שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אני ברוריה פסקאל

    כך מתוודה יונתן קוניאק, מיוצרי "פיק אפ", שמתאושש בימים אלה מהתרסקותה בעזרת לייט נייט חדש שמשלב שידוכים וריאליטי בערוץ 2. מי שהיה האוחצ'ה הראשונה של הערוץ המסחרי עוד בימי "רמת אביב ג'", מעדיף כיום זוגיות יציבה (עם פסיכיאטר!) ועבודה מאחורי הקלעים

    יונתן קוניאק יוצא מחורבות המטוס המרוסק של "פיק אפ", אותה יצר עם עם אבנר ברנהיימר ומיכל קרן-קופר, מנער את השברים, מזיז את המושבים, מנקה את הבגדים וממשיך הלאה. רגע לפני שהוא ממריא עם פרויקט חדש הוא עוצר לרגע כדי לנתח את הסיבות לכישלון. "מבחינתי 'פיק אפ' זה לא פלופ", הוא מתעקש. "זה פרויקט שאני מאוהב בו. אני לא הזכיין שסופר את נקודות הרייטינג, ומבחינתי זאת היתה חוויה מדהימה. יש רגעים שאני אקח איתי: הדמות של מרינה שויף וכמובן את ברוריה ועדה פסקל".

     

    אגב, על סמך מי בנית את הדמות של ברוריה?

    "ברוריה פסקל היא בעיקר אני. היא מאוד קרובה אליי. היא אשה מורעבת, נורא וואנבי, שנורא רוצה. אשה רעה ורעבה".

     

    אבל אתה לא כזה.

     

    "אתה רואה אותי נוגע בלחמניות שלפנינו? הרבה מברוריה מצאתי בתוכי. היא דמות שלא מתביישת להיות רעה".

     

    אז למה כל כך הזדעקתם שהמבקרים לא התביישו להיות רעים?

     

    "אל"ף, אני לא זוכר שאני הזדעקתי בשום מקום. אני לא אומר שזה היה כיף לקרוא את הביקורות. אני אשקר אם אגיד שכן. הביקורות היו פייריות ולא העליבו אותי. יותר נעלבתי מהיחס של עיתונות האינטרנט, שבדיווחים שם הרגשת את הטון של הכותב: 'פיק אפ מתרסקת' וכדומה. נכון שלסדרה היו בעיות, היא לא היתה מושלמת והיו בסדרה אזורים שמאוד ראויים לביקורת".

     

    מה למשל?

     

    "היתה לה בעיית סיפור. היה צריך להיות לה סיפור יותר חזק. לפעמים היו בעיות ליהוק. היתה בעיית לידה מאוד קשה. ילד עם נתונים הכי מדהימים בעולם, אם לא יילדת אותו בזמן, זה קריטי ליכולת ההישרדות שלו. היינו צריכים לספק את 'פיק אפ' בדד ליין לחוץ, וזה יצר בעיות קריטיות. היתה גם בעיית שיבוץ גדולה מאוד, ודי התעלמנו ממנה. אנחנו קיבלנו לפתח סדרה ללייט נייט, והיא הפכה לסדרת פריים טיים. זה לא היה מוצר קלאסי לשעת שיא, והוא לא נבנה ככה. אני מבין את הביקורת על שיבוץ בשעה הזאת, זה מזנה את הפריים טיים ברמה מסוימת. לבנות מוצר לפריים טיים זה לא בדיוק בראש סדר העדיפויות שלי".

     

    למה בעצם?

     

    "התפיסה שלי יותר קאלטית. זה מה שאני אוהב וזה מה שמדליק אותי. הבילד-אפ שעשו בהתחלה ל'פיק אפ' לא היה לרוחי, כי היא מוצר מאוד אנדרגראונדי ואי אפשר לשווק אותה כטלנובלה. זה לא הולך ביחד".

     

    עשיתם את "פיק אפ" כסדרה הומואית במוצהר ובמכוון?

     

    "כן, היא חתרנית במודע. היא מושפעת בתוכניה ובסגנונה מהעולם ההומואי כי שניים משלושת היוצרים שלה הם הומואים. זאת סדרה אסקפיסטית במוצהר, שלא חיפשה הצדקות ריאליסטיות. אף אחד לא ניסה לייצר שם משהו אמין או ריאליסטי. הכוונה היתה לייצר שם משהו קאמפי, מצחיק, דמויות הזויות. אני חושב שהסדרה השפיעה בצורה עצומה על התרבות, לפעמים לטוב ולפעמים לרע, ואני חושב שיהיו לה חיים הרבה אחרי. היא סוג של סדרה שרגעיה הטובים והגרועים יישארו איתנו. מה גם שהיא מתחילה להיות משודרת ב-VOD. השפה של הסדרה חלחלה לתודעה, ולא ברמה של שלושה-ארבעה אחוזי רייטינג. וכך גם התגובות אליה שהיו הרבה יותר קיצוניות. אמרתי יום אחד לאבנר שלעשות את 'פיק אפ' היה כמו לצאת לרחוב בדראג".

     

    קוניאק כאמור שועט קדימה ולא נתקע בין חורבות חברת התעופה טראנס. ביום חמישי לפני שבועיים עלתה בערוץ 2 תוכנית מציאות-שידוכים, "48 שעות", בעלת פורמט חדשני, אותה עורך קוניאק עם טלי גורן, מיוצרות "הדוגמניות". התוכנית מתפרסת על פני שלושה ימים (חמישי, שישי ושבת), והיא גם מהווה שיתוף פעולה יוצא דופן בין הזכיינית קשת ל-yes. "שישה אנשים אינטליגנטים שנראים טוב, ארבעה גברים ושתי בחורות, נכנסים לוויקאנד ללופט מעוצב מהמם בהרצליה, ובסוף הוויקאנד, אחרי ניפויים, יוצא מזה זוג", קוניאק מסביר בקצרה את התוכנית. "חלק נורא גדול מהחיים של כולנו הוא החיפוש אחרי אהבה ואיך לגרום למישהו שפגשת בפעם הראשונה להרגיש כלפיך משהו, או לזכור אותך, או לרצות להיות בחברתך. '48' מתעסקת בתהליכים וברגעים האלה עד תהליך הבחירה. זה פרויקט עצום ממדים שמחייב צילום בלילות, ויש בו חומרים שלא קלאסיים לערוץ 2, ומתאימים יותר לערוץ נישה. אז אנחנו מחלקים את התוכניות בין ערוץ 2 לערוץ 5 הישראלי של yes".

     

    מה להומו ולדייטים של סטרייטים?

     

    "דינמיקות בין אנשים הן דומות מאוד. זאת תוכנית מאוד מינית ופרובוקטיבית בתחושה שהיא יוצרת. מבחינתי זאת מעבדת אהבה. מגניב אותי לפתח פורמט מקורי ולהתנסות. בכלל אני אוהב לקפוץ ראש לתוך דברים ולא מתעסק במה יגידו, ואכן ב'48 שעות' יש אלמנטים מסקרנים וחוצי גבולות שעוד לא עשו בטלוויזיה".

     

    יש לך זוגיות יציבה. אז מה אתה מבין בכלל בדייטים?

     

    "הזוגיות היציבה שלי באה אחרי הרבה שנים של מערכות יחסים לא יציבות, והרבה קשרים שלא היו זוגיות. היו זוגיות ללילה, לשעה, להרבה פחות משעה, עם אנשים שלא הייתי יכול להגיד לך את שמם. באופן כללי, במהות שלי, אני יצור מאוד מיני ומאוד מתעסק בפלירטוט, וזאת מילת המפתח בתוכנית הזאת: איך להיכנס לבר ולגרום למישהו להסתכל עליך. הטכניקה איך לשחק את המשחק. הטיפ הכי גדול זה לא לאטום את עצמך למה שהעולם מציע, גם אם אתה במערכת יחסים. אני לא רומז שיש לי מערכת יחסים פתוחה, בגלל שאין לי כזאת. אבל פלירטוט זה לא זיון, ואני חושב שאנרגיות מיניות מפעילות אותנו כל הזמן. זה יהיה דבר טיפשי להתעלם מהדבר הכיפי והנחמד הזה".

     

    גם בבחירת המנחים, לא הלכו קוניאק וגורן על השגרתי והצפוי. השניים שנבחרו הם הבמאי-תסריטאי התמיר עידו רוזנבלום (בנו של אדם ברוך) והשחקנית דורית בר אור. "הם אחרים ושונים, ומצויים בסצינת הרווקות ונורא מבינים את הלהישאר ערים כל הלילה ולעבור ממועדון למועדון ולהתחרע", מנמק קוניאק את הבחירה. "יש להם פה גדול והם מאוד פלרטטנים. עידו סופר מוכשר וחתיך ושנון ומביא משהו שונה, ויש בינו ובין דורית קשר מצוין".

     

    מה יחסך לתופעת הריאליטי?

     

    "אהבתי את 'פרויקט Y' ואת 'העולם האמיתי' הקדום של MTV. אני יותר אוהב תוכניות ריאליטי 'מלוכלכות' ואמיתיות, שאתה צריך לחדד את האוזן כדי להקשיב למה שהדמויות אומרות. אני חושב שהרבה פעמים ריאליטי כותב את עצמו יותר טוב מדרמה. אתה מסתכל על איך אנשים מדברים ואתה אומר: 'אם הייתי צריך לכתוב דמות כזאת, הייתי צריך להסתובב סביב עצמי אלף שנה'. אני לא מת על הבומבסטיים: כל הנני, הרווקים והברבורים למיניהם".

     

    קוניאק (שם פולני למהדרין) חוגג החודש 37 לכינונו. כשנולד בתל אביב ההורים העניקו לו את השם אברהם. הוא שינה אותו כשנסע ללמוד באנגליה. אביו מעורב בעסקי התעופה (אלא מה), ובעבר שימש סמנכ"ל אל-על ("נסעתי הרבה בילדותי וראיתי המון דיילים ודיילות"). אמו היא אדריכלית פנים. בגיל שבע הוריו עקרו לרמת השרון. "השנים הראשונות שם היו מזעזעות, כי עקרו אותי ממקום שהיה לי טוב בו, ולקח לי כמה שנים להתאזן. הייתי ילד עם פה גדול והעלבתי ילדים אחרים ואמרתי להם דברים איומים".

     

    בבית הספר התיכון אלון הוא החל ללמוד משחק. "אלה היו שנים פנטסטיות. אלעד קופרמן שמפיק עכשיו את '48 שעות' למד איתי במחזור. הוא הפיק את הסרטים ואני שיחקתי בהם".

     

    בנעוריו הוא התחבט בזהותו המינית. "זה לא היה מלווה בייסורים. יצאתי מהארון להורים שלי בגיל 20, במהלך שירותי הצבאי ביחידת קישור לאו"ם. לא נרשמו זעקות שמחה אבל גם לא התאבדות. התאהבתי אז בבחור שהיה גדול ממני בשש שנים, עברתי לגור איתו בתל אביב וכעבור כמה חודשים חזרתי הביתה עם הזנב בין הרגליים".

     

    אחרי הצבא הוא נסע ללמוד משחק בלונדון. "אלה היו שנים מדהימות, כי זה היה ניתוק מכל דבר מוכר. מצד שני היתה לי סוג של התמוטטות עצבים מהלחץ ומהסביבה התחרותית שהביאה אותי לטיפול. ההתמוטטות נבעה גם מהקושי שלי להתמודד עם המיניות שלי. הטיפול העמיד אותי על הרגליים ויצאתי ממנו נורא מחוזק עם תחושה שאני יודע מה קורה איתי".

     

    אחרי שש שנים בבירה האנגלית הוא נזכר פתאום שקר לו. "באתי לארץ לחופשה ונכנסתי לזוהר יעקובסון שהיתה סוכנת שלי באותה תקופה, וביקשתי להופיע בפרסומות. והיא הציעה לי לעשות את 'רמת אביב ג''".

     

    קוניאק חזר לישראל ויצר בסבונייה הפופולרית דמות תקדימית של מעצב אופנה הומו. "אחרי שנים של עבודה עם הראש באנגליה זה היה כיף להתחבר למשהו קליל, טראשי והומוריסטי, וזאת היתה יציאה מאוד גדולה מהארון. לא התכוונתי לחיות חיים שלמים בארון. האלמנט המשחרר בצעד הזה היה הרבה יותר משמעותי מהצד המגביל של ענייני ליהוק".

     

    קוניאק המשיך בכיוון הקאמפי-הומואי עם "ג'וני", סדרת בורקס משעשעת ושנויה במחלוקת, אותה יצר עם איציק כהן עבור טלעד.

     

    אחרי "ג'וני" קוניאק ויתר על המשחק, ובחר לעבור אל מאחורי הקלעים. בין היתר ערך את העונה השנייה של "אקזיט". "שבעתי מהמשחק", הוא מודה, "זהו מקצוע לא קל ויש תקופות שאתה מובטל. אני מניח שיום אחד אני אחזור לזה. במשחק אתה כלי, ולא הרגשתי נוח להיות כלי. לא חסרים לי הפרסום ותשומת הלב. גם כשזיהו אותי ברחוב זה לא מילא אותי רק ברגשות חיוביים".

     

    איך היתה החוויה של "אקזיט"?

     

    "זאת היתה השנה של הבלגנים של התוכנית, כולל התחת של עפר שכטר. לא יזמתי אותם, אבל נתתי לחבר'ה תחושה שאפשר לעשות מה שבא להם, ושירגישו חופשי למרוד. הרגשתי את כל החסכים של גיל 16. אני מת על עפר. הוא כוכב ענק ונורא מוכשר. ילד פלא ברמת הזרימה, השנינות, המהירות, הסקרנות, המרדנות. מרדנות יוצאת דופן בדור שהולך בתלם. הוא צריך לשבת ולכתוב. העתיד שלו בהומור".

     

    קוניאק חי עם רופא פסיכיאטר בשש השנים האחרונות. "השכרתי לאחיו את הדירה שלי, והוא בא עם אח שלו לחתום על החוזה. הפכנו לחברים טובים. יום אחד הוא בא אליי ואמר שהוא מאוהב בי, שהוא יודע שאני לא מאוהב בו, ושזה לא יקרה כנראה אף פעם, ואם זה ככה, הוא לא יכול יותר לראות אותי, ושהוא נורא מצטער, וזהו. הייתי קצת בהלם. כנראה שאולטימטומים עובדים, ואמרתי לו: 'רגע', והרגע הזה הפך לשש שנים".

     

    הזוג אומנם שקוע בעבודה ובקושי מתראה, כפי שמעיד קוניאק, אבל "זה טוב למערכת היחסים. אנחנו קודם כול חברים טובים. הוא משמעותי בכל אספקט בחיים שלי. הוא חיזק אצלי משהו בביטחון העצמי שלי ובתחושה שלי עם עצמי, ואני משתדל לעשות את זה בשבילו. אין שלמות ביחסים, אנחנו יכולים לריב ולצרוח ואז מתפייסים. המשפחות שלנו מאוד מקבלות את הקשר. ההורים מכירים אחד את השני עוד לפני שהתאהבנו. אבא שלו היה עם אמא שלי בתנועה. פעם היתה בעיתון תמונה שלי ושל עפר שכטר מתנשקים, אז אמא של החבר שלי התקשרה אליי וצרחה שזה לא יפה. להורים שלי יש קשר נהדר עם החבר, הם מאושרים שיש להם רופא במשפחה".

     

    קוניאק מעיד על זוגיות בורגנית. "מיציתי את עולם הסטוצים ואני כמעט לא הולך למועדונים ומסיבות. אני גם מאוד רוצה ילדים", הוא מתוודה.

     

    קוניאק הוא גם חבר של שניים מהזוגות היותר ברנז'איים: גיא פינס ורותי רודנר, ודנה מודן ומולי שגב. "אני מת עליהם ואנחנו אוכלים לפעמים ארוחות בוקר בשבתות. את דנה אני מכיר כבר מגיל 17 ואני חושב שהיא אחד האנשים הכי מוכשרים בתעשייה. אני מאוד אהבתי את 'אהבה זה כואב', וכמעט כל דבר שהיא עשתה. יש לה טאץ' נהדר. מולי הוא איש מאוד מבריק ורציני. בזמן שהוא מצלם הוא במין אטרף ומתמסר במיליון אחוז. את רותי וגיא הכרתי בכלל דרך החבר שלי. זאת היתה חוויה מדהימה לעבוד עם רותי על '48 שעות'. תהליך מאוד מפרה. פתאום ראיתי אותה כאשת מקצוע ולא כחברה, וזה היה נורא מעניין. גילינו זה את זו. גיא עושה תוכנית מעולה, שהרבה אנשים היו רוצים לעשות. הוא אדם מאוד מוכשר ואני מחכה ליום שהוא יכתוב, כי הוא נורא שנון ומצחיק".

     

    אחרי שיגמור את הלחץ של "48 שעות" קוניאק מתכנן חופשה בדרום אמריקה. "אני מרגיש פתטי שאני אומר את זה. פשוט הייתי לפני כמה שנים בברזיל, ונורא נהניתי, ואני רוצה לחזור לשם, וגם לנסוע לארגנטינה. בכלל אני מאוד אוהב לנסוע למקומות לא מערביים. הייתי אפילו עם החבר שלי במרוקו והיה מעולה. טיילנו במדבריות ובהרים, היינו הכי בדואיות. היה לנו נהג עם ג'יפ וצווחנו. ממש עשינו 'פריסיליה מלכת המדבר' במרוקו. אני מעדיף לבלות במקומות מעניינים, בגלל שהמערב כבר מאוס בעיניי, וכל המקומות דומים. אני תמיד איהנה לקפוץ לסופשבוע בברצלונה או בפריז, אבל אני מעדיף לעשות טיול ארוך במקומות שאני לא מכיר, כי אני חוזר מהמקומות האלה עם הרבה תובנות. אני סופג שם כל מיני דברים וזאת חוויה מאוד מעניינת. מצד שני, אני לא מהטיפוסים שגרים בחושות".

    ___________________________________

    "48 שעות", ה'-שבת, בסביבות 23:00, ערוץ 2.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: כפיר חרבי
    "מיציתי את עולם הסטוצים". יונתן קוניאק
    צילום: כפיר חרבי
    לאתר ההטבות
    מומלצים