חיזור גורלי?

אחת מחברותיי, משוחררת טרייה, ארזה את תיקה המרוט ויצאה לה לטיול הכי רחוק שאפשר מבה"ד 21: באנטארקטיקה. היא בדיוק עברה פרידה כואבת והחליטה לא לבטוח בזכרים באשר הם, עד שמבין הקרחונים צץ לו טייל חמוד שבשערו גוני שמש, כאלה שאפשר לרכוש רק בקיבוצי ארצנו. אר יו יזראלי? וואלה? דווקא פה, בסוף העולם, לפגוש קיבוצניק? ברור שההתאהבות הייתה מיידית. גורל, אחו שרמוטה מזל, כוח אלוהי או בחירה מחושבת היטב?

"ברוב המקרים, רק בדיעבד אנחנו מתייחסים למשהו שקרה כמו לגורל", מפרש ערן שי, פסיכולוג חברתי קוגניטיבי ובעל מכון "כריזמה". "אחרי שמשהו קורה אנחנו מנתחים אותו וקובעים שהיה מעורב שם גורל. זו תפיסה פטאליסטית. את אומרת שזה הגורל ושאי אפשר לשנות אותו, ומוותרת על האפשרות להשפיע על דברים".

אם אני מתאהבת במישהו בנסיבות מוזרות, זה לא גורל?

"אני לא מאמין שגורל קיים. את יכולה לחשוב שזה גורל או אות משמיים, והפירוש הזה יחזק את הבחירה שלך, אבל למעשה את בוחרת במי להתאהב".

אז אפשר להאמין שהגורל הוא רק סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, אבל לא מעט אנשים מאמינים שגורלנו אינו בידינו, והם מפרנסים אינספור קוראים בקלפים, בקפה ובאייס ארומה.

"אי אפשר לשנות גורל, כמה שמנסים להילחם בו", אומרת רגינה טוהר, פותחת בקבלה ובקפה. "בסוף מה שצריך לקרות יקרה. גורל נקבע הרבה לפני שאנחנו נולדים. הכול נקבע מלמעלה, כל פסיק בחיים שלנו כבר נקבע מראש. אני מאמינה שיש זיווגים שנעשים בשמיים. לנשים שבאות אליי אני בודקת את תאריך הלידה, את השמות שלה ושלו, ואם יש זיווג והתאמה".

ואילו ד"ר רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבינתחומי באוניברסיטת חיפה (שגם מעבירה סדנאות בנושא בחירת בנזוג), טוענת: "בהחלט יש לנו שליטה. הבחירות שלנו, בעיקר הרומנטיות, באות ממקומות לא מודעים ואנחנו צריכות לשאוף להבין מהם הדפוסים הלא מודעים שמניעים אותנו כדי לבחור טוב יותר".

השדכן הסמוי

ירדן (שם בדוי), סטודנטית בת 32 במכינה האקדמית של האוניברסיטה העברית, לא יכולה שלא לתהות על חלקו של הגורל כשמדובר בבנזוגה הנוכחי. "בתיכון כל הזמן היינו נפגשים במקרה ב'ברגר קינג', בצבא שירתנו באותה גזרה, ואז מצאנו את עצמנו על אותו אוטובוס לאילת. היינו מלון ליד מלון, ובערב נפגשנו באותה מסיבה. החלטתי שזה באמת יותר מדי רמזים, והתחלנו לצאת".

איך אני יודע? איך אני יודעת? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

האם זה אומר שהם פשוט נועדו זה לזה? פרופ' איילה מלאך-פיינס, פסיכולוגית קלינית, חברתית וארגונית, ראש המחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון ומחברת הספר "התאהבות: איך אנו בוחרים במי להתאהב" (הוצאת "מודן"), מצביעה על שדכן סמוי: קרבה גיאוגרפית. לדבריה, פגישות חוזרות בין אנשים שגרים בסמיכות, עובדים או לומדים באותו

מקום מגבירות את הנוחות שהם חשים ואת המשיכה הרומנטית ביניהם. איילה מסבירה: "באנגלית התאהבות קרויה  Falling in love, כאילו הלכת לך לתומך בדרך ולפתע 'נפלת באהבה'. יש הטוענים שהתאהבות היא מקרית מעצם טבעה, אבל מחקרים של אחרים ושלי, ושנות עבודתי הרבות, שכנעו אותי שאנחנו לא מתאהבים במקרה או בטעות, אלא בקפידה ובתבונה רבה, גם אם השיקולים לא לגמרי מודעים".

ומה עם התאהבות סוחפת ובלתי נשלטת?

"זה מקסם שווא, זה לא באמת קיים. צריך לחדד את ההבדל בין התאהבות ואהבה, שקיימת ומתארגנת לאורך זמן והיא למעשה מה שמחזיק את הקשר".

אז אם התאהבות היא בחירה, איזה גורמים משפיעים עליה?

"מחקרים מעידים כי אדרנלין הוא 'שיקוי האהבה'. אנשים נסערים כתוצאה משינוי משמעותי בחייהם, חיובי או שלילי, כמו כישלון צורב, הצלחה משכרת או אובדן — הם מטרות נוחות לחציו של קופידון. משתנה אחר הוא דמיון, העיקרון המנחה שדכנים בעבודתם: דמיון בתחומי עניין, אישיות, מראה, רקע, ואפילו מבנה גנטי. מאות מחקרים מעידים כי אנו אוהבים את ההשתקפות של עצמנו באחר".

ערן מציין ש"ישנם גם כאלה שבוחרים במי שמנוגד להם. אלה אנשים שפיתחו אישיות מרדנית, שלא תמיד שמים לב אליה. למשל, במסגרת המשפחתית את יכולה להיות הבת הכי נוחה בעולם, אבל תבטאי את העצמאות שלך דרך בן הזוג שתבחרי".

מה עוד משפיע על הבחירה שלנו?

איילה: "הידיעה שהאחר נמשך אלייך והעובדה שהוא מספק צורך חשוב. המשתנים הללו משחקים תפקידים שונים בשלבים שונים של תהליך ההתאהבות. בתחילת ההיכרות חשובה ההופעה החיצונית כקריטריון סינון. בהמשך הקשר חשובות תכונות אישיות, ויותר מאוחר הדמיון בערכים ובנושאי העניין הופך לחשוב".

"אין סיכוי שאני אתאהב במישהו מכוער", מאשרת ירדן את הקביעה שהסינון הראשוני שלנו מבוסס על מראה חיצוני. "להיראות נורמלי זה תורם, אבל זה לא העיקר. משיכה ראשונית היא חשובה מאוד. יכול להיות שיהיו לו תובנות מדהימות, אבל אני לא אראה את זה אם הוא לא מושך אותי חיצונית. גם האישיות חשובה לי, שיהיה אכפתי ונדיב".

ניסיתן לשדך פעם חברה לידיד שלכן, והתעצבנתן כשהשאלה הראשונה שלו הייתה "איך היא נראית"? האם המראה החיצוני חשוב יותר לגברים בתהליך הבחירה, או שאצלם זה פשוט מוחצן יותר?

"אפשר להגיד בהכללה שהמראה החיצוני נתפס אצלם כגורם משמעותי יותר", מסביר ערן. "אבל ישנם גם מקרים שבהם מראה נשי פרובוקטיבי מפחיד אותם. נשים בוחרות בעיקר לפי תכונות אופי, כמו למשל מישהו בוגר וסמכותי. באופן כללי ניתן לומר שהמראה החיצוני משחק אצלן תפקיד פחות מרכזי מאשר אצל גברים".

ואיילה מוסיפה: "פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שקריטריונים שונים מנחים את המשיכה הרומנטית של גברים ושל נשים: נשים מעדיפות גברים עשירים ומצליחים, ואילו גברים מעדיפים נשים צעירות ויפות".

ואיך זה שלמחרת אני לא יודעת מה אני עושה איתו? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

אבל בלי לחץ, רבקה מרגיעה: "גם לכלל הזה יש יוצא מן הכלל, ואנחנו רואים לעתים קרובות בחורה יפהפייה עם מישהו מכוער ולהפך, כך שגם האישיות מרכזית ואין מסקנה אחת בנושא".

חוזרת על טעויות

אם כשאנחנו בוחרות להתאהב אנחנו מפעילות מערכת שיקולים כל כך מורכבת, איך זה שלא תמיד אנחנו נמצאות עם מי שבאמת מתאים לנו?

מאיה, סטודנטית ליחסים בין לאומיים מתל אביב, מתוודה: "אני לא לומדת מהניסיון ולא תמיד שולטת בבחירות שלי. אני כל הזמן מוצאת את עצמי מתחילה זוגיות עם האנשים הכי חארות. אני חוזרת על הטעויות שלי. אני חושבת שאני מחפשת דמות סמכותית, וככה הסתבכתי עם כל מיני מפקדים ובוסים, מה שלא מומלץ בכלל".

אם מישהי מוצאת את עצמה, כמו מאיה, עם הגבר ה"לא נכון", זה הגורל שלה? או שיש בעיה במערכת השיקולים שלה?

"אלה לא שיקולים, אלא חלק מהבחירה האמוציונלית", מסביר ערן, "ויש לה כנראה מנגנון רגשי שמוביל לתוצאות לא טובות".

אם, נגיד, מישהי תמיד מתאהבת בתפוסים, היא בעצם עושה את זה בכוונה?

ערן: "אולי היא פוחדת ליצור קשר רומנטי. זה לא אומר שהיא עושה את זה מבחירה מודעת, אולי המערכות שלה מגינות עליה מפגיעה אפשרית, או שהיא מחפשת מישהו עם 'הוכחות' של הצלחה בקשר זוגי וגם בוחנת את אהבתו, כלומר אם הוא יעזוב את חברתו בשבילה".

איך לבחור נכון

בעולם שבו כל האפשרויות פתוחות בפנינו, איך אפשר לדעת שהבחירה שלנו נכונה? מאיה, למשל, אף פעם לא מרגישה שלמה במאה אחוז עם הבנזוג שלה: "זו הרי לא בחירה רציונלית לגמרי", היא מסבירה, "ולפעמים אני מחפשת שיקולים רציונליים שיצדיקו את איך שאני מרגישה. אם את מאוהבת, את תמצאי כל הסבר בעולם למה זה נכון, גם אם את יודעת בפנים שהוא לא הבחור בשבילך".

איילה מסבירה שהבחור הנכון הוא "בחור שגורם לך להרגיש טוב בחברתו. בראש תיאורי האישיות של אנשים המתוארים כבני זוג אידיאליים נמצאות תכונות כמו חום, התחשבות, הבנה וחוש הומור. אלה אולי לא תכונות שצצות ראשונות במוחנו כשאנחנו מדמיינים רומן סוער, אך הן תכונות שמאפיינות קשרים אינטימיים. האנשים שעמם אנו נהנים להישאר לאחר שוך הסערה הם אלה שבחברתם נעים לנו".

וערן מוסיף: "אם יום אחד את הכי מאושרת איתו בעולם, ולמחרת את תוהה איך בכלל הגעת להיות איתו, סימן שמשהו לא עובד טוב".

איך אני יכולה לייעל את תהליך הבחירה שלי?

רבקה: "תחשבי מה הצרכים האמיתיים שלך, מה את רוצה בקשר זוגי, מה הפנטזיות שלך ומה המקור של כל אלה. כדאי לבחור במישהו שלם עם עצמו, כי אנשים שלמים יכולים להשלים מישהו אחר טוב יותר. כך תהיי שלמה יותר עם השאיפות והבחירות שלך".

ואם אני פשוט לא מתאהבת באף אחד?

אם כבר המון זמן לא יצא לך להרגיש פרפרים בבטן, יכולות להיות לזה סיבות שונות. וכן, גם לאקס המתוסבך שלך או לאהבל ההוא ששבר את לבך יש חלק בעניין, ויכול להיות שהטראומה מונעת ממך להתאהב. "הקשרים שלנו מושפעים ממכלול הרגשות שלנו", מסבירה ד"ר רבקה יהב. "אם חווית משהו טראומתי, זה עלול ליצור דפוס חוזר שפוגע בך.

"אנחנו נמצאים בעידן שבו הכל פתוח, לעומת השידוכים של פעם, שהיו קובעים לך עם מי את מתחתנת, והיית לומדת לחיות עם הפאקים של בן זוגך.

"היום כל האפשרויות פתוחות ואנשים מפתחים פנטזיות שהחיים הם במקום אחר, ששם מחכה להם הבחור המושלם. הם בעצם יוצרים לעצמם מחסום רגשי שמונע מהם לחיות כאן ועכשיו. בגלל שיש יותר מדי בחירה, הם מאבדים את זכות הבחירה ומעדיפים לשבת על הגדר".