ג'יימסון - וויסקי אירי עם שורשים סקוטיים

שוב זה קורה. ה-17 במרץ מגיע. החג האהוב עלי, חג החגים האיריים. יום פטריק הקדוש. ולכבוד החג ברצוני להציג את אחד מהוויסקים האירים הידועים ביותר, והנפוץ שבהם - ג'יימסון. כי ג'יימסון לפני שהוא וויסקי איכותי הוא חבר טוב

גיא קידרפורסם: 13.03.06 , 13:59

כשאני נדרש לשאלה מהו הוויסקי האהוב עלי אני נוהג לעשות הבחנה. מצד אחד ישנם המאלטים הסקוטיים המעושנים. אלו הם האהובים עלי באמת, המעניינים ביותר והמאתגרים ביותר את בלוטות הטעם והחושים. וויסקי-ם כגון לגבולין, ארדבג וטאליסקר. מצד שני ישנו הוויסקי אשר אני שותה הכי הרבה - ג'יימסון. מבחינתי היתרון הברור של ג'יימסון (מלבד המחיר - זהו אחד מהוויסקי-ם שנותנים תמורה מלאה - כ-30 שקלים ויש בידיכם כוס של וויסקי איכותי ומעניין), הוא בכך שהוא לא "מחייב". הוא לא דורש ממני כלום. בעת לגימתו - איני נדרש להתרכז בטעמו, לגלגל אותו על לשוני בעודי שואף אויר על מנת להעצים את טעמו בפי, לנתח אותו ולשים תשומת לב מיוחדת לסיומת. מהג'יימסון אני יכול ליהנות מבלי להשקיע, גם בעוד מוחי מתרכז בדברים אחרים. הוא יודע בדיוק מה אני צריך, ולא מבקש כלום בתמורה. מלבד הנאה. הוא פשוט שם בשבילי. והוא אירי.

אחת העובדות הנחמדות הן שג'יימסון, הוויסקי האירי המוכר ביותר בעולם, הוא בכלל בעל שורשים סקוטים. הסיפור מתחיל כאשר בחור סקוטי בשם ג'והן ג'יימסון, היגר עם אשתו, בת למשפחת וויסקי מפורסמת הנושאת את השם הייג (HAIG) וילדיהם לדבלין, בירת אירלנד. שם בדבלין התחתן בנו של ג'והן, ג'והן, עם בתו של עוד ג'והן, ג'והן שטיין (גם הוא ממוצא סקוטי), אשר היה בעליה של מזקקה ברח' באו (Dublin's Bow Street). ב-1780, ולאחר שרכש ג'ון האב את המזקקה, הוא שינה את שמה לג'יימסון והחל לייצר וויסקי. לא חלפו אלא 30 שנים ומזקקת ג'יימסון הפכה למזקקה השניה בגודלה באירלנד. ב-1966 חברה ג'יימסון לשתי מזקקות נוספות, ג'והן פאוורס וקורק דילסטילרס, ויחד ייסדו את "קבוצת המזקקים האיריים" (irish distillers group) וכ-10 שנים מאוחר יותר, עברה פעילות המזקקה הותיקה מרח' באו למזקקת מידלטון, (midleton), אשר בקורק, שם ממשיך הג'יימסון להיות מיוצר עד היום.

בשנת 1988 נרכשה קבוצת המזקקים האיריים על ידי התאגיד "פרנו-ריקאר" והג'יימסון קיבל תאוצה שיווקית ברחבי העולם. זהו היום כאמור הוויסקי האירי המוכר והנמכר ביותר.

ג'יימסון הוא וויסקי מסוג בלנדד (דהיינו כזה המורכב מערבוב של מספר וויסקי-ם שונים, מחביות שונות), המופק מתערובות של מאלט (דגנים אשר עברו תהליך ליתות) ומדגנים שלא הפכו למאלט. שעורה הינה מרכיב עיקרי לתהליך הכנת הוויסקי, אך בהפקת הג'יימסון מעורבים גם סוגים נוספים של גרגירי תבואה, דבר המתבטא כמובן בטעם. ייבוש המאלט נעשה בתנורים סגורים, דבר המבטיח טעם חלק וטבעי ללא עשן. הוויסקי עובר זיקוק משולש, והיישון נעשה בעיקרו בחביות עץ אלון בהם השתמשו בעבר ליישון שרי ובורבון.

לג'יימסון ארסנל של מותגים, אשר המוכרים בהם הם:

ג'יימסון (הגרסא הנמכרת והמוכרת ביותר) - 40% אלכוהול בוויסקי אשר זוקק שלוש פעמים. צבעו זהוב קש והוא מתאפיין במתיקות רכה המאוזנת על ידי ניחוחות פירותיים. גוף עגול המציג שמנוניות. טעם לא מורכב יחסית וקל לבלוטות הטעם וסיומת עדינה ויבשה המתובלת בטעם העץ של החבית. הבחירה ליום יום.

ג'יימסון 1780 - וויסקי בעל צבע עמברי וארומה עשירה ועיצית. בלנד של וויסקים המיושנים במשך לפחות 12 שנים המציג גוף מלא ומתובל וסיומת מתקתקה והמזכירה מעט בורבון (תוצאה של היישון בחביות שרי). שימוש באחוז גבוה של מאלט ויישון ארוך מציגים וויסקי כבד יותר ובוגר.

ג'יימסון גולד - וויסקי עם צבע מהמם וטעם מעולה. בלנד של וויסקי-ם שיושנו לפחות 10 שנים בחבית מסוגים שונים כגון שרי ואלון. שילוב עוקצני של טעם המאלט עם מתקתקות - תכונות אשר יכולות לחבבו על אלו שאוהבים את הסינגל מאלטים מספייסייד.

ג'יימסון 18 - בכמות ייצור של כ- 2,000 חביות בשנה בלבד, זהו וויסקי שלא קל לשים ידיים עליו. צבעו זהוב, הוא בעל הארומה עשירה המציגה פירות יבשים ומאלט, גוף מלא ומאוזן וסיומת ארוכה וטעימה.

עוד ניתן למצוא ג'יימסונים הנושאים את השמות הפחות מזוהים - קרסטד 10, רדברסט (redbreast) וספיישל רזרב "רדיו 100 השנים", אשר נוצר בהוקרה לאיטלקי ג'וליאלמו מרקוני, ממציא הרדיו, אשר אימו היתה אירית ובת למשפחת ג'יימסון.

לשתות את הג'יימסון ניתן סטרייט, עם קרח, להוסיף מעט מים, ג'ינג'ר אייל, מיץ תפוחים או חמוציות, א להוסיפו לקפה (אייריש קופי) או תה. ניתן לערבבו גם בקוקטיילים. הנה אחד מהם, חמוד וקל להכנה:

מר JJ

מרכיבים:

50 מ"ל ג'יימסון

25 מ"ל מיץ ליים

12.5 מ"ל תמצית סוכר וניל

ג'ינג'ר אייל

אופן ההכנה: