פאנקי-פאנקי

אם אתם אוהבים Fאנק מקפיץ ומרגש, ברוח המסורת המפאורת של הז'אנר, האלבום הכפול של פאנקנשטיין יעשה לכם את זה 

כבר כמה שנים שהם נחשבים ובצדק לאחת ההופעות הכי מלהיבות על במות תל אביב, ועכשיו יש להם אלבום בכורה, שעומד בהחלט בציפיות. "פאנקנשטיין" היא לא להקה שהמציאה ולו בדל צליל חדש, אבל כלהקת ז'אנר טיפוסית, היא בהחלט עושה לו כבוד. We Got the funkey funkey funkey funkey,  'cause we're the funky funky funky funk'n'stein the band, הם שרים ומסכמים את רוח ההרכב והאלבום בהצלחה.

בתחילת דרכה התבססה הלהקה על קאברים ללהיטי ה-Fאנק הידועים, אבל בהדרגה החלה ליצור חומר מקורי, ממנו הורכב האלבום הנושא את שם ההרכב. השירים נעים במסלול המוכר והבטוח של הרכבי ה-Fאנק האגדיים של הסבנטיז, עם השפעות כבדות של סליי אנד דה פמילי, ג'ורג' קלינטון ואחרים. התוצאה לא סוחפת ומלהיבה אמנם כמו ההופעות החיות, אבל כשרון ההלחנה והנגינה של חברי ההרכב (אלרן דקל, שחם אוחנה, עילי בוטנר, אלון פרימן, שלומי אלון, יאיר סלוצקי,ספי ציזלינג, תמיר ברזילי), בהחלט מצליח להעמיד מספר מכובד של שירים יפים.

בלדות מקסימות כמו I Want Your Love או So Long היו צריכות להפוך ללהיטים (ואולי מישהו בגלגלצ עוד יתעורר וזה יקרה), ויש באלבום הכפול עוד שלל שירים מקפיצים וקטעים אינסטרומנטלים מענגים.

נקודת החולשה המרכזית של האלבום היא המחסור בקול עוצמתי ומלא נשמה, מה שהופך את ה-Fאנק של ההרכב ללבנבן במקצת, שמזכיר מאוד את האלבומים של "סטייל קאונסייל". אבל גם ככה, זה אלבום שחובבי הז'אנר בארצנו הקטנטונת בהחלט צריכים לתת עליו את הדעת, ועם קצת מזל ושיווק נכון, יש לו בהחלט מקום על מדפי ה-fאנק גם מעבר לים.