שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הביגלה, הפיגעלע ואני
    "אַתְּ שָׁרָה שִׁיר עָצוּב. אֲנִי לוֹקֵחַ בֵּיְגָלֶה,/ וְהֶחָזֶה שֶׁלָּךְ נוֹשֵׁם עָמֹק,/ וְעַל הַבָּר דּוֹמֵעַ אֵיזֶה פֵיגֶעלֶע/ מְאוֹד רָגִישׁ, וְיַעְנְקָלֶ'ה הַשְּׁמוֹק". שני שירים מתוך "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה" מאת סיון בסקין

    בלדת בָּרים עצובה

     

    אֲנִי יוֹרֵק לִקְעָרָה גַּלְעִין שֶׁל זַיִת,

    פּוֹלֵט עָשָׁן וְגַם טֶסְטוֹסְטֶרוֹן,

    וְאַתְּ עַל הַבָּמָה, אַתְּ שָׁרָה אַרְיָה בִּיזָרִית

    עַל שַׂחֲקָנִית דְּחוּיָה בְּתֵאַטְרוֹן

     

    פְּרוֹבִינְצְיָאלִי: תַּפְקִידֵי דַּקָּה וָרֶבַע

    (הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְפַתּוֹת אֶת הַבַּמַּאי)

    וְאַהֲבָה נִכְזֶבֶת. הִיא מֻרְעֶבֶת.

    הִיא אֻמְלָלָה. הִיא הִתְאַבְּדָה בְּמַאי.

     

    אַתְּ שָׁרָה שִׁיר עָצוּב. אֲנִי לוֹקֵחַ בֵּיְגָּלֶה,

    וְהֶחָזֶה שֶׁלָּךְ נוֹשֵׁם עָמֹק,

    וְעַל הַבָּר דּוֹמֵעַ אֵיזֶה פֵיגֶעלֶע

    מְאוֹד רָגִישׁ, וְיַעְנְקָלֶ'ה הַשְּׁמוֹק

     

    מַדְבִּיק שַׁרְמוּטָה אַקְרָאִית לַכֶּרֶס.

    קוֹלֵךְ צָרוּד, וְשִׂמְלָתֵךְ צְמוּדָה.

    בַּשֵּׁרוּתִים יוֹצְאִים הַמַּיִם מֵהַבֶּרֶז

    עִם לְפָחוֹת עֶשְׂרִים אָחוּז שֶׁל חֲלֻדָּה.

     

    הַמְּאוּרָה הַזֹּאת בִּכְלָל לֹא פוֹטוֹגֵנִית,

    וְהָרִצְפָּה עֲקוּמָה וּרְטוּבָה.

    כֻּלָּם הִזְמִינוּ פְּלָטָה מְטֻגֶּנֶת

    וּבִּירָה מֵהַמַּמְלָכָה הָרְקוּבָה.

     

    חַתְיָאר עִם קוֹנְיָאק נִגָּשׁ אֵלַיִךְ,

    וְאַחֲרָיו — אֵיזֶה פְרִיק עִם רַסְטִי נֵיל.

    אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתְּ זַמֶּרֶת שֶׁל שׁוּלַיִם,

    בּוֹלֵעַ ווֹדְקָה מִתּוֹצֶרֶת יִשְׂרָאֵל.

    ּ

    תַּקְשִׁיבִי, בֻּבָּה, מָה אֲנִי אוֹמֵר לָךְ:

    לְמַעֲנֵךְ אָקִים מֵחָדָשׁ אֶת הָרוֹקְסֶן!

    אֲנִי מֵבִין בִּכְסָפִים כְּמוֹ שִׂמְחָה אֶרְלִיךְ

    וּבְשִׁירָה — כְּמוֹ אֲלֶכְּסַנְדֶּר פֶּן.

     

    שׁוֹתֵי הָרַסְטִי נֵיל כֻּלָּם בַּרְבָּרִים,

    שׁוֹתֵי הַקּוֹנְיָאק הֵם זַן נִכְחָד.

    אֲנִי יוֹדֵעַ לִכְתֹּב שִׁירִים שֶׁל בָּרִים,

    מַמָּשׁ עַכְשָׁו יוֹצֵא לִי עוֹד אֶחָד.

     

    אֲנִי זוֹרֵק עָלַיִךְ חֹפֶן גּוֹגוֹאִים

    וְתַחְתּוֹנִים צְהֻבִּים עִם תַּחְרָה.

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ כְּאַיְקוֹן הוֹמוֹאִים,

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ בְּטַעַם רַע.

     

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ בְּמַגָּפַיִם נָאצִיִּים,

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ בְּכוֹבַע קַשׁ,

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ בְּחָזִיָּה עִם נַצְנַצִּים,

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ מַלְכַּת הַטְּרָשׁ.

     

    כְּשֶׁאַתְּ אוֹכֶלֶת לֶחֶם קַל עִם מַרְגָּרִינָה,

    לִבִּי כּוֹאֵב וּפִי אוֹמֵר: עַד כָּאן!

    אֲנִי אַזְמִין אוֹתָךְ לְמַרְגָּרִיטָה

    וַאֲסַדֵּר לָךְ הוֹפָעָה בְּהָאֻמָּן.

     

    חֲצוֹת. אַתְּ שָׁרָה בָּלָדַת רֶצַח,

    וְיֵשׁ לָךְ חוּשׁ דְּרָמָטִי מְפֻתָּח,

    וְהַגִּבּוֹר מְדַמֵּם, וְאַתְּ קוֹרֶצֶת

    לָרַסְטִי נֵיל. אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ.

      

    גל חום

     

    1

    חַכּוּ לִי בְּמִטּוֹת קָרוֹת,

    בַּחֲדָרִים רֵיקִים,

    בְּלִקּוּיֵי הַמְּאוֹרוֹת

    וּבְסוּפוֹת בְּרָקִים:

     

    כְּשֶׁהָעֵינַיִם — כְּבָר חָשְׁכוּ,

    כָּל הַקִּצִּין — כָּלוּ.

    כְּשֶׁכָּל הָאֲהוּבִים — יֵלְכוּ,

    כָּל הַבָּתִּים — יִפְּלוּ.

     

    כָּל הַכְּלָבִים — דְּרוּסִים בַּכְּבִישׁ,

    כָּל הָאֵלִים — מֵתִים.

    אֳנִי תַּרְשִׁישׁ תָּבִיא חֲשִׁישׁ

    לְאֶרֶץ הַפְּלִיטִים,

     

    לְאַלְמְנוֹת הַכּוֹהֲנִים

    (אֲשֶׁר אֵינָן גְּרוּשׁוֹת),

    וְלַקְּדוֹשִׁים הַמְּעֻנִּים —

    רַק אֲזִקִּים וְשׁוֹט.

     

    (לָאַלְמָנוֹת הָעַלִּיזוֹת

    מֵאוֹפֶּרֶטוֹת-שָׁוְא!)

    כַּלְבֵי שְׁמִירָה בַּאֲחֻזּוֹת

    שׁוֹמְעִים אוֹתִי עַכְשָׁו

     

    וְלֹא נוֹבְחִים — שֶׁאֶכָּנֵס

    בְּשֶׁקֶט, יְחֵפָה,

    בָּעֲרִיסָה אַנִּיחַ נֵס:

    לְרוּחַ וְסוּפָה,

     

    לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא,

    לְכָל שָׁנָה שְׁחוּנָה,

    לְאָב עָיֵף שֶׁבְּשׁוּבוֹ

    יִשְׁכַּב לְלֹא שֵׁנָה,

     

    לְאֵם תְּשׁוּשָׁה שֶׁתִּתְיָאֵשׁ,

    לְבֹקֶר בְּלִי כָּרִיךְ,

    לְעֵץ רָטוּב שֶׁאֵין בּוֹ אֵשׁ,

    אֶלָּא עָשָׁן סָמִיךְ!

     

    לַאֲדוֹנִים, לַעֲבָדִים,

    לְבַהֲמוֹת-מַשָּׂא —

    אָשִׂים נִסִּים, אָשִׂים שֵׁדִים,

    רוּחוֹת בָּעֲרִיסָה!

     

    מֵעֹדֶף אַהֲבָה בַּלֵּב,

    מֵעֹדֶף חֹם בָּרֹאשׁ

    אֶשְׁלַח לָכֶם שֵׁדוֹן שָׁלֵו

    בְּגֹדֶל שֶׁל פַּרְעוֹשׁ

     

    שֶׁיְּחוֹלֵל לָכֶם נִסִּים,

    יַפְלִיא בְּנִפְלָאוֹת:

    מַגַּע לָשׁוֹן, דִּגְדּוּג רִיסִים,

    דְּמָעוֹת שֶׁנִּבְלָעוֹת —

     

    וְגַל שֶׁל חֹם — עַל רָאשֵׁיכֶם!

    וְאַהֲבַת-אֱמֶת!

    וְאִם כָּל זֶה לֹא מְנַחֵם —

    זֶה לְפָחוֹת לוֹהֵט.

     

    זִכְרוּ אֶת שֶׁפַע מַתְּנוֹתַי,

    אֶת אֳנִיַּת תַּרְשִׁישׁ,

    אֶת לִטּוּפֵי אֶצְבְּעוֹתַי,

    אֶת הָ"אֲנִי מַרְגִּישׁ...",

     

    אֶת חֹם לִבִּי הַצִּבְעוֹנִי:

    אָדֹם, כָּתֹם, וָרֹד,

    אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁבִּגְרוֹנִי,

    בַּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי — עוֹד.

     

     

    2

    כְּשֶׁכָּל הָאֲהוּבִים יֵלְכוּ,

    כָּל הַבָּתִּים, וְכוּ', וְכוּ' —

     

    אֲנִי אָבוֹא לְכָל מָקוֹם,

    נִשֵּׂאת עַל גַּב גַּלֵּי הַחֹם,

    כְּעַל גַּבּוֹ שֶׁל הָאֲוָז.

    כָּאן וְעַכְשָׁו וְשָׁם וְאָז —

    יִהְיוּ אֶחָד, וְלֹא אֵדַע

    לִרְאוֹת אָבָק אוֹ חֲלֻדָּה,

    לֹא מֶרְחַקִּים עַל הַמַּפָּה

    וְלֹא כְּתָמִים עַל הַסַּפָּה.

     

    וּמָה אֲנִי יוֹדַעַת עַל

    חָכְמַת הַזֶּן, טוֹבַת הַכְּלָל,

    מְחִיר הַלֶּחֶם, הַטָּעוּת,

    מְחִיר הַשֵּׁפֶל, הַגֵּאוּת.

     

    וְרַק דָּבָר אֶחָד אֵדַע:

    אֲנִי — אוֹהֶבֶת מִלֵּדָה.

      

    אֵין לִי דָּבָר מִלְּבַד גּּוּפִי,

    וְהַשִּׁירִים אֲשֶׁר בְּפִי,

    וְגַל הַחֹם שֶׁלִּי. גַּלְגַּל

    אַמִּיץ-שִׁנַּיִם סַב מֵעַל

    הַבֶּטֶן, בֵּין צְלָעוֹת דַּקּוֹת,

    פִּסּוֹת הַבַּד הַהֲדוּקוֹת,

    וְלֹא צָפוּף לוֹ בְּתוֹכִי.

     

    כֻּלָּם יֵלְכוּ — אַתְּ לֹא תֵּלְכִי,

    הַכֹּל יִקְרֹס — אַתְּ תַּעַמְדִי:

    יָד בְּיָדִי, יָד לְיָדִי —

    בְּרֹאשׁ הָהָר הַמִּדַּרְדֵּר —

    אֶל תּוֹךְ הַגֶּשֶׁר הַבּוֹעֵר —

    הָאַחֲרוֹן, הָעֲשִׂירִי —

    אַתְּ, אַהֲבָה, תִּשָּׁאֲרִי.

     

    • סיון בסקין, ילידת ליטא, 1976. מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה. כלכלנית בוגרת הטכניון. עובדת למחייתה כמנתחת מערכות מידע בבנק הפועלים.

     

    מתוך "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה" מאת סיון בסקין, הוצאת אחוזת בית
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים