שתף קטע נבחר

הורות חד-מינית: איפה הילד ואיפה אנחנו

אנחנו עושים ילדים בגלל ההנאה מסקס, בגלל הרצון שלא להישאר לבד, בגלל איזה גן אנוכי שמסתובב לנו בין הרגליים, ובגלל שכולם עושים ילדים. אבל האם ראוי לילד של זוג חד-מיני להיוולד? קשה לי להשיב על השאלה, אבל אני נדהם מהביטחון העצמי של מי שאומרים שאין כאן שום בעיה

על פי המוסר, וגם על פי המשפט, עלינו להתחשב בטובת הילד. אבל איפה הילד ואיפה אנחנו. אנחנו עושים ילדים בגלל ההנאה מסקס, בגלל הרצון שלא להישאר לבד, בגלל איזה גֶן אנוכי שמסתובב לנו בין הרגליים, ובגלל שכולם עושים ילדים. עשיית ילדים היא אחד המעשים האגואיסטיים ביותר. לפעמים, טובת הילד היא שלא להיוולד בכלל. ילד שנולד לזוג מוכה גורל, מוטב היה לו שלא להיוולד, כמו גם ילד עם פגם גופני משמעותי מלידה, וכמו גם ילד פלסטינאי שנולד לכל הבוקה ומבולקה הזו בשטחים.

 

והשאלה היא, האם ראוי לילד של הורים לסביים או הומוסקסואליים שלא להיוולד. האם חשוב שהורים חד-מיניים יקדימו שאלה להפריה?

 

היכולת של אמהות לסביות לאהוב את הילד אינה מוטלת בספק

 

קשה לי להשיב על השאלה, אבל אני נדהם מהביטחון העצמי של בני או בנות זוג חד-מיני שאומרים שאין כאן שום בעיה. הרי הילד שלהם יגדל בחברה בה הנורמה הרווחת היא עדיין אבא ואמא. האם הילד הזה, וזו השאלה, יהיה מסוגל לשאת על כתפיו הזעירות את העובדה שהוא בן לאמא ואמא ולא בן לאבא ואמא? ייתכן שכן, וייתכן שלא. האם הוגן להטיל עליו מעמסה כזו, החל מגיל מאוד צעיר? ייתכן שכן וייתכן שלא.

 

היכולת של אמהות לסביות לאהוב את הילד אינה מוטלת בספק, אך היא לא השאלה העומדת על הפרק. שייהנו זו מזו ככל העולה על רוחן, אבל שלא יתייחסו אל הילד כאל עניין מובן מאליו. הן בחרו בלסביוּת. הילד אינו בוחר, לפי שעה. זו הבעיה

הגדולה.

 

ייתכן שברבות הימים, יתברר שאין שום בעיה פסיכולוגית לילדים כאלה. עד אז, אני מציע לחד-מיניים להיות צנועים יותר ברצונות שלהם. כמו שהם מבקשים ממני לכבד את הסוג הזה של אהבתם, ואני נמנה עם אלה שמוכן לעמוד לימינם במלוא כוחי הדל, כך עליהם לכבד את רצונו של ילד שאי אפשר לשאול אותו ברגע הנכון. הואיל והילד שעדיין לא נולד אינו מביע את רצונו - עליהן לחשוב פעם ועוד פעם על האפשרות שייתכן שהן פועלות בניגוד לרצונו. מצד שני, ילדים לזוג חד-מיני בהחלט אינם היחידים שניתן להעלות לגביהם ספקות באשר לרצונם להיוולד. הרי פתחתי בכמה דוגמאות כאלו.

 

עד כמה עלינו להתחשב ברצונו של מי שלא נולד עדיין?

 

השאלה העקרונית היא עד כמה עלינו להתחשב ברצונו של מי שלא נולד עדיין. האם יש לו בכלל רצון? ואני מציע עיקרון אחר - בואו לא נעשה מהפכות על חשבון מי שעדיין אין להם דעות. ולמה לחבר בהכרח בין רגש של שני מבוגרים לבין גידול ילדים, או בין משיכה מינית לילדים? נשאיר את הילדים לטובתם, ונשאיר את הרגש והסקס לטובתנו. אין צורך לחבר בין דגדוגים, ושאר מינים של נגיעות פרפריות וחודרניות, לבין ילדים. כלומר, אפשר להזדווג תחת כל עץ רענן, אך לגדל ילדים תחת עצים מסוימים בלבד.

 

תוספת, בעקבות התגובות:

 

לא ניסחתי תשובות לשאלות שאני מעורר, כי אין לי תשובות. יש כאן בעיה עקרונית: איך שואלים ילד שלא נולד, או ילד שנולד אך אינו בשל לקבל החלטות. המטרה שלי היתה לעורר שאלות בלתי פתורות שנגזרות מהעיקרון של טובת הילד.  

 

בחרתי בדוגמה של הורות חד-מינית, אבל הכוונה רחבה יותר: אני מתכוון לכל מעשה שנעשה בילדים, לפני לידתם ואחריה, שיש בו כדי לעורר מחשבה בדבר טובתו של הילד. עד כמה חושבים הורים על טובתו של הילד כשהם לוקחים אותו איתם אל קו החזית של ההתמודדות הלאומית.

 

 

אבינועם בן זאב הוא פילוסוף. ניתן לשלוח באימייל דילמות מוסריות בענייני יחסים ואהבה, ואולי הוא יבחר להתפלסף עליהן כאן. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפונים.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
שייהנו זו מזו ככל העולה על רוחן
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים