שתף קטע נבחר

הצילו את העולם מפני האדם

עד היום תיעד המדע והעניק שמות מדעיים למעט פחות ממיליון וחצי מינים של יצורים חיים. מינים רבים, שאינם מוכרים לנו, הולכים ונכחדים מן העולם בשל נזקי האדם לסביבה. מדוע זה חשוב כל כך לשמור על המינים הקיימים? כתבה ראשונה בסדרה

"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה. אפילו דברים שאתה רואה אותם כאילו הם מיותרים בעולם, כגון נחשים ועקרבים, אף הם בכלל ברייתו של עולם."

(התלמוד, מסכת שבת).

 

כמה מינים של יצורים חיים יש בעולם? אם אינכם יודעים – אין לכם סיבה למבוכה, שכן אין אדם בעולם, ובכלל זה המדענים, היודע את התשובה על שאלה זו.

 

עד היום תיעד המדע והעניק שמות מדעיים למעט פחות ממיליון וחצי מינים של יצורים חיים. הללו נחלקים לכמה ממלכות: ממלכת בעלי-החיים (Animalia), ממלכת הצמחים (Plantae), ממלכת הפטריות (Fungi), ממלכת החיידקים האמיתיים (Bacteria), ממלכת החיידקים הקדומים (Archaea) וממלכת הפרוטיסטים (Protista).

 

אין שום מדען המכיר את כל היצורים החיים הידועים למדע. זואולוגים מעולים מכירים כמה אלפי מינים של בעלי-חיים. בוטנאים מומחים מכירים אלפים בודדים של מיני צמחים. הטובים שבמיקולוגים (חוקרי הפטריות) מכירים מאות ואולי אלפים מעטים של מיני פטריות, וכמה בקטריולוגים (חוקרי חיידקים), פרזיטולוגים (חוקרי טפילים) ווירולוגים (חוקרי נגיפים) מכירים מאות ואולי אלפים מעטים ממיני היצורים הקטנים הללו.

 

המדען הראשון שמיין את היצורים החיים לפי השיטה הנהוגה כיום והעניק להם שמות מדעיים היה הבוטנאי השוודי קארל פון לינֶה (Linne, ובגרסה הלטינית של השם - Linnaeus; 1707–1778), שתיאר את עולם היצורים החיים בספרו "השיטה שבטבע" (Systema Naturae). הספר ראה אור בשנת 1735, ובו תועדו כל מיני היצורים החיים שהיו מוכרים ללינה, שאף העניק להם לראשונה שמות מדעיים. לינה הוא שיצר את שיטת השם הכפול, שבה נקרא כל מין של יצורים בשם הסוג ואחריו בשם המין, כגון Homo sapiens, האדם הנבון. מאז התגלו עוד מאות אלפי מינים חדשים, וחוקרים מתארים ומגדירים מינים חדשים ומעניקים להם שמות מדעיים, לצד שמותיהם העממיים. כל השמות המדעיים הללו, שרבים מהם שונו במהלך השנים שחלפו מאז פרסם לינה את ספרו, הם נגישים לכל חוקר המתעניין בהם. למרות זאת יש לכל קבוצה של יצורים חיים מומחים שאליהם פונים החוקרים, כדי שיגדירו את ממצאיהם ויחליטו אם יש ביניהם מינים חדשים.

 

למרות המחקרים הרבים הנערכים בכל רחבי העולם, רוב מיני היצורים החיים אינם מוכרים עדיין למדע. אדוארד וילסון (Wilson), האנטומולוג ואבי תורת הסוציוביולוגיה, מביא בספרו החשוב "רבגוניות החיים" (הוצאת מאגנס 2003, מאנגלית: נעמי כרמל) הערכות שונות של מדענים, הסבורים שמספר המינים החיים על פני כדור-הארץ הוא בין 10 ל-100 מיליונים.

 

אם נתייחס לקטן מבין המספרים הללו, הרי שמוכרים למדע מעט יותר מ-15 אחוזים מכלל המינים החיים בעולם; אך אם נתייחס למספר הגדול, הרי מוכרים למדע רק אחוז וחצי מן המינים החיים בעולם. רוב מיני היונקים, העופות, הזוחלים והדוחיים מוכרים היום למדע, וכמוהם רוב מיני הצמחים הגדולים, אך יצורים קטנים, בעיקר אלה החיים במקומות שכמעט לא נחקרו, דוגמת יער הגשם הטרופי, מעמקי האוקיינוס ושכבות הקרקע – ברובם עדיין אינם מוכרים לאדם, ומעולם לא תוארו ברשומות המדעיות. כלומר, האדם והמדע עדיין רחוקים מהכרת רוב היצורים החיים על פני כדור-הארץ, ומובן שאינם יודעים דבר על הפוטנציאל הגלום בהם.

 

"למה עובדה זו צריכה להטריד אותנו? מה התועלת שנוכל להפיק מאלפי מינים לא-מוכרים של חרקים וצמחים החיים ביער הגשם הטרופי, מחסרי-חוליות קטנים המתקיימים במעמקי הים, או מחרקים זעירים, מפטריות מיקרוסקופיות ומחיידקים החיים בקרקע? מה יועילו לנו כל אלה והאם כדאי בכלל להשקיע זמן ומשאבים במציאתם, בתיאורם ובהגדרתם של המינים הנידחים הללו, המעניינים רק את המדענים?" – זוהי שאלה לגיטימית, אך היא נובעת מחוסר הבנה של הטבע ושל יחסי אדם וטבע. השאלה האמיתית שיש לשאול, לדעתי, היא אם יש לנו זכות מוסרית לפגוע ברווחתם ובזכויותיהם של יצורים אחרים ואף להכחידם, כדי לשפר את אורחות חיינו ולהגדיל את רווחת האדם.

 

טובת האדם במרכז

 

מכיוון שהמוסר האנושי הוא מוסר אנתרופוצנטרי, המעמיד את טובת האדם ואת רווחתו במרכז היקום, הרי התשובה לשאלה זו כמעט מובנת מאליה. במשך כל שנות ההיסטוריה האנושית והפרהיסטוריה שקדמה לה, עשה האדם בטבע כרצונו. הוא צד בעלי-חיים בעבור בשרם ועורותיהם. הוא כרת עצים לבניית בתים, ספינות ורהיטים. הוא קטף צמחים בעבור פירותיהם ופרחיהם, ושינה את הסביבה בהתאם לצרכיו המיידיים, שלרוב לא כללו שיקולים לטווח ארוך, אלא עסקו בתועלת הישירה שאפשר להפיק באותו מקום ובאותו זמן. בדרך זו הכחיד האדם מן העולם אלפי מינים של צמחים ובעלי-חיים, שלא ישובו עוד לעולם.

 

אף אם נצא מנקודת ההשקפה האנתרופוצנטרית, נראה שמעשי האדם לוקים בראייה קצרת-טווח והנזקים שהוא גורם לסביבה וליצורים החיים בה פוגעים, בסופו של דבר, באדם וברווחתו.

 

באלפי השנים האחרונות החל האדם לביית צמחים ובעלי-חיים לשימושיו השונים ולתועלתו. בעל-החיים הראשון שבוית היה כנראה הזאב, שבוית באזורנו לפני כ-12 אלף שנים והפך לכלב. אחריו בויתו העז, הכבש והחזיר, ומאוחר יותר הגמל, הסוס, החמור, התרנגול ותרנגול ההודו, הברווז והאווז, ומי עוד?

 

ובכן, האדם ביית גם את הלמה ואת האלפקה, את הארנבון ואת השרקן, את טוואי המשי ואת דבורת הדבש, וכמובן את חתול הבית. לכמה מינים הגענו? לעשרות בודדות בלבד! הוסיפו לאלה תוכים, פינקים, פסיונים, עכברים, אוגרים ואיגואנות, המשמשים כחיות מחמד, ועוד כמה בעלי-חיים המשמשים למחקר מדעי ולניסויים. הגענו למאות מינים בלבד. מספר זה כולל גם קרפיונים, אמנונים ושאר דגי מאכל שהאדם מגדל בבריכות מִדגה. כל מאות המינים של בעלי-חיים שהאדם ביית או מגדל כחיות מחמד ומחקר אינם אפילו פרומיל אחד מכלל מיני בעלי-החיים המוכרים למדע ומתועדים ברשומותיו.

 

ומה באשר לצמחי התרבות? האדם ביית ומנצל למאכל ולתועלת לא יותר מ-3,000 מיני צמחים, כלומר אחוז אחד בלבד ממיני הצמחים המוכרים למדע. הללו כוללים את הדגנים המשמשים להכנת לחם (ובהם אורז ותירס) וכבסיס לתזונת האדם. בין הצמחים נכללים הירקות והפירות למיניהם וגם צמחי התבלינים, הבשמים, הרפואה והנוי – כל אלה ביחד הם אחוז אחד בלבד מן הצמחים המוכרים למדע.

 

רק אחוז אחד מהמינים משמשים את האדם

 

כאשר אנו בודקים את מספר מיני הפטריות, הפרוטיסטים והחיידקים שהאדם משתמש בהם להכנת מזון (דוגמת השמרים המשמשים לייצור בירה ויין ולהתפחת לחם ועוגות, ופטריות המשמשות להבשלת גבינות משובחות וריחניות ולאכילה) ולהכנת תרופות (פניצילין ותרופות אנטיביוטיות אחרות, המופקות מפטריות ומשמשות להדברת חיידקים ולהדברה ביולוגית), הרי שגם מספרם של אלה אינו עולה על מאות בודדות, ומספר זה כולל את זני החיידקים המוחלשים המשמשים לחיסון מפני מחלות ולחיסול חיידקים אלימים. אם תוסיפו לאלה גם חרקים שונים המשמשים להדברה ביולוגית, הרי במאמץ רב נגיע לפחות מאחוז אחד מן המינים המוכרים למדע, שהאדם משתמש בהם לצרכיו השונים.

 

אם נחזור להערכות המומחים באשר למספר המינים החיים על פני כדור-הארץ, נראה שמספר המינים שהאדם משתמש בהם הוא זעום. שכן גם אלפי המינים שהאדם ביית או משתמש בהם מספקים לנו את כל מזונותינו, את רוב בגדינו, חלק ניכר מן הדיור וכלי התחבורה וגם את צורכי הנפש: פרחי נוי, בשמים ומעדנים שונים לעדן בהם את גופנו ונפשנו. מינים אלה הם פחות מאחוז אחד בלבד מכלל המינים המוכרים למדע, וכמובן אחוז זעום עוד יותר מכלל המינים.

 

בכתבה הבאה: מהי השפעת המינים המבויתים על התרבות האנושית?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חגי אהרון
כמה מינים נדירים וחשובים הושמדו בגלל מעשי ידי אדם? (ארכיון)
צילום: חגי אהרון
מומלצים