שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תעשו לי תחקיר
    התחקירנים, הפועלים השחורים של תעשיית החדשות והבידור, נמצאים בתחתית שרשרת המזון של עולם הזוהר. השכר נמוך, השעות מטורפות והיחס לרוב מזלזל. את התחקיר הזה סביר להניח שלא תראו בתוכניות התחקירים של הטלוויזיה
    חיים לא פשוטים יש למי שבוחר להיות תחקירן. העבודה קשה ואינטנסיבית, השכר בדרך כלל אינו גבוה, שעות העבודה הרבות מביאות לשחיקה מהירה, הקרדיט עם סיום התוכנית ברולר רץ מהר מדי, ואת הפירות של העבודה הקשה קוטפים בדרך כלל הטאלנטים. אז למה, למרות הכל, תחקירנות נחשבת לעבודה נחשקת? התשובה מתחלקת לפי שני סוגים של תחקירנים: אלה שרוצים להתחכך בעולם הזוהר ובסלבריטאים, ואלה ששואפים להתקדם בתחום המדיה ולהפוך ברבות הימים לעורכי תוכניות ואולי אף לעבור לפרונט. בדיוק כמו שקרה ליואב אבן, כתב חדשות ערוץ 2, שצמח כתחקירן בתוכנית האקטואליה "חמש עם", או כמו שקרה לגלי בראון, עורכת התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", שהחלה את דרכה כתחקירנית והתקדמה במעלה סולם התפקידים. "התחקירן נמצא בתחתית שרשרת המזון של עולם הטלוויזיה", אומרת ענבל פטל (32), תחקירנית זה שמונה שנים, העובדת בימים אלה בתוכנית התחקירים של עמנואל רוזן, "זה הזמן", בישראל 10. "זה המגזר הכי מנוצל בתעשיית המדיה. אתה עבד של מערכת שיכולה לדרוש ממך לעשות כל דבר ולא תמיד בתמורה הולמת".

     

    רוב התחקירנים בישראל, אם לא כולם, מועסקים ללא הסכם העסקה וללא כל זכויות בסיסיות, כמו החזרי נסיעות, ארוחות והחזרי טלפונים, למרות שחלקם עושים מאות שיחות על חשבונם מהמכשיר הסלולרי הפרטי כדי "ללכוד" עוד מרואיין. בנוסף לכך סובלים התחקירנים גם מחוסר יציבות מקצועי, שמתבטא בכך שלרוב הם נאלצים לחפש מקום עבודה חדש מדי כמה חודשים ולהתחיל הכל מהתחלה - אם בגלל סיום עונה ויציאת תוכנית לחופשה, או כי התוכנית ירדה מהמסך.

     

    אבל עזבו אתכם מהתיאוריה. כדי להבין מה באמת מניע את הפועלים השחורים של התעשייה הצטרפנו לצוות התחקירניות של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, "העולם הבוקר" בהנחיית אברי גלעד ועינב גלילי, שהיו אדיבים מספיק כדי לארח אותנו ליום אחד בשורותיהם. "יש לכם אפשרות להגיע אלינו או בשעה חמש וחצי בבוקר, שזו השעה שבה מתחילה משמרת הבוקר של אחת התחקירניות שלנו - עד עשר וחצי בבוקר - או להצטרף למשמרת הרגילה שמתחילה בשש וחצי בבוקר", הסבירה לנו נציגת ההפקה. "רגע, ומתי היא מסיימת את המשמרת?", התחלנו לתחקר. "אי שם בערב", היא ענתה במעומעם. הכוונה, כמו שהבנו מאוחר יותר, היתה אי שם בלילה, שלא לומר לפנות בוקר.

     

    בשבע בבוקר כבר מצאנו את קרן ולול (28) - עורכת דין מוסמכת לדיני עבודה, שהחליטה אחרי בחינות הלשכה לעשות הסבה ולעבור לעולם תוכן אחר - כשהיא אנרגטית יותר מהשפן של אנרג'ייזר ומאחוריה כבר כמה השכמות טלפוניות למרואיינים פוטנציאליים בתוכנית של יום המחר. "המטרה בעבודה שלנו היא למצוא את האייטמים הכי טובים שיש, וזה אומר להיות במעקב תמידי אחרי העיתונים והטלוויזיה, לזהות את הסיפור הטוב הבא ולאתר את המרואיינים. בגדול, המטרה שלנו להתקשר אליהם בכל שעה, לפני שהמתחרים שלנו בערוץ 10 חוטפים אותם".

     

    ואנשים מקבלים בברכה את ההשכמה בשש בבוקר?

     

    "יש ויש. בוא נגיד שעם פוליטיקאים וסלבריטאים זה הרבה יותר פשוט. הם מבינים שזה חלק מכללי המשחק. לפעמים אנחנו נוחתים על אנשים 'רגילים', ולא תמיד הם מבינים מה אנחנו רוצים מהם".

     

    אחרי שאותר ו"נלכד" המרואיין הפוטנציאלי, נכנס התחקירן לפעולה עם הרבה אמפטיה, סימפטיה ובמילים אחרות, חנפנות ושימוש בפסיכולוגיה בגרוש, בעזרת משפטים כמו "חבל שאתה לא רוצה לבוא, זה יכול לקדם אותך", ו"אנחנו רוצים לשמוע מישהו מהשטח אומר את הדברים הנכונים". בקיצור, תפקידו של התחקירן לעשות הכל כדי לשכנע את האייטם העתידי שלו לקום מחר בבוקר (בלי שיר חדש בלב) ולהתייצב כדי לברבר באולפן. ליז דניאל (29), שהתחילה את משמרת התחקירנות שלה בעשר בבוקר, שלוש שעות אחרי קרן, מחדדת את הנקודה: "אנחנו סוג של אנשי מכירות טלפוניים. אנחנו עושות טלמרקטינג ומנסות לשכנע את האנשים להגיע אלינו לתוכנית".

     

    החלק ה"שיווקי" אליו נדרשים התחקירנים, אם כן, הוא קל יחסית. בעיקר אם הם עובדים בערוץ 2 רווי הרייטינג, אליו קל יותר לשכנע להגיע מאשר, נניח, לאולפן "פוליטיקה" בערוץ הראשון. העבודה שדורשת יותר אנרגיה וחשיבה בריאה היא איתור המרואיין עצמו, בעיקר אם מדובר באדם מהיישוב. "יש משהו מאוד מאתגר בידיעה שאנחנו מסוגלים למצוא כל אדם במדינה, מאישיות בכירה ועד בן אדם פרטי שהיה מעורב באירוע מסוים שמעניין אותנו", אומרת ליז בעיניים בורקות, ומיד חושפת את ספר הטלפונים הממוחשב של המערכת שכולל כ-5,000 מספרי טלפון, החל מביל קלינטון וביבי נתניהו ועד כותבי שורות אלה. "העבודה הקשה מתחילה כשצריך לאתר בן אדם שאין לך קצה חוט איך להגיע אליו. מצד שני, 144 הם כבר חברים מאוד טובים שלנו. כשאנחנו מתקשרות ומבקשות שם מסוים בלי כתובת ומכל הארץ, הם יודעים שמדובר בתחקירנים".

     

    לצורך המחשה היא נדרשת מיד על ידי עורך התוכנית לאתר מרואיין שהואשם בהברחת סמים מהודו וחזר לארץ. ב-144 היא מקבלת רשימה ארוכה של טלפונים אפשריים, ומתחילה באיתורו. בשיחה הראשונה הקו לא מחובר, בשיחה השנייה טעות במספר ובשיחה השלישית אומרים לה מעבר לקו שהם זה לא הוא, אבל הם שמעו שאפשר לנסות לאתר אותו בחיפה. "יש בעבודה הזאת הרבה מתח ואדרנלין", מבהירה ליז תוך שהיא מאתרת מישהו שמזדהה בשמו כמי שהיא מחפשת, ומיד טורק את הטלפון. "נראה לי שמצאתי אותו. הוא כנראה נבהל ממני וניתק לי. שיט, הייתי צריכה להתחזות למישהי אחרת".

     

    הבוקר מתקדם. האייטם על מבריח הסמים הופך ללא רלוונטי, לאור אייטמים חדשותיים מהסוג שצץ במדינה שלנו בכל שעה עגולה, וצוות התחקירניות, שמונה בימים כתיקונם ארבע נשים (אחת במשמרת בוקר ושלוש במשמרת יומית ארוכה), ממשיך לתור אחרי אייטמים, במוטיבציה עצומה להביא את הסיפור החם לתוכנית של מחר.

     

    אתן ממש צוהלות על הבוקר, מה כל כך מרגש אתכן בעבודה הזו?

     

    "זאת עבודה דינאמית, שדורשת המון מקוריות ואלתור באיתור של מרואיינים. יש בזה משהו מאוד מאתגר, ואתה מקבל סיפוק אדיר כשבסופו של דבר מרואיין שאתה בחרת להביא לתוכנית מקבל מהמנחים פידבק שהוא היה מצוין ועשה את התוכנית".

     

    איתור המרואיינים הוא חלק הארי ביומם של התחקירנים, אבל הוא ממש קצה קצהו של יום עבודה עמוס באירועים שכולל "חימום" המרואיינים שמגיעים להתראיין לתוכנית (שזה אומר לשוחח איתם, לארח אותם ולהכין אותם לשידור לפני כניסתם לאולפן), ובמקרה של מרואיין שהבריז, וזה קורה לפעמים, למצוא אייטם ומרואיין חלופי. כך, למשל, עדיין טרי בזיכרונן של התחקירניות מותה של שושנה דמארי, רבע שעה לפני סיום תוכניות הבוקר, מה שחייב למצוא במהירות מרואיין שיספיד אותה בשידור. וזו כאמור רק ההתחלה, כי עוד לא אמרנו מילה על התחקירים הטלפוניים שיש לבצע עם כל מרואיין על מנת להעביר חומר כתוב ושאלות מומלצות למנחי התוכנית, ועל משמרת קריאת העיתונים ומשמרת הצפייה בתוכניות האקטואליה האחרות, כדי לראות מה קורה מעבר לקווי האויב.

     

    בקיצור, עבודה, עבודה, עבודה, וכל זה במחיר חד פעמי של 80 עד 100 דולר לתוכנית. נשמע הרבה? הבה נעשה חישוב מתמטי קל: עבודה על תוכנית בוקר ממוצעת נמשכת כמעט יממה. כ-15 שעות (במקרה הטוב!) במשמרת אחת, ועוד חמש שעות אם יש גם משמרת בוקר, וזה נופל גם על ימי שישי, שבת וחגים - ולא, במקרים האלה אין תוספת שכר. מאה דולר כפול 4.3 שקלים (השער היציג בארץ הטלוויזיה, שבאופן מפתיע לא צמוד לשער היציג של מדינת ישראל), הם 430 שקל. נחלק את הסכום היפה לכמות השעות המטורפת, ונגיע במקרה הטוב ל-28 שקל לשעה, ובמקרה הלא פחות נפוץ ל-20 שקלים לשעה. שלי יחימוביץ', לתשומת ליבך.

     

    מיקומם של התחקירנים בתחתית הפירמידה הבידורית, במיוחד לעומת הטלאנטים שנמצאים אי שם במרומים, מבליט את חוסר הפרופורציה בין שתי הקבוצות. בעוד שהתחקירנים עובדים ימים כלילות, "נלחמים" על סיפור או על מרואיין ולמעשה יוצרים את התוכנית יש מאין, הכסף הגדול הולך לכוכבים. בניגוד לתפקידים אחרים בתחום (מצלמים ועד שחקנים), לתחקירנים אין מחירון שמגדיר את משכורותיהם בהתאם לשעות העבודה, וגם את הכסף שהם מקבלים נהוג לשלם במה שמכונה "תשלום שוטף פלוס", כלומר לא מדי חודש בחודשו, אלא בין 45 ל-60 יום אחרי ביצוע העבודה. עם זאת, צריך לציין שיש גם תוכניות, בעיקר בתחום הבידור, בהן שעות העבודה פחותות וסכומי הכסף גדולים יותר. לא הרבה תוכניות. "אני חושבת שזה נובע מהעובדה שהשוק מוצף בבוגרי בתי ספר לתקשורת שרוצים להיות תחקירנים", אומרת ליז התחקירנית. "בקיצור, יש תחליף לכל אחד מאיתנו. זה נובע מהתפיסה ההתחלתית שהתחקירנים הם התחתית של התחתית, למרות שבשטח אנחנו אלה שעושים את התוכנית ומביאים את המרואיינים. הרי בלי תחקירנים אין מי שיניע את התוכנית. יש רק מעט מאוד תוכניות טלוויזיה שנותנות קרדיט לתחקירנים. אמנון לוי, אילנה דיין ורפי גינת לפעמים מזכירים את התחקירנים, אבל ברוב התוכניות אתה בכלל לא יודע מי עשה את העבודה מאחורי הקלעים".

     

    ואם תקומי ותגידי שאת לא מוכנה לעבוד בשכר הזה, מה יקרה?

     

    "אז יגידו לי שלום ולא להתראות. ואני מדברת לא על המקום שאני נמצאת בו כרגע, אלא בכלל על התעשייה. חודש אחד של חפיפה ויש תחקירן חדש".

     

    כמה מהתחקירנים אליהם פנינו סירבו להזדהות בשמם, כדי לא לסכן את מקום עבודתם ואת עתידם המקצועי. תחקירנים שעבדו בעבר בתוכניות הבוקר של רשת וקשת בערוץ 2 ציינו כי עם המעבר של התוכניות לפורמט החדש והנוכחי, פוטרו כמעט כל התחקירנים הוותיקים, והחדשים שהגיעו מרוויחים כיום סכומים נמוכים מבעבר. בחודשים האחרונים פורסמו באתרי האינטרנט ידיעות על עזיבתם של כמה תחקירנים את התוכנית של דודו טופז בערוץ 2 ושל רפי רשף בישראל 10, בין היתר בשל השכר הנמוך, לטענתם, שקיבלו בתוכנית, ובכל זאת - עד מהרה נמצאו תחקירנים חדשים וצעירים שיעבדו גם בתוכניות האלה. פטל, שבעברה גם תפקידי עריכה ("בולדוג" בערוץ 8, ופרויקטים נוספים בערוץ 2), סבורה כי חוסר ההערכה לתחקירנים גורר מצב בו התחקירן תמיד ישאף להתקדם במעלה הפירמידה, בגלל היחס שהוא מקבל מהמערכת, ולאו דווקא בשל שאיפותיו האישיות. "ככל שתחקירן מתמקצע יותר, הוא מבין שכבר לא לכבודו להיות תחקירן ורוצה להתקדם הלאה. השוק מתמלא בילדים חדשים, שמוכשרים ככל שיהיו, לא ניתן להשוות אותם לתחקירן מנוסה", היא מסבירה. "זאת לדעתי הסיבה שאין תחקירים ברמה גבוהה כל הזמן. אם היחס לתחקירנים היה רציני ומכובד כפי שצריך להיות, התחקירים הארץ היו נראים אחרת".

     

    "אנשים רוצים להיכנס לתחום ויש כאלה שמוכנים לעבוד כתחקירנים בסכומים מאוד נמוכים", אומרת ר', תחקירנית זה 5 שנים בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה. "יוצאי צבא שהרוויחו 350 שקל פתאום מרוויחים 4,000 שקל והם מאושרים מכך. הם לא מודעים לעובדה שמדובר בסכומים נמוכים מאוד".

     

    בדיוק מהסיבה הזאת החליטה רינה שתיל, 37, תחקירנית זה שלוש שנים, לעשות משהו בנדון. "בשלב מסוים החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיי, אבל מהר מאוד הבנתי שיש בעיה - אי אפשר להתפרנס מהעבודה הזאת", היא מסבירה ומספרת איך החלה לדבר עם תחקירנים ולשלוח מכתבים לגופים שונים, כמו ההסתדרות ופורום היוצרים, כדי לבדוק אם ניתן באמת לשנות את המצב הקיים. את האוזן הקשבת היא קיבלה באק"ט, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, שהחליט להקים מחלקה חדשה שתילחם מול חברות ההפקה, הזכיינים והקרנות למען זכויות התחקירנים. "המטרה העיקרית היא למסד את המקצוע הזה. אנשים צריכים להבין שתחקירן זה מקצוע בפני עצמו וצריך לתת את האפשרות לאדם להתמקצע. הניסיון והבגרות חשובים מאוד במקצוע הזה, אבל לא רבים ממשיכים כי כולם שואפים להתקדם הלאה. בחור בן עשרים יכול להרשות לעצמו לעבוד בסכומים האלה, אבל מישהו שצריך לגדל משפחה - לא".

     

    שתיל, ביחד עם שני תחקירנים נוספים, נירה טל ונדב שטרית, מתכוונים לפעול ליצירת תמחירים שווים על פי דרגות מקצועיות שונות, בדיוק כפי שמשתכרים כיום מרבית הפרילנסרים בתחום, כמו הצלמים והמאפרות. כ-170 תחקירנים ותחקירניות הצטרפו מאז קמה המחלקה, ושתיל מאמינה כי אחרי חניכת המחלקה באופן רשמי, בכנס שיתקיים ב-28 באפריל בגני התערוכה בתל אביב, יתחילו התחקירנים לראות תוצאות בשטח.

     

    באחת עשרה בלילה סוגרות בנות "העולם הבוקר" את המשמרת שהתחילה בבוקר. ולא, הן לא מתוסכלות, למרות הכל. למעשה רוב התחקירנים שנתקלנו בהם במהלך העבודה על הכתבה נמצאו מלאי התלהבות ותשוקה לעבודה, למרות המשכורת הדלה. "העבודה הזאת ממכרת", אומר א', תחקירן בתוכנית שירדה לאחרונה לאחר שנתיים באוויר. "צברתי רזומה, אבל עכשיו אני צריך להתחיל הכל מהתחלה. גם מבחינת שכר. אבל למרות הכל אני אוהב את העבודה שלי. יש בה סיפוק אדיר. אני בטוח שאם יעשו כמה שיפורים כלכליים במשכורת של התחקירנים, לא רק האנשים יהיו יותר שמחים ואיכותיים, גם הטלוויזיה שלנו תהיה הרבה יותר טובה".

     

    הם לומדים את המקצוע

     

    "תחקירן הוא חוליה מאוד קריטית בעבודה של עשיית תוכניות טלוויזיה", מסביר אילן דה פריס, מבעליה של חברת ההפקות גשם תקשורת, שבעברו שימש סמנכ"ל התוכניות של טלעד בערוץ 2. "תחקירן הוא זה שמביא חלק גדול מאוד מהמידע והתוכן, שבסופו של דבר יבואו לידי ביטוי בתוכנית".

     

    אני מנסה להבין למה השכר של התחקירנים, החוליה הקריטית כפי שהגדרת אותם, הוא הכי נמוך בשרשרת המזון של עשיית התוכניות.

     

    "נוצר איזשהו מצב בשוק התוכניות וההפקה, שמרבית התחקירנים הם חבר'ה צעירים שאינם מנוסים ואינם בעלי רקע מקצועי רחב וארוך. לכן, בגלל שמדובר הרבה פעמים באנשים חדשים במקצוע שלומדים תוך כדי, משלמים להם ברמות שכר קצת נמוכות מהמצב האידיאלי, זה חלק מהמציאות. בהרבה מאוד מקרים השכר משפיל ומחפיר וזה לא טוב, אבל במקרים רבים אחרים מדובר בשכר טוב מאוד למישהו שלומד את המקצוע, שכר שמאפשר לו להתקיים ממנו".

     

    אז בעצם נוצר כאן מעין גלגל שמונע מתחקירנים טובים ובעלי ניסיון להישאר בתפקידם ולהביא למסך תחקירים ברמה גבוהה יותר.

     

    "יש בזה משהו, אי אפשר להתכחש למציאות הזאת. בתוך השוק החופשי הזה יש בסופו של דבר גם הרבה אנשים שיש להם ותק וניסיון מצטבר, ושהוכיחו את עצמם כמאוד יעילים. ואכן, בפרויקטים ספציפיים מחפשים דווקא אותם. זה עניין של היצע וביקוש שחלקו תלוי מאוד גם בוותק, בניסיון ובכישרון. אני לא שותף לגל הזה שאומר שכל התחקירנים בארץ ישראל דפוקים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שרון בק
    סוג של אנשי מכירות טלפוניים. ליז דניאל
    צילום: שרון בק
    לאתר ההטבות
    מומלצים