ההצגה לא חייבת להימשך

שתי תוכניות בלבד הספיקו לערוץ 10 כדי להחליט שהתשואה לא מצדיקה את ההשקעה, ולהוריד את "דה שואו" מהאוויר. שעשועון הריאליטי שניסה לרכב על שאריות גל שעשעוני הבידור והאמנות שהזינו ומזינים גם את "רוקדים עם כוכבים", "ללכת עד הסוף" (מאחרת בנשף גם היא) ו"נולד לרקוד". קארין מגריזו, נטלי עטייה, אנחל בונני (שבעקבות הופעה מצויינת כבר קיבל שלל הצעות וכפי הנראה ימשיך לקריירה שניה בתחום המוזיקה) ואהוד יתום, יאלצו למצוא במה אחרת להפגין עליה את הנאמברים המוזיקליים שלהם.

למה זה לא עבד? יותר מסיבה אחת. נתחיל בעובדה שהצופה כבר חווה רוויה מסוימת מהז'אנר, שגם ככה הגיע אל הלבנט באיחור לא אופנתי. העובדה שערוץ 10 סובל מנקודת פתיחה מעוטת-צופים מלכתחילה, הפקה יקרה והשיבוץ האומלל מול משחקי היורוליג של מכבי תל אביב בכדורסל הביאו לרייטינג נמוך אפילו יחסית לפריים טיים של ערוץ 10.

"זה כמו בתיאטרון, כשכולם באים אלי אחרי שההצגה עלתה, אף אחד לא יודע מה קורה עד שזה עולה" אומר היום נתן דטנר, המנחה. "היתה קונספציה, אני חושב שהיא היתה אמורה לתפוס בשלב מסוים, לא ממש החליטו על מה התוכנית, אולי קצת התבלבלו או לא היו מגובשים מספיק".

עיתוי?

"בטח, הטיימינג זה אחד הדברים הכי גדולים במקצוע כולל יום ושעת שידור, מיקום וטיימינג זה חלק מהעניין. אבל כשאתה מתעסק בכסף של אחרים אתה תמיד נורא חכם. מדובר בהפקה יקרה, אחד הדברים העצובים זה שהיא יקרה כי היא בנויה מהרבה אלמנטים שדרשו המון עבודה ואיכשהו ההשקעה הזאת לא עברה על המסך. הכל היה בלייב, מנחה, עיבודים, עבודה על נאמברים, וי.טי.ארים. כל הדברים האלה הצריכו המון עבודה, כל מי שלקח בזה חלק קרע את התחת, ומשהו בקריעת-תחת הזאת שהיתה אמורה לפנק את קהל הצופים לא עבר את המסך. לאלוהים הפתרונים.

"זאת בעיה שהיתה ידועה, כי היא התעוררה תוך כדי העשייה. אז או שמוותרים או שלוקחים עוד אויר ומנסים לפתור את זה. אבל זאת סוג של פריוויליגיה של עלות מול תועלת, שלא בטוח שיש לערוץ כמו ערוץ 10. כל זה, פלוס קבלת פנים צוננת קצת של הביקורת. כאילו... שתי תוכניות, שתיהן בלייב, תן רגע אוויר. הרי אי אפשר להציל את התוכנית בדרך, בעריכה. תן לנו להסיק מסקנות מהשידור הראשון. כל זה הביא להבעת אי אמון, מריבות אמנותיות ימינה ושמאלה, מה שגרם לאנשים להחליט ש'נו מור'. מה גם שמכבי הלכה והשתפרה ככל שעלינו לאוויר".

אולי מדובר במזימה של פיני גרשון.

"כן, יש לי דיבור ארוך איתו. איך שעלינו לאויר הוא אמר לכו על זה, מצבנו חרא. פתאום מכבי פורחים".

אלדד זיו, שופט, הספיק לחנוך כמה טאלנטים לפני ירידת התוכנית, והוא, מסתבר, נורא נהנה. "בחיים לא פגשתי כל כך הרבה אנשים מופלאים ונחמדים כמו בתוכנית הזאת. צוות ההפקה והאנשים. עוד לפני ששמעתי שזה יורד התחלתי להתגעגע. יש לנו דף קשר עם טלפונים של כולם ואני מקווה שנמשיך להיות חברים ונדבר. בסך הכל היו אנשים כמו גילי מוסינזון ונטלי עטיה שעשו נאמברים חבל על הזמן, טופ אוף דה ליין. נוציא את זה בדיג'ייז לדעתי. היה בפורמט משהו מדהים, העובדה שאני עבדתי עם מישהי שבוע אחד, ושבוע אחרי זה הייתי צריך לתת לה ביקורת על עבודה שלה עם מישהו אחר, זה היה החלק המעניין. המלחמה היתה מדליקה כי הפורמט הכניס גם יחסי אנוש".

יש גם מי שהתאכזב, כמו אהוד יתום, שהצליח לצלוח את השלב הראשון בעזרת שיר-עם שורשי, אבל כבר לא יראה את הגמר. "אני מאוד מאוכזב", הוא אמר, "מאוד נהניתי בתוכנית. אני מאלה ששפר עליהם מזלם והספיקו להופיע וזאת התנסות מאוד חיובית לדעתי. בכל מקרה אני לא מצטער שהשתתפתי, לאור המטרה הנעלה, תרומה לקהילה של הזכייה".

היה כיף?

"נהניתי מכל מה שהיה מסביב, מההכנות, מהעבודה עם כל בעלי המקצוע, אני שר בערבי שירה בציבור מסביב למדורה ובאירועים משפחתיים, אבל ההתנסות הזאת בשידור חי בהחלט משהו יחודי ומיוחד. הופעתי בשיר ישראלי עם להקת ריקודי עם עם רעייתי ליאורה שרקדה ולטעמי היה בהחלט מכובד וערכי. אני פתוח להצעות".

למה זה לא עבד?

"אני לא בקיא בתחום הזה בכלל. אני יודע שני דברים. שביום חמישי עם ישראל אוהב לצאת ושיש בתחרות את מכבי תל אביב בפליי אוף, וזה בהחלט בעייתי".

אסף גיל, מ"גיל הפקות" שהפיקה את התוכנית, העדיף שלא להרחיב את הפוסט-מורטם מעל דפי העיתון, ורק ציין שהוא מצטער שזה נגמר. גם אנחנו?