התעשייה החלבית
אין זה מקרה שרוב צרכני החלב לא יודעים הרבה על המתרחש מאחורי הקלעים של תהליך הייצור. לקבוצה קטנה אך חזקה של אנשים, יש אינטרס ברור מאוד לשקר, להסתיר עובדות ולייפות את המציאות. כל האמת על תעשיית החלב
בגיל 5 ראיתי לראשונה פרות ברפת, כשנסענו, כל ילדי הגן, לביקור במשק של קיבוץ דניאל. האכלנו כבשים בקש, ראינו עגלים יונקים מבקבוקים גדולים (מה שלא נראה לי מוזר בזמנו), עברנו הרצאה קצרצרה על חביצת גבינות ולבסוף הגיעה האטרקציה - חליבת פרה. נעמדנו כמו ילדים טובים בשורה וכל אחד בתורו היה אמור לסחוט קצת חלב מעטיניה של הפרה. התבוננו בחיה הענקית הזו ולא ידענו מה רוצים מאיתנו וממנה. אחרי כמה מילות עידוד של הגננת כל ילד וילדה שמו את כף ידם בידה של הרפתנית המיומנת וחלבו שפריץ בודד של חלב מאותה פרה, שניתז הישר אל דלי פח שמוקם מתחתיה.
התקדמנו לעומק המחלבה וראינו את אותם יצורים כבדים מחוברים לצינורות. אפילו לילדים בני 5 משהו כאן נראה לא בסדר. המשכנו להתקדם ולחלוף על פני פרות נוספות שהיו מחוברות למערכות סבוכות של צינורות משאבות ומיכלי מתכת, ולקראת היציאה הגיח ללא אזהרה מוקדמת השקר הראשון. "פרות צריכות שיחלבו אותן", אמרה המדריכה, "כבד להן ולכן אנחנו חייבים להקל עליהן ולחלוב אותן". כנראה שהרצון להאמין שהכל לטובה גרם לנו לאמץ את המנטרה הזו מהר מדי.
הצדק האולטימטיבי? חשבו שוב
למעלה מ-10 שנים אחרי אותו ביקור ברפת, הייתי משוכנעת שתעשיית החלב היא הצדק האולטימטיבי. בני האדם מנקזים מגוף הפרות את החלב שכל כך מכביד עליהן ומפיקים ממנו שוקו ופיצה, והנה - כל הצדדים מרוצים. את האמונה ביחסי הגומלין שבין האדם לפרות עיבו פרסומות ומותגים דוגמת הפרה הצוחקת ורק פרות מטופחות נותנות חלב. מהר מאוד אחרי שמבינים שתכנים שיווקים הם לא בסיס לעמדה של אף אדם שעבר את גיל 5, מתגלה מסכת השקרים וחצאי האמיתות של תעשיית החלב.
מספיק שיעור אחד בסיסי בביולוגיה כדי שהסכר יעלה על גדותיו. פרות לא מניבות 50 ליטרים של חלב ביום ללא הפסקה מגיל חצי שנה ועד שהן מתמוטטות, סתם כך, ללא התערבות. על מנת לייצר חלב על הפרה להמליט, בדיוק כמו כל יונקת אחרת. חלב הפרה הוא מזון הינקות של העגל, בדיוק כפי שחלב אם הוא מזון הינקות של התינוק. אז למה בעצם הפרה נותנת את החלב שלה לנו, לבני האדם, ולא לצאצאיה?
נחזור אחורה. פרות בטבע נכנסות להריון אחרי מפגש אקראי עם פר בריא. במשק המתועש אין סיבה להחזיק מספר זכרים, שהרי הם אינם ברי חליבה. כבר בגיל 14 חודשים מופרית הפרה, בדרך כלל מלאכותית (בסיוע אדיב מצידו של פועל עם יד ארוכה, כפפה ומזרק המכיל זרע שנשאב מפר), ומיד לאחר ההמלטה מפרידים את העגלים מן הממליטות וכבר אפשר לשמוע את הקופות מצלצלות. ההשקעה מתחילה לתת תמורה.
הרפת, כמובן, היא עסק המכבד את עצמו ולכן כל ניסיון לגרום להפרות סדר, התנגדויות מחוכמות להפריה הטראומטית, להפרדה הכואבת מן העגל ולרתימה למשאבות החליבה, יקבל טיפול הולם - אלה או שוקר חשמלי, כי רק פרות ממושמעות נותנות חלב. הרוטינה הזו של התעברות, לידה וחליבה רציפה ובמעט בלתי פוסקת (פרה תפיק להחלב רק חודשיים לפני ההמלטה), מלווה באינספור פעולות אלימות הכוללות צריבת מספר על-ידי הצמדת ברזל מלובן לעורה המגולח של הפרה, כריתת פטמות מיותרות בעזרת מספריים חדים וגדיעת קרניים. כמובן שהכל נעשה ללא כל אלחוש או הרדמה.
אחרי שמתוודעים למסלול יצור החלב כבר קשה להאמין שהפרה הגבינתית צוחקת. חיים שלמים של מעגליות אכזרית המורכבת מהפריה פולשנית, צפיפות וזוהמה, המלטה המלווה בפרידה כפויה מהצאצא, התחברות גופנית כואבת למשאבות חליבה הגוררות דלקות בצקות בעטינים וחוזר חלילה, הן האמת הכואבת של תעשיית החלב, מרחק שנות אור מללכך עשב בחזית בית פסטורלי על גביע קוטג'.
אי אפשר לחיות בלי חלב? טעות!
נותר רק שקר אחד שדוחק אותנו לפינה. נשק יום הדין של התעשייה החלבית. "אי אפשר לחיות בלי חלב". החלב בהכל והכל בו. הוא המפלט היחיד מאוסטאופורוזיס. מגיל כל כך צעיר הרגילו אותנו לצרוך חלב כמעט בכל ארוחה בצורה זו או אחרת שקשה לנו לדמיין את החיים בלעדיו.
סיור קצר במטבח מגלה שכמעט כל מוצר ארוז מועשר בסידן מלאכותי, וסידן ממקורות צמחיים זמין יותר לגוף מאשר הסידן בחלב הפרה. כנראה בגלל שהוא מיועד לעגלים ולא להולכים על שתיים, וזו גם הסיבה שלמרבית האוכלוסיה האנושית אי סבילות לחלב ברמה זו או אחרת ( החל מגזים וליחה וכלה באלרגיה של ממש). ובכלל, הגישה הנוכחית של המועצה הלאומית לבריאות בארצות-הברית גורסת כי מחלת האוסטאופורוזיס אינה נגרמת בשל מחסור בסידן בתזונה, אלא בשל איבוד גובר של הסידן מהעצמות, מה שעומד בניגוד מוחלט לאותן סיסמאות שמשננת לנו תעשיית מוצרי החלב בפרסומות שלה. לדעת החוקרים, הסיבה העיקרית להאטה תהליך התמוססות העצם אצל טבעוניות ביחס לנשים שצורכות בשר וחלב היא מיעוט החלבון מהחי בתזונה.
אגדות ושקרים הם הלחם של התעשייה החלבית. אפשר גם אחרת. אני הפסקתי לצרוך חלב לפני 4 שנים שגיליתי כמה אכזרית, נצלנית ובעיקר מיותרת היא תעשיית החלב. צרכנות היא הכוח המניע כל תעשייה ומאפשר את התקיימותה לאורך דורות, ולכן בצרכנות חכמה ומודעות רבה יותר, טמון הכוח לעצור את אותה תעשייה. הכדור בידיים שלנו, אני רק צריכים לבחור בטוב ובצודק על פני האדישות והנוחות האכזריות.
למידע נוסף על תעשיית החלב: www.halav.org.il.
