איך יודעים שהגענו לשלב האינטימיות?
אם נכנסים יחד למיטה, זה לא אומר שנוצרה אינטימיות. אינטימיות אמיתית נבנית בהדרגה ומתבטאת בדברים שלא בהכרח קשורים בסקס. בשבילי זה לבכות לו כשאני ערומה. יש מישהו שבשבילו זה להפליץ, תסלחו לי, בנוכחות האחר
אין דרך יפה לומר זאת, אלא פשוט לומר. אינטימיות, פתיחות, להרגיש בבית, מתי בדיוק כל אלו קורים בקשר חדש? או במילים פחות עדינות, נו באמת, מתי אפשר להפליץ בנוכחות האחר?
בשלב מסוים, כל אחד בזמן שלו, מגיעים למצבים אינטימיים, זה בלתי נמנע. אבל אינטימיות אמיתית בין שני אנשים נבנית לאורך זמן, ובאה לידי ביטוי בדברים שלא בהכרח נוצרים במיטה בין גוף לגוף. אם שני אנשים שוכבים, אמנם הסקס הוא אינטימי, אבל זה לא מחייב שאכן נוצרה ביניהם אינטימיות זוגית.
אז מה זו אינטימיות, ומתי ואיך היא נוצרת בעצם?
לבכות לו כשאני ערומה
להשתין בדלת פתוחה
לצאת מהמקלחת בלי בגדים
לדבר אחרי סקס במיטה
להרגיש שאנחנו לבד גם כשאנחנו באמצע מסעדה
זה לא המגע, זו לא החדירה, זו לא הנשיקה. אינטימיות היא בהרגשה, ביכולת להיות אתה, ביכולת לעשות דברים שעשית עד כה רק עם עצמך. אינטימיות עבורי אינה בסקס, באקט, לא משנה באיזה נקודה בתהליך כולו. האינטימיות היא ההרגשה שמתלווה לדברים. הרגשה, לא המעשים עצמם. אני יכולה להתנשק עם עשרה גברים, אבל רק עם אחד ארגיש שהנשיקה אינטימית.
הגבול בין חוצפה לאינטימיות הוא דק מאוד (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
ומה קורה כשמכבים את האורות והולכים לישון? אני אף פעם לא ישנה טוב כשמישהו ישן איתי. השינה שלי תמיד לא רגועה, שינה מודעת. שלא יתפלקו לי תנועות, קולות, רעשים. הפחד הזה להיחשף בפני גבר חדש בחייך, בצורה הכי אמיתית וטבעית. לוקח זמן עד שמתרגלים לפוזיציית השינה החדשה, בזוג. ובתוך כל תהליך ההסתגלות ל'ביחד' החדש, ישנם את כל הדברים הקטנים האלו שמציקים בשקט, בשקט...
מתי כבר אפשר להפליץ?
הרי לא מגיעים לבשלות ולמוכנות הזאת יחד, בתיאום מושלם. תמיד אחד הצדדים מוכן יותר, לפעמים זה תלוי אישיות, לפעמים זה תלוי ניסיון, ולפעמים זה שילוב של השניים.
יש אנשים שמהר מאוד מרגישים בבית עם התוספת החדשה, וישנם אנשים שלוקח להם המון זמן להתרגל. אני נמנית עם הקבוצה השנייה. לא בטוח שברגע שאחליט שנכון להפליץ, גם הוא יחליט שהגיע הזמן לתוסף ריח בינינו. לא בטוח שבשנייה שהוא יתחיל לתקוע לי גרעפסים אחרי הארוחה, אני אחליט שהנה הגיע הזמן לומר "לבריאות".
אם אני נמצאת בשלב האינטימיות, ובן זוגי החדש טרם הגיע אליו, מעשיי ודבריי לא יתקבלו באותו אופן שאני רואה אותם. הכל כל כך עדין סביב כל זה. מילה אחת לכאן, מילה אחת לשם. הגבול בין חוצפה/תעוזה/הגזמה/פתיחות לבין אינטימיות הוא כל כך דק.
שניים שמנסים להיות אחד, להישאר לבד, לבנות ביחד, וכל הזמן להתהלך בין הטיפות. בקיצור, זוגיות זו עבודה קשה...
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
