הלהקה חוזרת

אחרי חודשים ארוכים של חיפוש אחר הקאסט המושלם השיקו אתמול (ג') ב"הבימה" במסיבת עיתונאים חגיגית את תחילת החזרות למחזמר "הלהקה".

ההפקה, שמבוססת על סרט הקאלט שביים אבי נשר, תעלה בבכורה במוצ"ש ב-29 במאי. את העיבוד למחזה כתבה ענת גוב ויביים אילן רונן. שירי הסרט זכו לעיבודים חדשים של רמי קליינשטיין שאחראי גם על הניהול המוזיקלי.

מהרכב הקאסט, שנבחר מתוך 700 שחקנים וזמרים, נדמה ש"בהבימה" מתכננים יורש להפקה המוזיקלית המצליחה, "מרי לו". רשימת המשתתפים כוללת את אדיר מילר בתפקיד במאי הלהקה (טוביה צפיר), שירי מימון בתפקיד נועה (דפנה ארמוני), מוקי בתפקיד דטנר (גידי גוב), אמיר פיי גוטמן בתפקיד דני (ששי קשת), עידית טפרסון בתפקיד קצינת החינוך (שרי צוריאל), יעל דואני בתפקיד אורלי (חלי גולדברג), אורי אומנותי בתפקיד דורון (יוני חן), קרן פלס בתפקיד מיקי (לירון נירגד), קרן רון בתפקיד יפצ'וק (סמדר ברנר), עודד יחזקאל בתפקיד בזוקה (מאיר סוויסה), עומר שיש בתפקיד בני רצון (מנחם עיני), שירלי נוב בתפקיד שר (גילת אנקורי), תומר טל בתפקיד מפקד הלהקה (דבהלה גליקמן), אסתר רדא בתפקיד מלי (גלי עטרי) וטל בלכרוביץ בתפקיד נגן האורגן של הלהקה אותו גילם בסרט עוזי אסנר.

שני תפקידים שנכתבו במיוחד לטובת ההפקה הבימתית: אלוף פיקוד המרכז שאסר לבצע את "שיר לשלום" אותו יגלם עופר זהר ותפקיד נוסף של קצין במוצב אותו יגלם טל ירימי.

"זו פעם ראשונה שסרט ישראלי שהפך למיתולוגיה זוכה לעיבוד בימתי ובשבילנו מדובר בהתנסות מיוחדת", אמר אילן רונן, "ידענו שלסרט הזה יש עוצמה אדירה אבל רמת ההתעניינות בהפקה הפתיעה גם אותנו". רונן ציין כי את הרעיון המקורי להפקה הבימתית של "הלהקה" הגתה אילנה שובל-שקד ז"ל, עורכת "7 לילות" שהלכה לעולמה בחודש יולי שעבר. "אילנה יזמה את הרעיון והיא זו שהציעה לנו להרים את הכפפה", אמר רונן, "לצערנו הרב היא לא זכתה להיות שותפה לחגיגה שמתחילה היום".

בניגוד לאבי נשר ולשותפתו לתסריט, שרון הראל, שכתבו אמנם על הווי הלהקה הצבאית אך מעולם לא חוו אותו, בשביל ענת גוב מדובר בפיסת חיים ביוגרפית. "מבחינה תקופתית הסרט הזה מדבר על הדור שלי ושל אילן רונן, הבמאי, כך שבמידה רבה אנחנו יוצרים מדם לבנו", אומרת גוב.

על מנת לקרב את התקופה ההיא לדור הצעיר שמשתתף בהפקה ונולד למציאות שבה מקומן של הלהקות הצבאיות זניח בתוך החברה הישראלית, נדרשה לדבריה סדרת חינוך. "הם עוברים את אותו סדר יום שאנחנו עברנו בלהקה. הם לא מאמינים מה נפל עליהם, די קורעים אותם. אנחנו מנסים להפוך אותם ללהקה ומחדירים בהם את כל הערכים שהיו לנו", היא אומרת. גוב מודעת לכך שלא קל לשרוד את שיני הזמן אבל מאמינה בכוחו של הסרט. "יש בזה משהו נורא ישראלי, בדמויות, בחוצפה, באנרכיזם וזה לא השתנה. הרקע אחר אבל זה מה שעניין אותי זה להתבונן בתקופה ההיא דרך העיניים של היום".

העיבודים של קליינשטיין מדברים את המוזיקה של אז בשפה עכשווית ועדכנית. "יש לי כבוד למקור ומה שרציתי לעשות זה להלביש את העבר בבגדים של היום. לקחת אקורדיון וגיטרות חשמליות או גיטרה אקוסטית ואלקטרוניקה. למה לא?", אומר קליינשטיין, "אני מאוד נהנה ובעיקר אני אוהב את האפשרות הזו לעשות משהו שהוא לא אני".

נשר, שנכח במסיבת העיתונאים, נרגש מהחיים החדשים שקיבלה היצירה. "אם פעם התכתבנו עם התרבות הצרפתית, הרוסית או האמריקנית, היום אחרי כמעט 60 שנה ישראל מנהלת דיאלוג עם התרבות הישראלית שנוצרה פה ויש בזה משהו יפה בעיני", הוא אומר, "ההפקה הזו מוציאה את הסרט מהזמן ומהתקופה שלו והופכת אותו לרלבנטי. בשביל יוצר אין דבר יותר מרגש מזה מכיוון שאני לא יוצר סרטים לרגע נתון וחולף, אני מנהל שיח עם התרבות שממנה אני בא ומקווה שבעוד 20 שנה זה עדיין ידבר לאנשים. זו באמת שמחה גדולה".

נשר מחכה בציפייה דרוכה לבכורה ומנסה בינתיים לשמור מרחק מהחזרות. "ברגע שעשית סרט הוא יוצא משליטתך, הוא כבר ילד גדול ויש לו חיים משלו. מאוד הקפדנו לא להיות בעניינים ואני מסוקרן לראות מה האנשים המאד מוכשרים האלה יעשו עם התשתית שהנחנו".