חירות הנפש
חג הפסח, הוא חג החירות, מסמל את שאיפתנו לשחרור. ליל הסדר מלמד אותנו שהשאיפה לשחרור איננה מתייחסת רק לעבדות הנכפית אלינו מחוץ אלא לחובתנו לתבוע את חירותנו שלנו ואת מחויבותנו לאפשר חירויות אלו לאחרים
המשמעויות הרוחניות של חג הפסח רבות ולא בכדי אנו מצווים לשוב ולדון בו ובהן מדי שנה. מאחר שקצרה היריעה מלהתייחס לכולן, בחרנו לציין כאן את נושא החירות, ובפרט את חירות הנפש, ואת הביטויים שהיא מקבלת בליל הסדר.
חג הפסח הוא חג האמונה, וליל הסדר, פרט להיותו לילה של תחושת חירות, הוא ראש השנה לאמונה ומהווה עמוד מרכזי בחינוך לאמונה צרופה בבורא על שגאל אותנו ועל החסדים הרבים שעשה עמנו .
הנקודה המרכזית בלילה זה היא ארבע הקושיות, דהיינו החרות לשאול, לחקור ולפתוח דיון מעמיק בין כל המסובים בסיפור יציאת מצרים. בספר הצירה (ספר הקבלה הראשון) נאמר:" המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצירפן זה בזה וניסן בשנה", ללמדנו כי עניין השיחה והדיבור תופסים מקום עיקרי בערב ליל הסדר, היות שהחירות המדוברת אינה נוגעת רק לשעבוד הגוף.
אף בשמו של החג "פסח" מודגשת החרות הנפשית שלה זקוק האדם מתוך חופש הדיבור עד אשר הוא פוצה פיו בבחינת פה - סח לשם קיום מצוות "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". עצם תחושת החופש הרוחני מעלה בלב האדם את האפשרות לשאול את כל הקושיות שברצונו עד אשר תנוח דעתו.
המספר ארבע מסמל מוטיב חוזר בפסח שהרי סביבו סובבת ההגדה. יש ארבע כוסות יין, שבאמצעות שתייתן יוצאים הסודות הכמוסים מתוך נפש האדם כנאמר "נכנס יין יצא סוד",ארבע קושיות וארבעה בנים. בקבלה נאמר כי המילה "חֵרוּת" בנויה מראשי תיבות של ארבעת הבנים : חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול המייצגים באופן מובהק את הצדדים שונים במורכבות נפש האדם. שהרי בתוך כל אחד ואחת מאיתנו חיים יחד ארבעת הבנים ארבעת הבנים בתמהיל ייחודי לכל נפש.
בליל הסדר מצווה כל אדם לומר שלוש מילים כדי לצאת ידי חובתו : פסח ,מצה ומרור.מדוע?
שוב אנו רואים כי לדיבור ולאמירה ערך עליון בפסח ומי שאינו נותן תוקף בדיבורו לא ערך סדר כהלכתו.
על דעת הקבלה, קורבן הפסח שהיו מקריבים בבית המקדש מסמל את סגולת ישראל כעם נבחר.
מצה מסמלת את בריאת העולם ואת החידוש המתמיד שלא הספיק לתפוח, קרי לצאת מהכוח אל הפועל וליצור מציאות. בנוסף היא מייצגת את הצניעות והענווה, בשל היותה עשויה מקמח ומים בלבד, המרכיבים את עיקר תזונתו של האדם, ללמדנו שאם נדע להסתפק במועט נהיה ראויים להיקרא בני חורין באמת ,כמשוחררים מרדיפה מתמדת אחר סיפוק תאוות ויצרים רדודים וחסרי תכלית .
מרור מייצג את משמעות השעבוד לחומר ואת הצער והייסורים שהאדם חווה במהלך חייו מתוך שאיפה מתמדת להתעלות רוחנית.
הקבלה מלמדת כי פסח נחגג בחודש האביב ומציין את התחדשות הטבע בכללותו. כך גם האדם, כחלק מהטבע, מתחדש רוחנית ומנער מעליו האדם את קשיי השנה הקודמת ומתמלא באנרגיה חיובית לקראת העתיד לבוא.
העם היהודי, למוד הרדיפות והסבל, רואה במושג החירות ערך מקודש המקביל לקדושת החיים. נטילת חירות מאדם כמוה כנטילת חייו שכן היא מעקרת את הרצון הטבוע עמוק בתודעתו של האדם- להיות חופשי. חג הפסח "זמן חירותנו" מציין אירוע רוחני רב משמעות במעגל החיים היהודי וממחיש את השתוקקות הנפש לחופש אמיתי נטול מגבלות של זמן ומקום .
חירות הנפש היא המאפשרת לנו לשאול את הקושיות
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מצה מסמלת את בריאת העולם ואת החידוש המתמיד
צילום: סי די בנק
המרור מייצג את משמעות השעבוד לחומר
צילום: סי די בנק
מומלצים
