ויטמינים בישראל: מה האיכות וכמה זה עולה לנו?
שוק הוויטמינים בישראל פרוץ לחלוטין: אין דרך מדעית לבדוק את איכות ותכולת הוויטמינים, המידע היחיד (והלא תמיד אמין) על תכולת התוספים הוא זה שמוסרים היצרנים, והפיקוח של משרד הבריאות לא יותר מסמלי. גם על המחירים איש אינו מפקח, והפערים בין מחירי מוצרים מקבילים מגיעים למאות אחוזים. האם אנחנו אכן זקוקים לתוספי ויטמינים, אילו מינונים מומלץ ליטול, וכמה זה עולה לנו
הצרכן שעומד מול אחד המדפים עמוסי הויטמינים ותוספי המזון ברשתות הפארם, בבתי המרקחת, בבתי הטבע, במרכולים ואפילו בקופות החולים, נבוך ומתלבט לאיזה ויטמין להושיט את ידו. המגוון עצום, ופערי המחירים בין המוצרים השונים גדולים לא פחות.
כשלקחנו, לדוגמה, ארבע קבוצות של ויטמינים פופולריים, בעלי תכולה מקבילה לכאורה, גילינו פערי מחירים של מאות אחוזים למספר טבליות זהה. כך, למשל, מצאנו תוסף אומגה 3 במחירים שבין 4.17 ל-24.78 שקל לעשר טבליות – פער של 494%. זה המוצר היחיד שבו מצאנו שוני בריכוזים לטבלייה, אם כי קיימים חילוקי דעות הן בשאלת הריכוז המומלץ והן בשאלת המקור העדיף לאומגה 3.
ויטמין סי 500 מ"ג למבוגרים מצאנו במחירים שבין 3.66 ל-13.94 שקל ל-10 יחידות – פער של 280%. חומצה פולית מצאנו במחירים שבין 1.49 ל-4.15 שקל ל-10 יחידות – פער של 178%. פערי המחירים במקרה של ויטמין B12 היו צנועים יחסית ונעו בין 5.49 ל-8.23 שקל ל-10 יחידות – הבדל של 'רק' 50%. כשניסינו להשוות בין סוגי מולטי ויטמין שונים למבוגרים ולילדים כבר לא מצאנו את הידיים והרגליים. ההרכבים השונים הפכו את ההשוואה לבלתי אפשרית.
מה עושה עופרת בסידן
האם הוויטמינים היקרים יותר בהכרח גם טובים יותר? האם כל תוספי המזון מכילים את המרכיבים שהם מתיימרים להכיל? למרבה הצער, אין לנו תשובה על כך. למה? כי איש בישראל לא מפקח ומבקר ברצינות על התחום; כי בישראל אין מעבדה שמוסמכת לבדוק את כל הוויטמינים, כך שלא ניתן לאמת את הצהרות היצרנים השונים לגבי תכולת הוויטמינים במוצריהם; כי המידע היחיד שיש לנו על תכולת הוויטמינים השונים הוא זה שמוסר היצרן, ולא תמיד הוא נמצא אמין.
בינתיים אנחנו יכולים לבחון רק בקנאה בדיקות מעבדה כמו אלה שערכו תחקירני מגזין הצרכנות האמריקאי היוקרתי 'קונסיומר ריפורט', שגילו שבהחלט יש סיבה לבדוק את הוויטמינים שמוכרים לנו. בבדיקה שיזם המגזין התגלו ב-8 מתוך 18 סוגי ויטמינים שונים שנבדקו במעבדה סתירות בין הכמות המוצהרת של הרכיבים על האריזה לבין המצוי במוצר בפועל, ושלושה מהם אף לא נספגו היטב בגוף. במוצרים הזולים יותר נמצאו אי התאמות רבות יותר בין המוצהר על האריזות לבין התכולה בפועל.
בבדיקה אחרת שערכו אנשי ה'קונסיומרז ריפורט' נבדקו במעבדה 30 תוספי סידן. התברר שחלקם לא נספגים היטב בגוף (בשל מקור התוסף והצורה שבה הוכנס לטבלייה), וחלקם אף הכילו עופרת. איציק ברדה, הנטורופת הראשי של יבואנית הוויטמינים ג'י-אן-סי ישראל, מעריך שקיומה של עופרת אפשרי אך ורק בכדורי סידן שמקורם בקרבונט שעשוי מאבן גיר פשוטה ולא בכדורי סידן על בסיס ציטרט, שעוברים תהליכי ייצור מורכבים יותר ששוללים הימצאות עופרת. אבל איך נדע אנחנו אילו כדורי סידן מונחים לפנינו על המדף, אילו מהם נספגים טוב יותר בגוף ומי מהם מכילים עופרת?
שיטות הבדיקה שנויות במחלוקת
כשניסינו לבצע מבחן השוואתי מעבדתי לוויטמינים שנמכרים בישראל, התבררה לנו עובדה עגומה. אין בארץ מעבדה שמסוגלת לבדוק את תכולת כל הוויטמינים בתוספי המזון שמוכרים לנו במחירים מפולפלים. "אף מעבדה בישראל לא הוסמכה לבדיקת כל סוגי הוויטמינים בתוספי מזון", מאשרת את העובדה המדהימה ד"ר אורנה דרייזין, מנהלת הרשות הלאומית למעבדות.
גם המיומנויות של מעבדות שבודקות ויטמינים עבור יצרני תוספי המזון הן חלקיות ולעיתים שנויות במחלוקת. כך, לדוגמה, עוררה שיטת הבדיקה של תכולת ויטמין C במולטי ויטמין, שיזמנו במעבדת בקטוכם, את זעמה של החברה האמריקאית
פריגו, שנחשבת ליצרנית הוויטמינים הגדולה בעולם למותגים פרטיים. האמריקאים טענו שיש לבדוק את הוויטמין בשיטה שונה. ואכן, בדיקה בשיטה השנייה הניבה תוצאות שונות לחלוטין. במעבדה הודו ששיטת הבדיקה האמריקאית אמנם רלוונטית.
"אנחנו מבצעים בדיקות רבות של ויטמינים ללא הסמכה", מודה ד"ר צחי סקולסקי ממעבדת בקטוכם, "ואנחנו לא היחידים שעושים את זה. לא השתלם לנו להוציא את הכסף הנחוץ על הסמכת המעבדה שלנו לבדיקת ויטמינים, כי אין לזה הצדקה כלכלית – אין כמעט הזמנות לבדיקות ויטמינים".
אפילו מעבדות משרד הבריאות לא מיומנות לבדוק את כל סוגי הוויטמינים בתוספי המזון. הפיקוח שהן מקיימות על השוק הפורח הזה הוא לעג לרש. "מדובר בסיפור קשה", מודה ד"ר דרייזין. "נכון להיום אף אחד לא ביקש רשָת ולא זקוק לרשָת כדי לבדוק ויטמינים".
את הוויטמינים לילדים שמוטמנים בשוקולד או בתחליפי שוקולד לא הצליחו בכלל לבדוק עבורנו במעבדה. "אנחנו לא יודעים איך שמו את הציפוי. איך ממצים ושוברים את המולקולה לוויטמין", הסבירה לנו ד"ר שושי אסא, המנהלת המדעית של בקטוכם.
"כשמדובר בוויטמינים שמצויים בתוך תוספת שוקולד וסוכרים, מאוד קשה לבדוק. צריך להאמין ליצרן. יכול להיות שהיצרן שם מינון מסוים, אבל בתהליך הייצור בחימום התפרק חלק", אומר גם איציק ברדה.
משרד הבריאות מאמין ליצרנים
"הרמנו ידיים", אומר הרצל ביבי, מנכ"ל רשת מוצרי הטבע ניצת הדובדבן. "האחריות לוודא את אמיתות הכיתובים על אריזות הוויטמינים היא של משרד הבריאות. פעם הם היו מבקשים אנליזה. היום גם זה לא קיים. משרד הבריאות לא דואג שהמוצרים על המדף יהיו אמיתיים. אין לי מושג כמה יבואני ויטמינים בודקים את מוצריהם".
אפילו קבלת תשובה ממשרד הבריאות בנוגע לבדיקות הוויטמינים כרוכה ב'ויה דולורוזה'. שירות המזון, שאחראי על תוספי המזון, לא ממוחשב. בכל סבב של שאלות שאני מפנה לדוברות המשרד אני ממתינה יותר משבועיים לתשובה.
בסופו של דבר מאשרים בלשכת הדוברת שהמשרד לא בודק בכלל את התכולה של מולטי ויטמינים. כשמדובר בוויטמינים מיובאים הם "מאושרים על בסיס מסמכי היצרן, שמעידים על איכות ובטיחות המוצר וכוללים מפרט כולל כמויות הוויטמינים, אישור מרשות מוסמכת באותה מדינה שהיצרן נמצא בפיקוח ושהוא עומד בתנאי ייצור נאותים ואישור שהמוצר משווק בארץ הייצור. כמו כן נדרשות בנמל היבוא תוצאות אנליזה מעבדתית. בתחנות ההסגר בכניסה לארץ מבצעים בדיקת השוואת סימון הוויטמינים במוצר המיובא בהשוואה למסמכים שלו".
הבדיקות הדלות שכן נערכות מצביעות על כך שלא תמיד קיימת התאמה בין הצהרת היבואן/יצרן לבין המצוי בפועל במוצר, מה שמבליט אף יותר את הצורך בבדיקות. בשנה האחרונה נערכו על ידי משרד הבריאות שמונה בדיקות. חלק מהבדיקות שערכו לוויטמינים B, וחומצה פולית נמצאו תקינות. במקרה אחד נמצא עודף בחומצה פולית. ויטמין נוסף עוכב בנמל לתיקון התווית. במשרד הבריאות לא חשפו את הסוררים. ומה קורה עם ויטמינים שמייצרים בארץ? אלה בכלל לא נבדקים על ידי גורמים חיצוניים מפקחים.
מוצאים פתרונות עוקפים
ומה אומרים משווקי הוויטמינים? נילי אורבך, מנכ"ל מכבי קייר, המותג הפרטי של תרופות ואביזרים רפואיים של שירותי בריאות מכבי, טוענת שהיא מטיסה ויטמינים לבדיקה במעבדות בחו"ל. לדבריה, המותג בודק בקפדנות ובכל מחיר כל תוסף מזון שהוא משווק. כך, למשל, יציאתו של מולטי ויטמין לנשים הרות התעכבה חודשיים כי המתינו לממצאי הבדיקות ממעבדה בארה"ב.
יואל גרינבוים, מנכ"ל חברת ארומה לייף, שמייצרת ומשווקת ויטמינים בעיקר לילדים, בודק את תוצרתו במעבדה הפנימית של אנליט, היצרן שמייצר עבורו בפועל את הוויטמינים. לדבריו, "אנחנו, מבחינתי, עומדים בכל הסטנדרטים של הרשויות וגם מפוקחים על ידי חברות רב לאומיות, שכן אנחנו מייצאים ויטמינים מתוצרתנו לארבע יבשות".
"המצב לא אידיאלי, אבל להגיד שאין בדיקות בכלל נראה לי צעד מרחיק לכת", אומר ד"ר אלכס מאור, מנכ"ל סופהרב, יבואנית סולגאר ויצרנית תוספי מזון תחת מותג סופהרב. "חלקם הגדול של הוויטמינים כן ניתנים לבדיקה בארץ. חלק אני בודק במעבדה שקיימת אצלי במפעל, ומה שצריך אני שולח לחו"ל.
"כתעשיין הייתי רוצה להיות במקום שבו יש יותר דיָק ואפשרות לבדוק, אבל כמות הייצור בארץ לא גדולה. ככל שיגדל הייצור, תהיה יותר הצדקה לבדיקות. הבעיה של היצרנים היא שהבדיקות בחו"ל יקרות: העלויות הן פי 2.5 בהשוואה לבדיקה בארץ".
כמה זה עולה לנו
הנה טבלאות השוואתיות של מחירי כמה תוספי מזון פופולריים. הפערים בין מחירי החברות השונות מגיעים לעיתים לעשרות ואף מאות אחוזים.
