שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הטלפון ישלם: מה קרה לחזון הארנק הסלולרי?
    היפנים כבר שכחו איך נראים ארנקים: בתחנות הרכבת, במרכולים, בחנויות, הם מנופפים בסלולרי שלהם, וחשבונם מחוייב אוטומטית; בשאר העולם, לעומת זאת, הארנקים הסלולריים עדיין על הנייר; אבל חברות האשראי, מוטורולה ונוקיה מאמינות שהגיע זמן השינוי

    לכולנו יש ארנק בכיס. הוא מכיל באופן טבעי כסף, רשיון נהיגה וכרטיס אשראי אחד או שניים. בחלק מהמקרים אפשר למצוא בו גם כרטיסי ביקור, תמונות של קרובים או סתם פתקים שאספתם על הדרך. כולם, ככל הנראה, שייכים להיסטוריה.

     

    את רוב הפונקציות של הארנק החליף כבר הטלפון הסלולרי. את הפתקים אנחנו יכולים לשמור בהודעות טקסט ובמזכרים על הטלפון. את התמונות החליפו הודעות הכוללות תמונה. במקום כרטיסי ביקור אנחנו מחליפים פרטים עם הקולגות למקצוע באמצעות בלוטות'. מחסום אחד נותר בלתי עביר: הכסף.

     

    הסלולרי כארנק

     

    מזה כמה שנים מנסות חברות הסלולר להפוך את הטלפון הקטן גם לארנק, כזה שמאפשר לנו לבצע איתו קניות בכל מקום, הזמנות כרטיסים למופעים תשלומים ועוד. אבל שורה של מחסומים טכנולוגיים ופסיכולוגיים עיכבו את המעבר ממטבעות  מצלצלים לצלצול הרינגטון.

     

    כעת מאמינות חברות טכנולוגיה ופיננסים כי הגיע הזמן לשינוי. באופן מפתיע, החברות שדוחפות את המהלך הן לא חברות הטכנולוגיה או הסלולר, אלא דווקא חברות כרטיסי האשראי, שרואות מקור צמיחה מבטיח במיליוני פעולות בכרטיסי אשראי, שיבוצעו במקום השימוש במזומנים.

     

    מבחינת המשתמש, היתרונות הגלומים בארנק סלולרי הם מוחשיים. הצרכן המערבי המודרני לא מסתובב בלי הטלפון הנייד שלו. גילית שאין לך כסף קטן לחניון או נתקעת בלי כמה שקלים מול מכונת השתייה? הטלפון הסלולרי יפתור את הבעיה. התשלומים יתבצעו מחשבון שנטען מראש, או באמצעות החשבון שלך אצל המפעילה הסלולרית.

     

    רווחי לקמעונאים

     

    גם מבחינת הקמעונאים מדובר בעסק רווחי, מכיוון שכך זוכה הלקוח לאמצעי תשלום זמין ונוח, שאינו כרטיס אשראי. חלק מהצרכנים מעדיפים, למשל, שלא להשתמש בכרטיסי אשראי כדי להמנע מריביות שונות. לאחרים – כמו בני-נוער – פשוט אין כרטיסי אשראי. הם, למשל, יוכלו לחייב את הסלולרי שלהם בסכום שהוריהם יטענו בו מראש.

     

    אפשר יהיה גם להציע מבצעים מיוחדים למשלמים בסלולרי, כיוון שניתן לזהות את המשתמש באופן מלא ולקבל עליו פרטים נוספים, כמו חברות במועדונים מסויימים.

     

    החברות מבטיחות, כי עניין האבטחה במכשירים הוא כה קפדני, עד שלמעשה הם בטוחים יותר מהארנקים הרגילים. המידע על השבב מאפשר לטעון אותו בסכום מוגבל מראש, כך שאם הטלפון נגנב – הגנב יכול "לחגוג" רק עד סכום מסויים. בנוסף, אפשר להגן על השימוש במכשיר באמצעות קוד סודי, שרק לאחר הקשתו הארנק פעיל. ביפן, למשל, יכולה חברת הסלולר לנעול את הטלפון מרחוק עם קבלת הודעה על גניבה.

     

    למה זה לא הצליח?

     

    אז אם הרעיון כל-כך טוב, כיצד הוא עדיין לא הגיע לכלל יישום המוני, למעט מספר מדינות במזרח אסיה? ובכן, לחברות העוסקות בתחום יש שלל הסברים. הפשוט ביותר הוא, שבתקופת הבועה והקדחת הסלולרית מלפני מספר שנים זכה הנושא להתעניינות בלתי סבירה ולא רציונלית. רק שהיא לא לקחה בחשבון את המחסום הפסיכולוגי האנושי.

     

    המשתמשים עדיין לא ראו בטלפונים הסלולריים שלהם מכשירים אישיים ופרטיים מספיק כדי להפוך אותם לארנקים. עם העלייה באחוזי החדירה של הסלולר במדינות העולם, רבים כבר נכנסו לסיבוב הרכישה השני או השלישי של המכשירים הסלולריים, והם החלו להרגיש בנוח עם העובדה שהסלולר יכול לשמש גם כארנק.

     

    נוסף על כך, היו גם בעיות טכנולוגיות. הפתרונות הראשונים שהפכו את הטלפונים לארנקים סלולריים דרשו מבעל המכשיר להקליד בעצמו את מספר כרטיס האשראי שלו על גבי המסך כדי לבצע רכישה. החברות בתחום היו משוכנעות כי הצרכנים מעוניינים לבצע קניות מרחוק, כלומר לקבל הצעה על מסך הטלפון ולבצע רכישה, ולא התייחסו בכלל לרכישות הקטנות שאנחנו מבצעים מדי יום, באופן מיידי.

     

    בעיה נוספת הייתה הקבלה בשוק. חברות האשראי הוותיקות והבנקים השמרניים לא ראו בטלפון הסלולרי מקור להכנסות. הבנקים הללו, שבדיוק ביצעו את צעדיהם הראשונים באינטרנט, התקשו לעכל את המהפכה הסלולרית בו-זמנית עם המהפכה המקוונת, ודחו את העניין לעוד כמה שנים. כיום, כאשר ברור לכולם מקומו של הטלפון הסלולרי, לא מפתיע למצוא את ויזה ואת בנק אוף אמריקה ברשימת החברות הפעילות באופן נמרץ בתחום הארנקים הסלולריים.

     

    המפעילות הסלולריות גם חששו מבעיות שעלולות להיווצר עם הלקוחות. מערכות החיוב שלהן מורכבות במיוחד, ולא היה להן שום עניין להעמיס עליהן תשלומים ממכונות שתייה או מתחנות רכבת בשביל לגזור עמלות. מה גם, שתוספת העמלות הללו יכולה לייקר את השירות ולהפוך את העסק ללא משתלם.

     

    הפורום לתשלום סלולרי

     

    כדי לפתור את הבעיות וכדי "לעשות סדר" בתחום הוקם בשנת 2001 "הפורום לתשלום סלולרי", אירגון עולמי ללא כוונת רווח. מאז הצטרפו אליו עשרות חברות, ביניהן מפעילים סלולריים כמו וו - דאפון, חברות אשראי כמו ויזה ואמריקן אקספרס, וגם יצרניות טלפונים כמו נוקיה. אבל גם הפורום לא עזר לנושא להמריא, ובשנים האחרונות עיקר פעילותו התמקדה באירגון כנסים שבהם נסקרו החידושים.

     

    הביטו מזרחה

     

    אבל יש מדינות שבהן הארנק האלקטרוני חי ובועט ומצליח מאוד. מדובר ביפן ובדרום קוריאה, שם נחלה הטכנולוגיה הזו הצלחה כבירה. מערכות תשלום סלולריות פועלות שם כבר כמה שנים, והן מאפשרות לצרכנים לא רק לשלם עבור הקניות אלא גם להזדהות במועדונים שונים או לבצע קניות מרחוק.

     

    ביפן, הנחשבת למובילה באימוץ הטכנולוגיה, אחראית לתחום חברת NTT דוקומו. החברה, הנחשבת לגדולה ביפן עם 50 מיליון מנויים, מציעה את שירותי התשלום הסלולרי כחלק מחבילת ה-i-mode שלה.

     

    השבב החכם של סוני

     

    אם מפשפשים היטב בארנק הסלולרי של דוקומו אפשר למצוא טכנולוגיה של חברה יפנית אחרת, סוני, שפיתחה את השבב המקורי, המכונה FeliCa. השבב הזה החל את דרכו בכרטיסים חכמים שאיפשרו תשלום במקומות שונים, ללא מגע בין הכרטיס לבין קורא הכרטיסים. סוני סיפקה לבתי עסק רבים ביפן את הקוראים, ואיפשרה למשתמשים לטעון את הכרטיסים בכסף ולשלם בעזרתם במקומות שונים, בדומה לכרטיסים החכמים בהם משתמשים סטודנטים לצילומים באוניברסיטאות.

     

    סוני פיתחה את הכרטיס כך, שניתן להכניס אותו למכשיר הסלולרי, וכך הצרכן יכול להחליט אם הוא מעוניין בשירות או לשמור את הכרטיס אצלו כאמצעי זהירות. בעקבות הצלחת הכרטיסים ביפן, בהונג קונג ובסינגפור, החליטו בדוקומו להכניסם לתוך המכשירים הסלולריים. הם הקימו חברה-בת עם סוני, שדאגה לפתח את הטכנולוגיה המתאימה, והציגו את השירות הראשון ביולי 2004. מאז נמכרו קרוב ל-11 מיליון מכשירים שכוללים את הטכנולוגיה.

     

    קניית כרטיסי טיסה, ופתיחת דלתות באמצעות הנייד

     

    בינואר האחרון השיקה גם חברת הסלולר היפנית Au טלפונים המצוידים בטכנולוגיה. החברה שמה את יהבה על שירותי הרכבת הפופולריים ביפן, ושילבה במכשיר שלה אפשרות לתשלום ברכבות. בנוסף, המשתמש יכול לצפות בחיובים לנסיעה ברכבת באמצעות צג הסלולר או לקבל התרעה כאשר היתרה שלו בכרטיס נמוכה ועליו לטעון אותו מחדש.

     

    היפנים לא עצרו בתשלומים הקטנים. הטלפונים המצויידים בטכנולוגיה מסוגלים גם לפתוח ולנעול דלתות בבתי דירות, המצויידים בדלתות חכמות. הם יכולים להזמין באינטרנט כרטיסים למופעים, ולקבל אותם בקופות לאחר שהם מעבירים את הסלולר שלהם על מדפסת מיוחדת. גם בנמלי התעופה אפשר להזמין כרטיס ולעלות לטיסה באמצעות הסלולרי בלבד. ברשת מקדונלדס ניתן להגדיל את הארוחה באמצעות נפנוף של הטלפון.

     

    החלום האמריקאי

     

    לעומת המזרח הרחוק, בעולם המערבי הארנקים הסלולריים מדשדשים למדי. מוטורולה, יצרנית הסלולריים האמריקאית, תהייה ככל הנראה הראשונה לזנק למים הקרים בארה"ב. החברה הודיעה באחרונה על כוונתה להציג טלפונים עם השבב הראשון שיותאם לשימוש כזה בתוך 9-6 חודשים. מוטורולה עורכת כבר יותר משנתיים ניסוי בטלפונים כאלה, בשיתוף חברת כרטיסי האשראי מסטרקארד.

     

    הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הארנקים הסלולריים מבוססת על NFC (ראשי תיבות, בתרגום חופשי, של: תקשורת בטווח קצר). הטכנולוגיה, שפותחה על-ידי פיליפס וסוני, מאפשרת תקשורת בין השבב שבתוך המכשיר לבין הקופה הרושמת באמצעות הנחת המכשיר על קורא מיוחד או העברתו מעליו. כדי למנוע אפשרות לקריאת השבבים מרחוק הם פועלים כך שהם מקבלים אנרגיה רק כאשר הם מונחים מעל הקורא, והתקשורת ביניהם מופסקת כאשר הם מתרחקים זה מזה.

     

    בשלב הזה, מוטורולה עדיין לא חשפה מתי בדיוק יושק השירות, באלו מכשירים הוא יופעל ועם כמה מפעילות סלולריות הוא יושק. עם זאת, מקורות בענף יודעים לספר, כי החברה עושה מאמצים גדולים במיוחד כדי לשתף מספר רב של חברות כדי לספק לצרכן הסופי מוצר מפותח כמה שיותר.

     

    בינתיים, בתקופה הקרובה תשיק מוטורולה תוכנה לכל סוגי הסלולריים שלה, שתאפשר לצרכנים לערוך קניות ולקבל מידע על חיובי האשראי שלהם בעזרת המפעיל הסלולרי.

     

    אוהבים נקניקיות?

     

    מוטורולה לא לבד. גם נוקיה עורכת ניסוי דומה ומרתק באטלנטה שבארה"ב. החברות זיהו את המקום שבו לצרכנים חשוב במיוחד לשלם במהירות: "פיליפס ארנה" – אולם הספורט והאירועים מהגדולים בעיר.

     

    חברת פיליפס, שעוסקת בפיתוח שבבים לארנקים הסלולריים, לקחה חסות כוללת על האולם, וביחד עם ויזה ובנק צ'ייס, הן מציעות למבקרים במשחקים לשלם באמצעות הסלולרי. כך, במשחקי ההוקי כאשר האוהדים יוצאים להפסקה, הם יכולים לנפנף במכשיר מול דוכן הנקניקיות כדי לבצע תשלום ולחזור למשחק הלוהט במהירות.

     

    בהיכל גם נתלו פוסטרים מיוחדים המכילים שבב קטן. באמצעות נפנוף המכשיר מול השבב יכולים האוהדים לקבל מידע מעודכן וסטטיסטיקות על הקבוצה שלהם ישירות למכשיר הסלולרי.

     

    מכרה זהב באירופה

     

    גם האירופים לא מתכוונים להישאר מאחור. המפעילה הסלולרית וודאפון הודיעה על כוונתה להשיק מכשירים שתומכים בטכנולוגיה החדשה. גם בסוני-אריקסון מתכוונים להציג מכשירים דומים. על-פי סקר שערכה מסטרקארד באירופה בלבד, ניתן להגיע ל-18 מיליארד פעולות אשראי חדשות באמצעות ארנקים סלולריים כאלו. מדובר במכרה זהב עבור חברות האשראי העולמיות. התחזית של חברת המחקר סלנט בארה"ב היא להכנסות עולמיות של 55 מיליארד דולר בשנת 2008 מארנקים סלולריים.

     

    הפוטנציאל הזה לא נעלם מעיניהן של חברות האינטרנט, שכבר קופצות על ההזדמנות. שירות התשלומים המקוון PayPal השיק שירות, שמאפשר תשלומים באמצעות הטלפון הסלולרי. למרות שלא מדובר בארנק אלקטרוני לכל דבר, בחברה מאמינים כי הגולשים עברו את המחסום הפסיכולוגי שמאפשר להם להשתמש בטלפון כאמצעי תשלום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים