אביב מסביב: חגיגות הסאקורה ביפן

תגידו ת'אמת, בכמה מדינות תוכלו לשמוע את קריין מהדורת החדשות מדווח בהתרגשות על אחוזי הפריחה היומיים של עצי הדובדבן? ככה זה פה, ביפן, כבר קרוב לחודש. הפריחה של העץ הלאומי בטוקיו מגיעה לשיאה בימים אלה ממש.

רכבת הרים פרחונית בטוקיו (צילום: רויטרס)

בשנה שעברה נותרו חזאי השירות המטאורולוגי של יפן מבויישים ונזופים, לאחר שהמציאות לא תאמה את תחזיותיהם והפריחה התאחרה בכארבעה ימים. השנה, בעקבות גל הביקורת, שינה השירות את מודל החיזוי של הפריחה, כדי לנסות ולהבטיח דיוק מירבי במועד הוורדת העצים והתפרצות האובססיה הלאומית. 

את האשמה בטעות הטראגית של 2005 תלה דובר השירות המטאורולוגית בהתחממות הגלובלית, ודיווח כי לאור השינויים הוחלט להסתמך בקביעת התחזית על נתוני פריחה משלושים השנים האחרונות, ולא מחמישים, כפי שהיה נהוג עד כה.

הפריחה החמקמקה נמשכת 10 ימים בלבד, ולכן מאוד חשוב לדעת מתי היא מתחילה ולתכנן בהתאם את הפיקניקים והחגיגות המיועדים לשיא הפריחה (המתוארת כ-"100 אחוז פריחה על הענף"). הראשונים ליהנות מהפריחה הם תושבי דרום יפן, והחגיגות מתקדמות עם הפרחים לכיוון צפון במסע שנמשך כחודש. התקשורת המקומית לוקחת כמובן חלק פעיל בשמחה, ומעדכנת באופן שוטף לגבי אחוז וקצב התקדמות הפריחה ברחבי האיים. 

תאורה מחמיאה גם בלילה (צילום: איי פי)

הפריחה בטוקיו מגיעה לשיאה בימים אלה ממש. האירוע המשמח הוא תירוץ מצויין לחגוג תחת עצי הדובדבן בחבורות עליזות (גם אם זה בבתי קברות, שם נטועים לא מעט עצים מדהימים), לאכול הרבה יקיטורי (שיפודי עוף) ויאקי סובה (אטריות מוקפצות), וכמובן לשתות הרבה הרבה סאקה.

ליד ביתי, בשדרת עצי הדובדבן, איש בא בימים מצלם את הפריחה המרהיבה. אני שואלת את חברתי, איזומי סאן, איך ייתכן שהוא עדיין מתלהב מהפריחה אחרי שהוא רואה אותה כל כך הרבה שנים, והיא מסבירה לי בחיוך: "זה פשוט מאוד. יכול להיות שזו הפריחה האחרונה שלו, ולכן הוא כל כך מתענג עליה". הפריחה הקצרה והחמקמקה, אומרים היפנים, היא סימבולית להיותנו בני חלוף. ואני מחייכת אל השכן המבוגר, והולכת לחגוג בפארק.