אפליה מקלקלת
בכוח העלבון לוחצת ש"ס על מצפונו של ה"ממסד" האשכנזי, לדרוש, לסחוט ולקבל הכל מעל ומתחת לשולחן
"אני מקבל עלי באהבה ובשמחה את גזר הדין", אומר דרעי בפנים מסוגפות למצלמות-מיקרופונים ומישהו לידו צורח, "צדיק!"
אחר-כך הולך הצדיק אצל רבו ומרנו, מטיף לפיוס ולאיחוד פנימי, וזוכה לנשיקה מהמרן המתגעגע. ואנו מתבשרים שנסגר מעגל והצדיק חזר לחפ"ק של ש"ס, ואם מערכת החוק הישראלית תמנע ממנו לשוב לעמדת כוח שלטונית, אזי נעקוף אותה. נא באוזן.
ולא ראוי להזכיר בשעה מרגשת זו את האופציה שדרעי עמד לממש, כנראה, אם היה יוצא ללא קלון - ברית פוליטית עם נתניהו וליברמן, שני נהנתנים כוחניים אחרים, שהסתבכו עם החוק והצליחו, בינתיים, לצאת רחוצים ומרוצים. הברית נועדה, מבחינתו, לבעוט בש"ס של אלי ישי, שהשליכה אותו – ולזכות בפטרונות מרנו עובדיה. מין אבסורד ישראלי כזה. לחוד שהוא ביחד. מבחינתנו, אם הייתה צולחת, הייתה הברית מימושו של סיוט לבנטיני-דרום-אמריקני: שלטון הדת והימין הקיצוני.
בינתיים, עבירות דרעי לא מעסיקות את חסידיו המלוהטים. עניין שולי. מבחינתם, צריכים להיות שווים ושווים-יותר בפני החוק. הם עוצמים עין כדי לא לראות את ההוכחות המפורשות של שוחד וגניבה - כספים שהעביר לכיסו ולצרכיו, מהג'קוזי ועד למקטרת ולתכשיטי אשתו, זו המחייכת אלינו, החוטאים, מהמרקע, חיוך סולח של אשת צדיק.
עכשיו יעבדו עלינו במופעי אימים קמבקיים של דרעי-עובדיה-כדורי, והמונים אקסטטיים ילוו את העבריין הצדיק בדרכו לכלא, כשספר תורה בידיו. התקשורת שוב תחניף לביטויי כוחנות, זעם ועלבון מטומטמים, ותצטט כל מי שיאמר: איזה הפסד להוויה הישראלית, שמשליכה לכלא חכם כזה, מוכשר כזה, שהיה יכול לגשר בין חילונים לחרדים ובין שמאל לימין, ולהביא עלינו קונצנזוס של אהבה ושלווה, בסייעתא דשמיא. מה עבריין? הנשיא האשכנזי שלך עבריין.
צריך שייאמר: ש"ס הייתה תמיד מפלגה אופורטוניסטית. תמיד התגמשה האחריות הלאומית-ציבורית שלה כדי לענות לתביעות הסקטוריאליות – ובעצם, האישיות - של מנהיגיה. שריה, חלקם לפחות, הגיעו חסרי כישרון, ניסיון ויכולת לעמדות כוח מיניסטריאליות והקדישו את רוב זמנם ומרצם למקח ולממכר של מפלגתם. מאז הקמתה השליכו בש"ס את תחושות הנחיתות שהפנימו בישיבות האשכנזיות המתנשאות, לעבר ה"ממסד", דהיינו המפא"יניקים והשמאל. בכוח עלבונם הם יכולים ללחוץ על מצפונו של ה"ממסד" הלבן-אשכנזי (כולל מנהיגים מזרחיים שאינם ש"ס); לדרוש, לסחוט ולקבל הכל מעל ומתחת לשולחן. דרעי ביסס את המגמה עם כריזמה, חיוך ומניפולטיביות עצומה. חבריו ומחליפיו הרחיבו אותה בניהיליזם ציני, עד לשיבוש מוחלט של האיזון הפוליטי-חברתי, בחודש האחרון. הציבור שהם מייצגים מקופח, אולי - אך מנהיגיו, השמנא וסלתא של ש"ס מיתדשנים בעונג על חשבוננו ועל חשבון בוחריהם. האם מישהו בדק מהיכן הרווחה הכלכלית שבה שורים רוב מנהיגי ש"ס?
עכשיו גם לא יעיזו לבדוק. כי מי שלא רצה את דרעי העבריין כמחליטן בש"ס (ברק), ייאלץ לקבל אותו, כמנהל את חיינו בשלט-קרוב, בשב"ס.
יצחק בן-נר, סופר
