שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    להוציא את מב"ל מצה"ל
    על המכללה לביטחון לאומי להשתלב במועצה לביטחון לאומי, ואל לה להשקיע בתואר שני. עצות ולקחים למפקד החדש

    לרגל כניסתו של אלוף חדש - גרשון הכהן - לתפקיד מפקד המכללות ומפקד מב"ל, ראוי להביא בציבור את עיקרי לקחיי האישיים משש השנים אותן עשיתי במוסד חשוב זה:

     

    המכללה לביטחון לאומי היא מוסד ההדרכה הממלכתי הגבוה במדינה - האם מקומה עדיין בצה"ל? עם הקמת מב"ל בשנת 1962, הפקידה אותה ממשלת ישראל

    בידי הצבא, כיוון שזיהתה את התחום הצבאי כמרכזי בביטחון הלאומי והאמינה ביכולת האינטלקטואלית-ארגונית של הצבא לבנות את הגוף החדש ולקיימו לאורך זמן. אך התחום הצבאי הוא רק רכיב אחד בביטחון הלאומי של המדינה, לצד התחום המדיני, החברתי, הכלכלי, התשתית, הטכנולוגיה ואחרים, שחשיבותם אינה פחותה. מיקום המכללה בצבא גורם לכך שקביעת תכנית הלימודים נתונה באופן בלעדי בידי מפקדה (תמיד חייל). שעור קציני צה"ל בין הלומדים מכריע (שני שלישים, לעומת שליש אזרחים, בכללם קציני משטרה ושב"ס) ומאפשר לגופים ממשלתיים אחרים לחמוק מחובת שיגור בכיריהם לשנת לימודים חשובה זו - הם מתקשים מאוד לעמוד בעלות הגבוהה של הקורס ומעדיפים לשמור את אנשיהם למשימות עבודה.

     

    המועצה לביטחון לאומי כאכסניה אלטרנטיבית. בין משרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, הזיווג הטבעי ביותר למב"ל הוא עם המועצה לביטחון לאומי (מל"ל): תחומי העיסוק של הגופים דומים ותחת השרביט האזרחי של המל"ל, תלמידי מב"ל יכולים, לאורך כל הקורס, לשמש ככוח עבודה משמעותי לטיפול בסוגיות הרלוונטיות ביותר לצרכי הביטחון הלאומי. החיבור היה מאפשר גם לחזק את הצביון האזרחי של המכללה; להקל בכללים הנוקשים של הצבא בקשר החוצה (בארץ ובחו"ל); ולייצר יתר גמישות ארגונית. הוא אף היה יוצר הזדמנות נוחה יותר להעמיד בראש המכללה אזרח, מנהל בכיר של מאחד משרדי הממשלה. רוטציה צבאית-אזרחית רק תחזק את המקום.

     

    להפריד את מב"ל ממכללות צה"ל. אך אפילו תישאר בצה"ל, אין הצדקה לאיחוד המכללות במתכונת של היום (המכללה לפיקוד טקטי - המכללה לפיקוד ומטה - המכללה לביטחון לאומי). המודל הוא סוג של התחכמות שבאה לפתור בעיה ארגונית - הצדקת קיום אלוף נוכח איום בקיצוץ תקנים. בחיבור מב"ל למכללות האחרות אין כל תועלת רוחבית: הקשר רופף ואין הסתייעות הדדית. הניסיונות "להדביק" את הגופים באופן מלאכותי לאורך השנים כשל, ולא בכדי.

     

    לא לירושלים. עם כל הכבוד לחשיבות הלאומית של בירת ישראל ולשיקולי הנדל"ן (פינוי כולל של מתחם גלילות), אין להעלות את מב"ל לירושלים. עלול להיווצר מצב, שהמב"ל תשב פיזית במתחם האוניברסיטה העברית בהר הצופים, אך תוצאות המכרז ללימוד האקדמי יקשרו אותה לאוניברסיטה אחרת (למשל - חיפה, כמו היום, תל-אביב או באר-שבע). האוניברסיטה העברית תסכים לכך? כמה זמן יתבזבז בנסיעות הסגל והתלמידים? מי מעשרות המרצים המתנדבים המגיעים היום לגלילות יסכים לוותר על מחצית היום ומעלה, כדי להגיע לירושלים? אחרי הכל, מיקום מב"ל בגלילות מאז הקמתה - אינו מקרי.

     

    תלמידים ומדריכים - רק "גנרלים" לעתיד. הרמטכ"ל הקודם ראוי לשבח על קביעתו כי תלמידי המכללה יהיו רק אלה המיועדים לקידום ("אופק רחוק"). העמידה בכך אינה מלאה, כיוון שלימודים במב"ל לא הוגדרו כתנאי לקידום. הדבר מאפשר "התחמקות" של רבים וטובים, ומחייב גם שילוב קצינים פחות בשלים. באופן מוזר, קריטריון ה"אופק רחוק" אינו תקף לגבי המדריכים, מה שלעתים יוצר מתח בינם ללומדים. לכן, גם המדריכים חייבים להיבחר כבעלי אופק קידום, בכל המוסדות מהם מגיעים. ומה האיפיון הראוי של מפקד המב"ל? איש שטח הרחוק מעולם הידע והלמידה, או איש עם כישורים אינטלקטואלים? רצוי כמובן שניהם, אך באין אפשרות, הצורך באינטלקט חריף גובר. בשל רוחב עולם התוכן, תפקיד ייחודי זה מחייב קדנציה של לפחות חמש שנות שירות. כל עוד עסקינן בקצינים בכירים, ניתן לאמץ דפוס לפיו אחרי שרות של שנתיים-שלוש, יפשוט המפקד את מדיו וימשיך בתפקיד כאזרח תקופה דומה נוספת (כמו ב- R.C.D.S הבריטי). זה לא צריך להפחיד את הצבא, זה רק יחזק אותו.

     

    לבטל את הלימודים האקדמיים. מב"ל עובדת זה כעשרים שנים במודל המשלב לימודים אקדמאים לתואר שני במדע המדינה (סיבה מרכזית בגללה הרבה מהתלמידים בכלל מגיעים למקום), עם לימודי פרקטיקה של ביטחון לאומי. עומס הלימודים הוא בלתי נסבל והופך חלקים ארוכים לאורך השנה לסיוט. לכן, יש לבטל את הלימודים אקדמיים במב"ל. המערכות צריכות לאפשר לבכיריהן לעשות תואר שני לפני הגיעם למב"ל, מפילוסופיה ועד מנהל עסקים (יפתור את דרישת הצבא להקניית מיומנויות ניהול). אזי, ניתן להקדיש את תקופת הלימודים לפרקטיקה של הביטחון הלאומי, ולתת מענה לצרכי המערכת בפיתוח בכירים. היתרון - ניתן להסתפק בתקופת לימוד של שלושה-ארבעה חודשים, מה שיקל מאוד על ארגוני הביטחון הלאומי להוציא אנשי מפתח לקורס חשוב זה, מי שהיום כלל לא מגיעים למב"ל.

     

    "חשיבה מערכתית" ו"תורת המערכה" - זהירות נדרשת! שתי אופנות לימוד חדשות יחסית, שהפכו להיט בצה"ל והוכנסו למב"ל במידה לא מבוטלת של כפייה. שתי סכנות יש בטרנד: ככלל, לימוד החשיבה המערכתית מיותר למי שיודע ומורגל לחשוב כך; ולמי שאינו בקיא בתחום - זו טכניקה מאוד מסורבלת ולא יעילה. הניסיון לכפות את מודל תורת המערכה, המתאים לרמה האופרטיבית, על מסגרת מב"ל העוסקת ברמת האסטרטגיה רבתי - הינו אונס כואב ובלתי מתאים.

     

    ולגרשון - מזל טוב ובהצלחה. 

     

    תת-אלוף (מיל.) ד"ר יוסי בן ארי היה תלמיד, מדריך ראשי ומייסד מוקד המחקר של מב"ל

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים