שוברים מיתוס: האם יין באמת טוב לבריאות?

בעלי היקבים, הייננים וחובבי היין אוהבים לצטט מחקרים שונים, שטוענים כי שתיית יין טובה לבריאות. לדאבון לבם, מחקר חדש שבדק תוצאות של מחקרים קודמים מצא ששתייה מדודה של אלכוהול אינה מפחיתה את התמותה הכללית והתמותה ממחלות לב.

לדברי החוקרים, יתכן שכל התועלת הנובעת משתיית אלכוהול מדודה, מבוססת על טעות מתודולוגית במחקרים. על פי הפרסום שתוצאותיו מובאות כאן,47 מתוך 54 המחקרים שנסקרו, כללו בקבוצת "המתנזרים" אנשים שהפסיקו לשתות רק זמן קצר לפני שנכללו במחקר, או שהפחיתו את שתיית האלכוהול שלהם לפעם בחודש או פחות, אמרה ד"ר קיין פילמור, מבית הספר לאחיות של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו.

"מכיוון שקשישים רבים נמנעים או מפחיתים את צריכת האלכוהול מסיבות בריאות - כמו נכות, מצב כללי ירוד או שימוש בתרופות - הקבוצה שלכאורה התנזרה משתייה במחקרים האלה כללה, כנראה, הרבה יותר אנשים שבריאותם לקויה בהשוואה לקבוצה של אלה ששתו במסורה", טוענים ד"ר פילמור ועמיתיה.

למעשה, כשהחוקרים צרפו תוצאות של שבעה מחקרים שלא נפלו במלכודת המתודולוגית, הם לא מצאו שום השפעה מגינה מפני תמותה או מחלות לב כתוצאה משתייה קלה או מתונה של אלכוהול.

כשהחוקרים בדקו 35 מאמרים שעסקו בתמותה ממחלות לב כליליות, התברר שוב שהתוצאות המשמעותיות שמעודדות צריכת אלכוהול נמחקו, כשנלקחו בחשבון רק שני המחקרים שלא ביצעו את הטעות של "המתנזרים".

"הממצא הזה עשוי לתמוך ברעיון שרבים מהמתנזרים הפסיקו לשתות לא מזמן עקב בריאות לקויה או מידרדרת", אמרו המחברים. "במלים אחרות, שתייה מתונה קבועה עשויה להוות סמן לבריאות טובה בקרב אנשים בגיל הביניים ובקשישים - ולא הסיבה לכך".

"כתוצאה מכך", הוסיפו החוקרים, "יתכן שהפריזו מאוד בהערכות של מידת ההשפעה החיובית של צריכה מדודה של אלכוהול על הסיכון לתמותה ממחלות לב, שנמצאו במחקרים קודמים".

לתוצאות האלה עשויות להיות השלכות על מחקרים אחרים שפורסמו באחרונה, לפיהם קיימת השפעה מגינה של שתייה מתונה של אלכוהול מפני דמנציה, סוכרת מסוג 2, זיהום פעיל מחיידק הליקובקטר פילורי (החיידק שגורם לכיב קיבה ותריסריון וסרטן הקיבה) והצטננות רגילה - פסקו החוקרים.

"החוקרים שהמליצו על שתייה מדודה של אלכוהול עקב התועלת שכרוכה בה, צריכים לשקול מחדש את עמדתם", אמרה ד"ר פילמור. לדבריה, הרופא שלה המליץ לה לשתות אלכוהול בכמות מתונה, ונראה שהמלצות כאלה שכיחות, "לפחות בקליפורניה, היכן שאנו אוהבים את היינות שלנו".

מחקר העל כלל רק עבודות שבדקו תמותה באופן פרוספקטיבי (כלומר: לא בדקו נתונים קיימים אלא עקבו אחרי קבוצות אנשים במשך מספר שנים ורשמו את כל מקרי התמותה שהתחוללו בקרבן במהלך שנות המעקב) ופורסמו בין השנים 1974 עד 2004. מחקרים שבדקו גם תחלואה לא נכללו במחקר העל הזה. רק מחקרים חדשים, מתוכננים היטב, יוכלו לעשות

זאת. "מחקרים פרוספקטיביים עתידיים צריכים לנקוט דיוק רב בהרבה בהערכת השתייה וההינזרות", סיכמו החוקרים.