ולפעמים, הטבלה משקרת
מבחינה סטטיסטית, מכבי ת"א הפגינה אתמול את אחת מתצוגות השיא שלה העונה, אבל לצופים זה לא ממש נראה כך. אל מול השריטות וההצקות של אולימפיאקוס, מצאו הגרשונים את הדרך לשבור ולשבש את משחק ההתקפה היווני. ועכשיו האדומים נמצאים במצב שממנו רק קבוצה כמו מכבי יכולה לצאת
אבל זה ממש לא נראה כך. לכל עין, מזוינת ובלתי מזוינת, ברור שמכבי לא הפגינה את אחד ממשחקי השיא של העונה. אז מה נשתנה? לא הרבה, לפחות לא מבחינת אולימפיאקוס. גם במפגש הקודם בין הקבוצות, בו נקלעו 196 נקודות (שווה שיא עונה ביורוליג), היתה תחושה של קרב חפירות שהסתיים ב-60:60. כאלה הם היוונים – למרות שאתה מגיע נגדם למספרים שלך, בדרך הם מציקים, שורטים, מעצבנים ובעיקר משבשים לך את המשחק הרגיל.
בצד ההתקפי, אולימפיאקוס הרשימה הרבה פחות מאשר בשני המפגשים הקודמים מול מכבי – ואת הקרדיט על כך צריך לתת לפיני גרשון, דן שמיר ואלעד חסין, שידעו למנוע מהיוונים לעשות את מה שהם עשו כל כך טוב בעבר. בהפסד בשלב הראשון בנוקיה, שחקניו של יונאס קזלאוסקאס שמרו על משמעת טקטית ולא התפתו לזרוק שלשות. הם הצליחו להגיע ל-95 נקודות כשרק שלושה כדורים צוללים מחוץ לקשת פנימה. הפעם הם הכניסו חמש שלשות, וההבדל היה בכמות הזריקות – 16 אז מול 24 אתמול.
ניקולה וויצ'יץ' נלחם ביוונים, אמש בהיכל נוקיה (צילום: איי פי)
יידויי הכדורים מבחוץ באו, באופן טבעי, על חשבון הגבוהים. אנדריאה זיזיץ' וסופוקליס סחורציאניטיס הם למעשה שני שחקני הפנים היחידים של האדומים. אתמול הם זרקו לסל בסך הכל 13 פעמים (זריקות שדה וגם זריקות עונשין). לאורך העונה כולה, רק פעם אחת קרה שהשניים הללו שיחקו והגיעו למספר נמוך יותר, וזה קרה בניצחון על ריטאס, בו קלעה אולימפיאקוס 65 נקודות בלבד.
אם במשחק הראשון בת"א זיזיץ' הגיע 17 פעמים לקו (ודייק בכולן), הפעם הוא הסתפק בארבע זריקות עונשין בלבד. בסך הכל, היוונים זרקו אתמול 23 פעמים מהעונשין, מול לא פחות מ-40 זריקות בהפסד הקודם. 17 הזריקות הללו הן בדיוק ההבדל בין קבוצה שקולעת 78 לכזו שקולעת 95.
אל תאמינו לסיפורים שמחר בהיכל השלום והאחווה זו עומדת להיות אופרה אחרת. התוצאה אמש (78:87 למכבי) דומה מאוד לתוצאה שהושגה במשחק הראשון בין הקבוצות בפיראוס (78:83 לאולימפיאקוס), וגם מזכירה את התוצאה הממוצעת של כל אחת מהקבוצות הללו בטופ 16 – 75:82. ולא במקרה. אז אולי הפעם קווינסי לואיס ומאנוליס פפאמקאריוס יהיו יותר חדים, וזיזיץ' יקבל יותר כדורים פנימה – אבל העסק לא צפוי להשתנות יותר מדי. אלא אם כן הגרשונים מתכננים לשלוף איזשהו שפן מהכובע.
ג'יימי ארנולד. מחר זו לא תהיה אופרה אחרת (צילום: איי אף פי)
מכבי רחוקה עכשיו רק ניצחון אחד מפיינל פור שישי בשבע השנים האחרונות, ויש לה את כל הסיבות להיות מרוצה מעצמה. במילניום הנוכחי, 12 קבוצות ביורוליג עמדו במצב של 0:1 ברבע הגמר, ורק אחת מהן לא הגיעה לפיינל פור. זו היתה פאף בולוניה בשנת 2000, ולקבוצה שהעיפה אותה קראו מכבי ת"א.
איזה מתח? איפה הדרמה?
גם שלוש הקבוצות האחרות ששיחקו אמש בבית – פנאתינייקוס, צסק"א וברצלונה – ניצחו. כלל לא כתוב טוען שהצ'אנס הגדול של הקבוצות הנחותות בסדרה לגנוב ניצחון חוץ הוא במשחק הראשון, כי המשחק המכריע יילך לרוב לכיוונה של המארחת. אם זה מה שעומד לקרות, ראשי היורוליג צפויים להיתקל בסוג של בעיה. ההסבר הרשמי להוספת סדרות רבע הגמר בין הטופ 16 לפיינל פור בעונה שעברה היה פשוט: יותר תחרות ויותר מתח. איפה הם ואיפה אנחנו.
טיאגו ספליטר מטאו עולה לסל מול הירוקים של פאו (צילום: איי פי)
לפני שנתיים, דקה לסיום הטופ 16, הקבוצות שהיו בפיינל פור הן ז'לגיריס, טאו ויטוריה, אפס פילזן ובנטון טרוויזו. כעבור 60 שניות, ברגע האמת – התמונה השתנתה לחלוטין בכל אחד מארבעת הבתים, והעולות היו מכבי שארפ ת"א, סקיפר בולוניה, סיינה וצסק"א. וזה היה בלי רבע גמר.
ומאז? שיממון. בעונה שעברה, שלוש מארבע הסדרות הסתיימו בסוויפ של 0:2. אם השנה כל הביתיות יעלו, מאזנן של הקבוצות במקום השני יעמוד על 1 מ-8. אז למרות שאף אחד מאיתנו לא מתנגד לעוד שניים או שלושה משחקים, השאלה הבלתי נמנעת היא אם באמת יש טעם לסדרות הללו.
סיקור היורוליג באדיבות פורטל התיירות LastMinuteTravel.co.il פורטל מוביל להזמנת מוצרי תיירות כגון: טיסות, בתי מלון, הפלגות ועוד באישור מיידי.
