תסביך הנסיך

סילבסטר 1999. הייתי פתיה בת 16 והסתובבתי בעיר הגדולה, בתקווה שהפוש אפ המדוגם שלי פלוס הנוכחי בן ה-20 יאשרו לי כניסה למסיבה שבה מגישים דברים חזקים יותר ממיץ פטל. הנוכחי בדיוק הבטיח לי אהבת נצח, ואני הייתי בטוחה שתפסתי את העולם בביצים: גם נסיך חלומות וגם אלכוהול שלפי מחירו זרקו לתוכו כמה מטילי זהב להעשרת העפיצות. הנוכחי, שכבר דומיין עם טוקסידו וכיפה לבנה, ניצל את התאריך הדרמטי, קרא לי "הנסיכה שלי" וצעק לי באוזן שאני גורמת לו להרגיש הכי עשיר בעולם. כעבור חודשיים "הנוכחי" היה "לשעבר", ונשבעתי לשרוף את הקלטת של "אישה יפה", שבה נהגתי לצפות באדיקות.

אין נסיכים, הודעתי לחברותיי בעצב, וגם אם נסיך יגיע, תגידו לו שיעשה פרסה ויחזור לארמון שלו, שם אולי יאמינו שהוא קיים.

טלי רוזין, מחברת הספר "מה זה בכלל פמיניזם" (בהוצאת "זמורה ביתן") ועורכת מדור הבריאות ב"לאשה", טוענת שאני בכלל לא אשמה. "אנחנו גדלות בתפיסה שאנחנו לא שוות כשאנחנו לבד, שאנחנו צריכות גבר", היא מסבירה. "הגיוני שמיתוס כזה יצמח, הרי אף אחד לא רוצה שנבדוק את המבחר. הרעיון הוא שאנחנו פשוט 'נדע' כש'האחד' יגיע, בלי לבדוק אותו. המטרה היא שמירה על תומתך ועל בורותך, שלא תשאלי שאלות ותקבלי את הנתונים כפי שהם".

ממה נובע המיתוס הזה של "הנסיך על הסוס"?

"פעם מדורת השבט הייתה אגדות שעברו מפה לאוזן ויצרו פנטזיה. האחים גרים, שהעלו את האגדות על הכתב, הנציחו מסורת והתניות חברתיות. כל אישה מערבית שגדלה על 'סינדרלה' ו'שלגייה', בעצם נחרץ גורלה. מטביעים בנו את זה מרגע שנולדנו. על אף שאני מרגישה מגמה של שינוי בשנים האחרונות. למשל, זה שהחליפו את קן של ברבי. לברבי היה רק קן, ופתאום יש לה עוד בחור והיא יכולה לבחור. אבל הדברים הללו יצרו פנטזיות תרבותיות שעליהן ביססנו את הרצון שלנו".

איזה סוג של פנטזיות?

"שיש דבר כזה מערכת יחסים שבה יבינו אותנו ללא מילים. כך לא נצטרך להגיד בקול ברור מה אנחנו רוצות וצריכות, כי 'האחד' יגיע ויידע את זה בלי מילים. הרי אפילו אימא לא יודעת להגיד לך בדיוק מה את רוצה, אז לצפות שזר יידע? זה מגוחך".

אז בעצם הוא לא קיים?

"נסיך על סוס לבן? אין דבר כזה. קיימים אנשים בעלי זוגיות מצוינת שתלויה ביכולת שלהם. אם יש לנו יכולת לנהל מערכת יחסים קרובה, יש סיכוי למצוא מישהו שיהיה אידיאלי עבורנו. צריכים להיות קשובים ולהתפשר".

ואם מישהי תגיד לך שהיא מצאה את הנסיך?

"אני אשמח בשמחתה. לפעמים יש הרגשה שבן הזוג שלי הוא האחד, אבל ההרגשה הזו נמשכת בדרך כלל עד שמגיע השני. כשיש מישהו שהוא נכון לאותו רגע מקווים שהרגע הזה לא יסתיים, אבל בדרך כלל הוא מסתיים ואז מחפשים את הנסיך הבא".

"לי יש נסיך חלומות", משוכנעת ענת שמר (20) מרמת גן, שיוצאת עם אוהד שבעה חודשים, "ואני בטוחה שנועדנו זו לזה".

זו לא תפיסה קצת רומנטית מדי?

זוג עם ילד בים פרקול (צילום: ויז'ואל/פוטוס )

"כל החיים מאכילים אותך בסיפורים על הנסיך שייקח אותך הרחק מכאן לחיים מדהימים. גם אני גדלתי על השטויות האלה, ויצאתי עם כל מיני בנים, ואף אחד מהם לא היה נסיך. התייאשתי וכעסתי. מספרים לנו שיש שם מישהו שהוא במיוחד בשבילך, וזה די בולשיט, יצאתי עם הרבה בנים, אבל את 'האחד' לא מצאתי".

ומה שינה את התפיסה שלך?

"הכרתי את אוהד בצבא, והוא היה משהו אחר. כבר בהתחלה הבנתי שהוא שונה מכל מי שהכרתי. הוא האדם הכי שלם, טוב ומבין שפגשתי. אני בטוחה ברגשות שלו כלפיי".

אבל לא מוגזם להצהיר "מצאתי את 'האחד'"?

"אני לא מצפה שמישהו מבחוץ יבין את זה. לפעמים הסיפורים צודקים, וכשזה זה, את פשוט מרגישה. אני לא רוצה אף אחד אחר ואני לא רואה את עצמי עם מישהו אחר. אני מרגישה בטוחה באהבה שלנו ובהמשך הקשר".

קחי עשר שנים קדימה, מה התחזית?

"נחגוג יום נישואים חמישי או משהו כזה ונגדל שלושה ילדים וחתול".

ואם תיפרדו?

"לא סביר שזה יקרה, אבל זה קיים באיזשהו מקום. אני תמיד אוהב אותו, והוא תמיד יאהב אותי. גם אם ניפרד, לא נראה לי שזה ישנה הרבה. אולי רק לחוות דברים חדשים, אבל אחר כך נהיה שוב ביחד. אם היית פוגשת את אהבת חייך והוא היה מרגיש אותו דבר, לא היית מוותרת עליו כל כך בקלות, נכון?"

סנדרה ינובסקי, פסיכולוגית, מתנגדת לתפיסה של ענת. "הנסיך הוא אשליה. באגדות הוא מי שבא להציל אותנו, אבל אין בנאדם שיכול להציל אותנו. החיפוש אחרי בן זוג שיתאים לנו בכול הוא עקר מיסודו".

אז איך את מסבירה את המקרה של ענת?

"'הנסיך' הוא פונקציה שבאה למלא את החיפוש אחר החצי השני שלי, שלמעשה לא קיים. האגדות מוסיפות לזה ממד נוסף, כשהנסיך בא להציל את כל המסכנות מדרקונים, אמהות רעות ושאר סכנות, ובחורה צעירה יכולה להעתיק את זה למציאות שלה.

"בסיפורים הנסיך, הדמות הגברית, מוציא את הנסיכה מהבית, מהארמון. זה סמל להוצאה מהתא המשפחתי וגם לגילוי הנשיות: הנשיקה היא מעבר לחיים המיניים. הקשר עם הנסיך משול להכרת העולם ולהתפתחות מחוץ למסגרת הידועה לך. השחרור מהילדות מתערבב עם הדמות הגברית, שהיא הזרז, ויוצר דמות של נסיך. הוא תמיד מלווה בסוג של קסם ומסמל תקווה שמישהו יביא לי את הפתרון".

אז לוותר עליו מראש?

"חס וחלילה. יש הרבה נסיכים בעולם. השאלה היא מה מהות הקשר וכמה זמן הוא נמשך. את גם חייבת לשאול את עצמך מה קורה לבחורות אחרי ש'הצילו' אותן. גם האהבה הכי גדולה לא קיימת לנצח. התשוקה מאבדת מעצמה. אהבה מתחילה מסיבות מסוימות וממשיכה מסיבות אחרות לגמרי. ברגע שמשיגים משהו חושבים על הדבר הבא.

"לפעמים הקביעה שמישהו הוא 'נסיך' באה מהחלטה אימפולסיבית. זוהי פעולה של 'החלטתי, השגתי, זה הוא'. זה דחף שלא מבוסס על היכרות מעמיקה. לא תמיד הבחירות שלנו קשורות לאדם, לפעמים הן קשורות לדברים אחרים. הוא יכול להתחיל כ'נסיך' ולענות על קיבעון לדמות מסוימת, אבל זה לא הוא, לא הבנאדם עצמו. הוא מסמל משהו, כמו 'הנסיך'".

יש לך עצה למי שמחפשת את "האחד"?

"לפני שאת מכתירה לך נסיך, תעצרי ותעשי חושבים: מה קושר אתכם יחד? מה מיוחד בו? מה ההשפעה של הסביבה על ההחלטות שלך? לפעמים את מחליטה שמישהו הוא 'הנסיך' רק כי כולם מסביבך לוחצים עלייך כמה שאתה מושלמים ביחד, ולפעמים זה להפך ודווקא בגלל שכולם נגדכם עוצמת הרגש מתגברת, ואת רואה בו דברים שלא קיימים באמת".

כרמל זכרוני, נשואה טרייה בת 25 מאילת, מסכימה עם סנדרה וטוענת שאבד הכלח על סיפורי האגדות. "אני לא רואה בעצמי 'נסיכה', ולכן קשה לי להגיד שמצאתי את 'הנסיך'. מצאתי מישהו מוצלח שמתאים לי, אבל לא הייתי נסחפת להגדרות של נסיכות'".

מה יוצר קשר עמוק בין שני אנשים?

"צריכה להיות התאמה סבירה, והגורם המרכזי הוא תזמון. יכול להיות שתפגשי מישהו שהוא 'הנסיך' בעינייך ברגע נתון. מישהו יכול להיתפס בעינייך כ'נסיך המושלם', וחמש שנים אחר כך את עלולה לשנוא אותו על זה שהוא נושם. תלוי בגורל ובמשתנים בסיסיים".

איך מצאת מישהו שאת יכולה לבלות איתו את שארית חייך?

זוג זוגיות גבר אשה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

"זה בא מתוך ניסיון. אם יש לך ניסיון במערכות יחסים שונות, כולל סטוצים, את מגלה מי מתאים לך. בסגנון: התנסיתי בכל מה שרציתי, ומצאתי מישהו שמתאים לי ברמות גבוהות. הספיק לי מה שהיה, ועכשיו מצאתי מישהו שנותן לי בדיוק את ההפך מכל מה שפגשתי. ל'נסיך' שלי אין סוס לבן או כתר מוזהב, אבל הוא נותן לי רוגע ושקט".

איך בעלך מרגיש עם זה?

"רז יותר דרמטי ורומנטי ממני. יש לו פחות ניסיון רומנטי מאשר לי, ולכן אפשר להגיד שהוא רואה אותי כ'נסיכה', מישהי שבאה ו'גאלה' אותו. הוא רואה במפגש בינינו גורל. אני לא חושבת שבגלל זה אפשר להגיד שאני אוהבת אותו פחות, אני פשוט רציונלית ואני גם לא רוצה מישהו אחר. טוב לי איתו כרגע".

אבל זהו? סגור? אין אפשרויות עתידיות?

"זה לא שלא היו לי מערכות יחסים ארוכות ורציניות. גרתי עם מישהו שנתיים וחצי, וחיפשתי מישהו שיותר יבין אותי, שתהיה לי התאמה מינית טובה יותר איתו. ההרגשה שיש שם מישהו יותר טוב תמיד קיימת, אבל התעייפתי והתבגרתי. כל מערכת יחסים היא שחיקה נפשית גדולה, ודווקא כשמצאתי את רז הבנתי כמה הוא טוב. זו לא מערכת יחסים דרמטית עם מריבות ומייק אפ סקס. להפך, זה מבטיח לי יציבות, וזה הדבר האידיאלי".

אז רז הוא בעצם פשרה?

"להפך. יש בקשר שלנו פוטנציאל טוב לעתיד, והוא הכי מתאים לי לעכשיו".

מה דעתך על החלום למצוא נסיך?

"להחזיק מגבר נסיך זה לעשות עוול לשניכם. את יכולה למצוא את החצי השני שלך, זה לא פונקציה של גיל, ובהחלט אפשרי שאת בת 18 ומצאת את הגבר של חייך. אבל זה בא מתוך בשלות. אין כמו מבחן הזמן. אחרי שנתיים כל קשר נשחק. אם עברתם את זה, אז אחוזי ההצלחה עולים. אני לא חושבת במושגים של 'נסיך', אני קצת צינית, וזה מפיה של מי שנשואה חודש וקצת. גם עניין ההצלה צריך להילקח בעירבון מוגבל. בני זוג יכולים לעזור זה לזה, אבל לא לקחת את זה לכיוון דרמטי של 'הוא האחד והיחיד שיכול לעזור לי'".

אז למה להתחתן?

"אם היית אומרת לי לפני חמש שנים שהיום אהיה נשואה, הייתי צוחקת. מכל החברות שלי אני היחידה שהתחתנתי, ונחשבתי הכי לא לחוצת נישואים שיש. זה התגלגל. יש את הקטע במערכות יחסים שעוד בהתחלה את רואה שיהיה לזה סוף, גם אם לא קרוב, הוא קיים. עם רז לא ראיתי את הסוף, ואמרתי לעצמי: 'נלך על זה'. אני אופטימית ומקווה שעשיתי את הבחירה הנכונה, ושהוא האדם של חיי, ובמקרה הכי גרוע – מתגרשים. יש לי ראייה מפוכחת".

ומה יהיה עוד עשרים שנה?

"הייתי רוצה להגיד שהכול יהיה בסדר, אבל בדיוק עכשיו הנישואים של ההורים שלנו מתפרקים. במידה מסוימת אני פסימית. אני אשמח ללדת 2.7 ילדים בלונדיניים, אבל אני גם די בטוחה שיהיה לי פרק ב' מסוים. אני לא חושבת שעשיתי טעות, אני בטוחה בהחלטה שלי, כי אני יודעת שיש 'פתח מילוט'".

אבירמה גולן, סופרת, עיתונאית ואשת תקשורת, מתנגדת בתוקף למושגים כמו "האחד" ו"הנסיך על הסוס הלבן". "מי שתחכה ל'אחד' יכולה לחכות עד שתתייבש. זוגות מושלמים יש רק בחנות נעליים".

אז למה כולנו כל כך מצפות ומחכות לו?

"הספרות המערבית נבנתה סביב המיתוס הזה. זו תפיסה יותר פרקטית מרומנטית: נסיכה צריכה נסיך, התאמה מעמדית שיוצרת סדר מסוים בעולם.

"לדוגמה לכלוכית, שמנקה בתים, לא תישאר לנצח אחת שמנקה בתים, והפרס שלה על התנהגות למופת הוא הנסיך. זה מעביר מסר משמעותי כלפי נשים צעירות: יש סדר משפחתי מעמדי שמתחיל באם ובת, ציות לאם גם אם היא רעה וחורגת, ופרס בסוף הדרך".

ומה התפקיד של הנסיך?

"הוא 'מציל' אותך ממצב של טרום מיניות. את נמצאת בתרדמה, כמו היפהפייה הנרדמת, והנסיך מעיר אותך ומעביר אותך שלב בחיים. 'היפה והחיה' למשל, הוא סיפור בוגר יותר, שאומר לנסיכה לראות מעבר ליופי. יש גם דוגמאות הפוכות בספרות המודרנית, גיבורות ששאפו למצוא את אהבת חייהן, כמו מדאם בובארי ואנה קרנינה שגמרו רע מאוד".

איך זה רלוונטי לישראל 2006?

"מיתוס 'האחד' נובע מהוליווד, ומהיותנו חברת צריכה. אנחנו מעצבות את 'הנסיך' כמו שהוליווד מכתיבה לנו, ובדרך כלל הוא בא עם מוצרים שניתן לקנות. הוא יהיה עשיר וחתיך, עם גוף שניתן לעבוד עליו בחדר כושר, והיא תהיה צעירה עם שיער בהיר וריח קסום שאפשר לקנות בחנות. המיתוס הוא כלי שיווקי להגברת הצריכה, להיראות יפות בעיני 'האחד'".

ככה זה בכל העולם?

"אירופה בנויה אחרת, ולאהבה שם יש ערכים אחרים, שמבוססים יותר על עוצמת הרגש, כמו ביוון. הדגש הוא על האהבה ועל מה שנוצר בין שני האנשים, ופחות על הפרטנר".

ומה תגידי למשוכנעות שיש להן נסיך?

"להגיד שיש שם רק אחד בשבילך, שיכול למלא את צרכייך, זה מייאש ואינפנטילי. ואם מצאת אותו וזה נגמר? מה, לא תשתקמי? לא תאהבי יותר? זו חשיבה מגבילה. כל החיים את משתנה, ומישהו שאת לא מעלה בדעתך להסתכל עליו היום ימצא חן בעינייך מחר. זה הרבה יותר רומנטי. תוכלי למצוא הרבה פעמים אהבה. זה מושפע גם מההתקדמות הטכנולוגית. במציאות שבה תוחלת החיים עולה, ואנחנו חיות 80 שנה ויותר, לא יכולה להיות רק התאהבות אחת".

אז לחפש הרבה אהבות בשביל למצוא אושר?

"אם את חושבת שהזולת הוא מי שיעשה לך את זה, את עומדת בפני אומללות לא קטנה. רק מי שמסוגל לאהוב את עצמו יכול למצוא מישהו שיאהב אותו באמת. את הצרכים הפנימיים שלנו אף אחד מבחוץ לא יכול למלא, ואי אפשר לצפות לקבל את זה ממישהו אחר. אבל יש אנשים שמתאימים יותר מאחרים, זה אף פעם לא טוטאלי. לא צריך ללכת לשום קיצוניות, מי שתחכה ל'אחד' ותבטל את כולם — תפסיד. גישה כזו יכולה לשרת עמדה מאוד נוחה: עד שלא מוצאים את 'הנסיך' לא צריך לעשות כלום".

למה בנות מאמינות בזה יותר מבנים?

"בגלל דחף חברתי. אנחנו מוכנות להקים משפחה, ויש לנו שעון ביולוגי מתקתק. מחנכים אותנו להחצין רגשות, בעוד שהבנים מחונכים להפנים רגשות. לכן הנשים עסוקות באופן מוחצן בזוגיות. לפעמים הזוגיות היא אפשרות ליצור תלות כלכלית ולהישען על הגברים. זה יוצר פינוק מתוך בחירה ומביא לכך שהזוגיות יותר חשובה מכל דבר אחר. בנים דואגים לקריירה, לכסף שמוביל לכבוד, יש להם יש יותר זמן ביולוגי להקים משפחה והם יודעים שתהיה שם אישה לדאוג לזה".

לא מעודד במיוחד

"אני יכולה לגלות לך שככל שעובר הזמן והם מתבגרים, הם יותר רוצים זוגיות ונשים מגלות שהן יכולות להסתדר לבד. יש שוויון בהשתוקקות לאהבה. גברים לא מודעים לכך שזה מה שהם צריכים, לוקח להם זמן להבין שהצורך באהבה הוא כמו אוויר לנשימה. אנחנו מבינות את זה קודם".

ד"ר יעל רנן, מתרגמת ומרצה לספרות באוניברסיטת תל אביב, מסכימה עם כך שהמסר החברתי שעליו אנחנו מתחנכות שונה מהמסר שגברים מקבלים. "בנים אף פעם לא קנו את השטויות הללו של 'האחת והיחידה'. אם כבר, הרווקים הנצחיים משתמשים בזה בתור תירוץ, לא להתחייב עד שתגיע 'נסיכה'. חייו של גבר לא סובבים סביב בת זוגו. יש לו עבודה, לימודים, כבוד להשיג. הוא קודם יוצר לו יסודות ואחר כך מתפנה לאהבה. הם לא צריכים מיתוסים. אישה צריכה אהבה, זה בראש סדר העדיפויות שלה. ואז כשהאהוב מגיע, היא תקועה איתו לכל החיים".

למה 'תקועה'? היא בוחרת להיות איתו

"אני יכולה להעיד על עצמי שכל תקופת חיים שעברתי היה לי שינוי ברצונות ובצרכים. מי שהתאים לי בגיל 18 לא היה טוב עבורי בגיל 25, ומי שרציתי בגיל הזה לא ענה על הצרכים שלי בגיל 30. אין סיכוי שיהיה גבר שיתאים לי בול בכל תקופה של חיי".

אז הנסיך שלי לא מחכה שאמצא אותו?

"'הנסיך' בעיניי זה תירוץ לא לקחת אחריות על הטעויות שלך, ולמעשה זו הונאה עצמית. טולסטוי היה נשוי לאישה אחת כל חייו והיה אומלל נורא. אין דבר כזה אהבה לכל החיים. את מכירה נר שדולק 80 שנה?".

לא, לא ממש

"אז גם אין אהבה שנמשכת ברצף זמן כזה ומתאימה לכל החיים שלך".

מתן אשכנזי, קצין משוחרר בן 22, מסכים עם חוות הדעת המקצועיות וטוען: "לחכות ל'אחת והיחידה' זה תירוץ לפסילת בנזוג. אני חי בתחושה שהיום אני פוגש אותה, ואז אני פוגש מישהי וחושב שהיא 'האחת' אבל זה מחזיק בערך עד שאני מכיר אותה לעומק".

ממה זה נובע לפי דעתך? בררנות יתר?

"הייתה לי אהבה ראשונה מדהימה, שלאורך השנים גדלה והתחזקה. זה כאילו יש בי משהו שאומר, שהיא 'האחת' ושפספסתי אותה".

זהו? הכול אבוד? אתה נכנע?

"לא, אני מקווה למצוא את 'האחת', אבל אין לי מזל. לא שהיא לא קיימת, אולי אפילו יותר קרובה אליי ממה שאני יכול לדמיין. גם תמיד יש אפשרות שנתקלתי בה ולא ידעתי שזו היא".

גם בנים מחפשים נסיכה?

"ברור. אני יושב עם חברים שלי בבית קפה, בוחנים, מחפשים, ואז מגיע החבר התורן ומכריז שהוא מצא אותה, זו הבחורה, הוא מאושר ואנחנו חייבים לפגוש אותה. אבל זה אף פעם לא נמשך לנצח. כשאתה מאוהב אתה עיוור להתרחשויות אחרות, אבל הפוטנציאל להיתקל במישהי יותר מדהימה קיים. זה תלוי גם נסיבות. מישהי במצב מסוים תהיה 'האחת' ובנסיבות אחרות היא לא תהיה".

למה לדעתך אצלנו זה יותר חזק מאצלכם?

"הסיבה לדעתי ביולוגית. אישה שנקשרת לגבר אחד יכולה להרות פעם אחת בכל פעם. גבר יכול 'להרביע' הרבה בחורות בבת אחת. לכן אתן נקשרות לגברים ומפתחות כלפינו ציפיות".

אתה מחכה ל'נסיכה'?

"תלוי בתקופה. בתכל'ס, כל בחורה שאנחנו פוגשים נבחנת למשבצת 'האחת' –בודקים אם היא תהיה אימא טובה, אם היא תאהב אותי באמת, תהיה נאמנה, משעשעת. כמובן שהמראה גם מכריע".

מה תגיד למי שמאמינה שיש "אחד" רק עבורה?

"אם היא לא מוכנה להכיר מישהו שהוא לא 'האחד', היא מונעת מעצמה קשרים, והיא גם תדע פחות על עצמה. אבל אם באופן כללי היא מחכה ל'אחד', זה בסדר, כולנו ככה".

רגע, אז יש שוויון מינים בנוגע למיתוס הזה?

"כולם מקווים למצוא מישהו שהוא לא התפשרות. כל אחד פוחד להיות לבד או להיות בקשר שבמקום למצוא בו 'נסיכה' אתה נמצא בו מתוך הרגל. אני פוחד מאהבה כזאת, ולכן כן חשוב לטפח את הרעיון שיש מישהו מיוחד עבורך. יכול להיות גם מצב הפוך, שבו את עם מישהו 20 שנים, נקשרת אליו, ואז מגלה שהוא 'הנסיך שלך', כי הוא היה איתך בכל החוויות המרכזיות בחיים. אהבה יכולה להגיע מכיוונים מפתיעים וחשוב לשמור על ראש פתוח".