העדפה מתקנת? "הבטחת סרק ערב בחירות"

"כשבועיים לפני הבחירות מנסים לקנות אותנו בקומץ הבטחות ופרורים", כך הגיב אחר הצהריים (יום א') אברהם נגוסה, העומד בראש מפלגת האתיופים "עתיד אחד", המתמודדת בבחירות לכנסת על החלטת הממשלה להעניק העדפה מתקנת למיעוטים בישראל. גם נציגי הערבים הגיבו בספקנות. "פעם בארבע שנים הקול הערבי נהפך לחשוב, ופתאום הבטחות ורודות נופלות עליו", אמרו במרכז מוסאוא, וציינו שהממשלה "ציפצפה" על החלטות קודמות שהיא עצמה קיבלה בעניין הזה.

על-פי ההחלטה, משרד האוצר יתקצב 37.5 משרות נוספות מדי שנה בשלוש השנים הבאות לטובת האוכלוסיה הערבית. בנוסף, אם יוחלף עובד יהודי בעובד ערבי על סמך תקנים אלה, יהיה זכאי המשרד לקבל תקן לעובד ערבי נוסף כך שבפועל יהיה ניתן לקבל - בחישוב כל התקנים - עד 112.5 עובדים ערבים בשנה במשרדי הממשלה.

עוד הוחלט שהממשלה תגדיל בכעשרה אחוזים את המחזור השנתי של המתמחים במשרד המשפטים מקרב האוכלוסיה הערבית בכללה, אוכלוסית העולים החדשים מאתיופיה ואוכלסיית הנכים בישראל.

ישיבת הממשלה הבוקר. צילום וידאו: רויטרס

בעמותת "סיכוי" אומרים כי הממשלה בלאו הכי אינה מיישמת החלטות שהתקבלו בעבר. לדבריה, שנתיים חלפו מאז החלטת הממשלה שעד אוגוסט 2004 יכהן בכל אחד מ-105 הדירקטורים של החברות הממשלתיות לפחות אזרח ערבי אחד. "הממשלה לא עמדה ביעדים שקבעה לעצמה, ומספרם של הדירקטורים הערבים לא עלה בשיעור שאפילו מתקרב אל היעד", אומרים בעמותת "סיכוי". מנתונים עדכניים שבידיהם, עולה כי רק 50 מבין 551 הדירקטורים בפועל בחברות הממשלתיות הם ערבים.

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ ראלב מג'אדלה (העבודה) הגיב בזעם:"זו הונאה פוליטית. לפני שקונים את הערבים, על קדימה להוכיח את כוונותיה ולשריין מקומות ריאלים לנציגים הערבים. קדימה היא מפלגה גזענית שכיום אין בה אף נציג ערבי".

ח"כ עזמי בשארה (בל"ד) אמר ש"ההחלטה היא זריית חול בעיניים. הממשלה מנסה לרוקן את החוקים שחוקקה הכנסת ביוזמתי, חוק ייצוג הולם לערבים במשרדים ממשלתיים ובחברות ממשלתיות. הממשלה הזו נותנת הרבה פחות ממה שהיה בממשלות הקודמות, שם ניתנו יותר מ-38 משרות בשנה. ההחלטה מתייחסת למינוי ערבים כגלולה מרה. זו אפלייה מתקנת ליהודים ולא לערבים".

גם יו"ר חד"ש, מוחמד ברכה, לא נשמע נלהב: "ההחלטה נכתבה היום בדיו סודי שיתאדה ביום הבחירות. אנחנו עדים להחלטות כאלה פעם בארבע שנים לצורכי תעמולת בחירות. אפילו המספרים שהממשלה נוקבת בהם הם מגוחכים, נוכח העובדה שעשרות אלפי פועלים ערבים ממשיכים להיות מובטלים. תיקון המצב הקיים מתחיל בנטישת המנטליות הגזענית ששולטת בראשי הממשל בישראל".

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) אומר כי "מדובר בלעג לרש ערב הבחירות, שלא יצמצם את הפער בין המגזר הערבי ליהודי. יש לגרום לתפנית מהותית במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערביים ולא להסתפק בהחלטות בעלות אופי קוסמטי".

גם באגודה לזכויות האזרח הגיבו בסקפטיות: "ייצוג הולם בשירות הציבורי של קבוצות מופלות הובטח כבר בהוראות חוק שונות, אולם עד כה נכשלה המדינה במבחן התוצאה. יש לקוות כי החלטה זו לא תצטרף להחלטות קודמות מסוגה, אשר לא זכו ליישום או יושמו באורח חלקי ביותר", נמסר מהאגודה.

מרצ: "ההחלטה נועדה להדוף התערבות בג"ץ"

יו"ר מרצ-יחד, יוסי ביילין, אמר כי "ממשלת קדימה מרמה את הציבור הערבי ומזלזלת בו כשהיא מוציאה החלטת סרק ערב בחירות". לדבריו, "זו החלטה שאין שום כוונה ליישמה, כפי שלא יושמה החלטת ממשלה קודמת בנושא ב-2004", אמר ביילין.

במרצ טוענים כי הממשלה הזדרזה להחליט היום בעניין זה בעקבות עתירתו של ביילין לבג"צ בנובמבר. במרצ הסבירו כי ביילין יזם בשנת 2000 חוק המחייב ייצוג הולם למגזר הערבי והדרוזי, אולם חוק זה לא יושם. זאת ועוד, בינואר 2004 התקבלה החלטת ממשלה לפיה במהלך אותה שנה יתקבלו לשירות המדינה 8% מהאוכלוסייה הערבית. יעד זה לא הושג, והתקבלו רק 5.3%. בעתירתו זו ביקש ביילין כי ביהמ"ש יחייב את ממשלת ישראל ונציב שירות המדינה לבצע פעולות לשם יצירת נגישות האוכלוסייה למשרות אלה וכן להוציא צו ביניים שיורה להימנע מלמנות עובדים מהמגזר היהודי בכל משרד או יחידת סמך בשירות המדינה בו הציע את מועמדותו עובד מהמגזר הלא יהודי עד להחלטה סופית בעתירה.

"כל החלטת הממשלה מהיום היא תוצאת העתירה לבג"צ על אי מימוש חוק זה, שעמדה להידון בתוך מספר ימים ונדחתה ביוזמת הממשלה עד אחרי הבחירות. בלי מימוש החוק באמצעות בג"ץ לא יהיה שילוב אמיתי של ערבים במשרדי הממשלה", אמרו במרצ.

האתיופים עדיין מופלים לרעה

אברהם נגוסה, העומד בראש מפלגת עתיד אחד שמתמודדת בבחירות לכנסת, אמר כי "מפלגת "קדימה" העבירה היום החלטה באריזה "ממשלתית" המציגה את פרצופם האמיתי של ראשיה ביחסם לקהילת יוצאי אתיופיה. יחס הרואה בהם את שולי-שוליה של החברה, הזכאים לפרורי-הפרורים של התקציב והזכויות. זו אותה הממשלה והמפלגה שבחסותה מופעל כיום 'הספר השחור' הקובע מכסות עליה רק ליהודי אתיופיה (300 בחודש בלבד)".  

לדברי נגוסה, "זו הממשלה שבחסותה אלפי יהודי אתיופיה אינם מקבלים את אזרחותם וזכות ההצבעה לכנסת כי הם ממתינים כבר חודשים למקווה הסגור בגלל העדר תקציב".

גם נתוני סקר שמפרסמת הסוכנות היהודית מגלה כי 58% מאזרחי ישראל מגדירים את יחסו של הציבור הישראלי ליוצאי אתיופיה כיחס מפלה לרעה. בישראל חיים כ-105 אלף יוצאי אתיופיה. מחציתם צעירים בני פחות מ-19. שיעור התעסוקה מקרב האתיופים עדיין נמוך יחסית לישראלים הוותיקים, למרות הגידול המרשים במספר יוצאי אתיופיה הלומדים במוסדות אקדמיים. כ-2,500 סטודנטים ממשפחות יוצאות אתיופיה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות.

יו"ר הסוכנות, זאב בילסקי, אומר כי "החלטת הממשלה היא צעד חיובי ביותר, אך צריך להיות תחילתו של תהליך. קליטת והשתלבות עולים חדשים בחברה הן משימה לאומית. חבל שלאחר 30 שנות קליטת יוצאי אתיופיה, הממשלה עוד צריכה לחוקק חוקים מיוחדים להעדפה מתקנת".

רק ארגון "יוזמות קרן אברהם", הפועל לקידום שיתוף פעולה ושוויון בין יהודים וערבים בישראל, בירך על החלטת הממשלה, וקרא לה להרחיב את ההחלטה במטרה לאפשר ייצוג הולם של אזרחי המדינה הערבים בשירות הציבורי בכלל ובתפקידים בדרגות הבכירות בפרט.

והיה גם מי שתקף את ההחלטה מהכיוון ההפוך. מפלגת צומת אמרה כי "ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מעדיף את הערבים על פני החיילים היהודים. החיילים ששירתו בצה"ל אינם מתומרצים לעבוד בשירות הממשלה. אולמרט מחזר אחר הקול הערבי ובדרך שוכח את החיילים שהקריבו את עצמם למען המדינה". 

שר הבינוי, השיכון והחקלאות, זאב בוים, אמר כי מדובר בהמשך המדיניות שאותה קבע בזמנו ראש הממשלה, אריאל שרון: "המדיניות הזאת נכונה. ממשלות ישראל לא טיפלו במשך שנים בבעיות של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסיות האחרות אשר לגביהן נתקבלו החלטות היום. ההחלטה שנפלה היום מהווה תיקון מסוים לעוול שנגרם".