ביהמ"ש: שינוי ייעוד לא מבטל זכויות חוכר בקרקע

במקרה של שינוי ייעוד אדמת מינהל מקרקעי ישראל, זכויות החכירה נותרות בידי החוכרים, אלא אם כן המינהל מודיע על הפסקת חוזה החכירה, בצורה מסודרת ובהתרעה של שנה. כך קבעה השבוע שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון.

פסק הדין התקדימי ניתן בתביעה של 7 בעלי פרדס בן 11 דונם בכפר סבא נגד הוועדה המקומית כפר סבא. על פי תוכנית העירייה יופשר הפרדס לצורך הקמת תחנת דלק ושטח ציבורי פתוח. השופטת קבעה כי הוועדה המקומית צריכה לפצות את בעלי הפרדס. 

בעלי הפרדס טענו, באמצעות עו"ד דוד בסון, ממשרד הרטבי-בורנשטיין-בסון ושות', כי סעיף 15 בחוק המקרקעין, הדן בהפסקת הסכם חכירה עם שינוי ייעוד, אינו סעיף אוטומטי והוא חל רק במקרה בו המינהל מחליט להפעילו. 

השופטת קיבלה את עמדה זו ודחתה גם את טענת הוועדה המקומית, להתיישנות, זאת כיוון שהטענה לא הועלתה על ידי הוועדה המקומית בעת הגשת התביעה.

עוד קבעה השופטת, כי זכויות חוכר אדמת מינהל הן בהתאם לחוזה החכירה מולו. על פי החוק כל בעל זכויות בקרקע זכאי לפיצוי במקרה של הפקעה ולכן יש לפצות את חוכרי אדמת המינהל, בפרט כאשר החוכרים הוכיחו כי קיבלו זכויות בהפשרה של אותה הקרקע.

לדברי עו"ד בסון, המשמעות של החלטה זו היא הקביעה כי סעיף 15 לא ניתן להפעלה על ידי הרשות המקומית אלא תחת חסותו של המינהל. בסון הוסיף כי במקרה זה פסק בית המשפט לטובת החוכר החקלאי, בשעה שרוב הפסיקה האחרונה בבית המשפט היא נגד החוכרים וזכויותיהם במקרה של הפשרה.

הדיון לא עסק בגובה הפיצוי שתשלם הוועדה המקומית. זה יידון בדיון נפרד, לאחר שימונה שמאי מטעם בית המשפט.