את שארי בשרי, ובכך לסתום את הגולל על פרשת "מתי תביאי משהו להכיר?"נראה לי שהמזימה עלתה יפה: לא רק שהפולנים שלי כמעט נחנקו, הם פתאום הצהירו שאולי כדי שאני אתן לעצמי עוד זמן לפני שאני נכנסת לזוגיות, ושאולי זה לא העיתוי הנכון בשבילי.
