"באטמן מתחיל" - ביקורת עם ספויילרים

אחרי כל כך הרבה נסיונות, הוליווד הצליחה להוציא תחת ידיה סרט באטמן טוב. לא עוד סרט קאמפי (66') או אחד שעדיין מנסה להיות קאמפי, למרות שהדמות כבר הספיקה להתפתח מאז (89'), אלא ממש סרט טוב שמהווה מוצר יוצא דופן בין אחיו סרטי הקומיקס וסרטי הקיץ השונים.

כחובב קומיקס, בדרך כלל די מפריעים לי השינויים, שדמויות עוברות בדרכן למסך הגדול. סיפורי הרקע לא מורכבים כל כך, אז למה לנסות ולשנות אותם? אם משהו לא שבור למה קיים הצורך לתקן אותו? למה, למשל, ספיידרמן יורה קורים מהידיים, למה ברוס באנר הפך להאלק כתוצאה מניסוי גנטי ותקלה במעבדה ולמה הקינגפין הפך להיות כושי? במקרה של באטמן, הדבר לא הפריע לי במיוחד, בהתחשב בכל הגרסאות השונות שהכותבים השתעשעו בהן במהלך השנים, כך שהסרט פשוט נראה כעוד גרסה כזו, שממש היה כיף לראות.

באטמן מתחיל, בניגוד לסרטי באטמן הקודמים ובניגוד לרוב הגדול של סרטי הסופר-גיבורים, די לוקח את הגיבור שלו ברצינות, אותו ואת שתי הדמויות שהוא מגלם, בכך שהוא נותן לו את הזמן להתפתח, במקום להשתמש בסצינות אקשן על גבי סצינות אקשן, כדי להציל את היום (ואת הסרט). מהסיבה הזו, אולי זה באמת רעיון טוב להתחיל להפקיד סרטי קומיקס בידיים של במאים, שהאקשן הוא לא בהכרח בראש מעיינם, כדי לקבל סרטים עם קצת יותר תוכן, כמו האקס-מן ובמידה מסוימת גם ההאלק, למרות כל האכזבה ממנו.

לגבי הליהוק, כריסטיאן בייל, היה באטמן וברוס ויין נפלאים, ועוד יותר מדהים לראות איך הוא נראה, אחרי מה שהוא עשה לעצמו במכונאי. מורגן פרימן ומייקל קיין היו מהנים מאוד בתפקידים שלהם. גארי אולדמן, היה קצת בלתי מורגש, אבל אולי זה מה שנדרש ממנו כשוטר טוב בעיר מושחתת. ליאם ניסן היה נבל מושלם, למרות שכל הזמן אתה מחכה שהוא יסיים משפטים עם המונח "פאדוון צעיר" וקאטי הולמס עדיין נשארה ג'ואי מדוסון קריק.

לגבי סצינות האקשן, שהסרט אינו רב בהן, אין כאן כוריאוגרפיית קרבות, כמו שבדרך כל מצפים לראות בסרט מסוג זה, ומה שבעיקר נשאר לצופה לראות, הן סצינות די מטושטשות ולא ברורות, שמשרתות כל כך טוב את התחושה, שבאטמן מנסה כל הזמן ליצור בקרב עולם הפשע, של פחד וחוסר וודאות לגבי האויב שנלחם בהם.