שתף קטע נבחר

מדריך: פעלולים עם המצלמה הדיגיטלית

קפלו שרוולים, וחוו את הטכנולוגיה של צילום במצלמת נקב, חקרו את העולם התת ימי, את ממלכת הדברים הקטנים, ולכדו את האפקטים המסתוריים של אור אינפרה אדום

המעבר ממצלמה אנלוגית למצלמה דיגיטלית הצית מחדש את התאווה לצילום בקרב רבים מאיתנו. להלן ארבעה פרויקטים שידגימו לכם איך להשתמש במצלמה בדרכים שלא שיערתם שקיימות.

 

מצלמת נקב דיגיטלית

 

עבור רבים מאיתנו, חווית הצילום הראשונה שלנו הייתה בניית מצלמת נקב מקרטון. זה נראה כמו נס: חור בדף נייר יכול ליצור תמונה אמיתית של העולם. קשה לא לאהוב את המראה המדהים, ואת העומק שנראה כמעט אינסופי.

 

באותה מידה קל לבנות מצלמת נקב דיגיטלית, אותה אפשר להגדיר כמפגש של קאמרה אובסקורה עם חיישן CCD. עבור בעלי מצלמת "כוון וצלם" דיגיטלית, השלב הראשון הוא לבנות "תיבת אור". צורתה כמו זו של מצלמה רגילה- קופסת קרטון שצידיה באורך 30 ס"מ, שצבועה בשחור מבפנים.

 

אלא שבמקום לשים את נייר הצילום או את הסרט על הדופן האחורית של הקופסה, צובעים את המשטח בלבן או משתמשים בקרטון לבן. צריך גם להוסיף לדופן הקדמית של הקופסה "חלון", לתוכו יהיה אפשר לחבר את המצלמה, ולצלם את התמונה שנוצרת על הדופן האחורית.

 

יש לחורר נקב באמצע הדופן הקדמית של הקופסה, מעל המקום שבו מציבים את המצלמה. קשה ליצור חור מדויק מספיק בקרטון ולכן רצוי ליצור בקרטון פתח בקוטר של כשני ס"מ, להדביק עליו נייר אלומיניום, ולחורר את האלומיניום באמצעות מחט. אפשר להיעזר במחשבונים באתר הזה כדי לחשב מה הגודל הרצוי של המצלמה והנקב.

 

על מנת להשתמש במצלמת הנקב, יש לכוון את הצד המנוקב של קופסת האור לעבר נושא צילום מואר היטב, ואז להכניס את המצלמה לפתח המיועד לה.

 

חומר אטימה מגומי עשוי לעזור במניעה של חדירת קרני אור פנימה. יש לוודא שהמבזק כבוי, להעביר את המצלמה למצב למקרו, ולוודא שהמצלמה ממוקדת בדופן האחורית של הקופסה. אז אפשר לצלם.

 

מכיוון שיש צורך בזמן חשיפה ארוך יחסית, מומלץ לייצב היטב את המצלמה כך שלא תנוע בזמן הצילום. ברוב המצלמות הקטנות נקבע זמן החשיפה באופן אוטומטי בהתאם לכמות האור.

 

במצלמת נקב יכול זמן החשיפה להגיע למספר שניות. מצלמות עם גוף מסתובב, דוגמת Nikon Coolpix 990, מתאימות במיוחד לצילום כזה, מכיוון שאפשר לכוון את העדשה לאמצע הדופן האחורית של הקופסה, בעוד שהמצלמה יציבה על הקרקע. במצלמה רגילה רצוי למקם את החלון קצת יותר גבוה מגובה העדשה, כך שהיא תיטה מעט כלפי מעלה, כלפי אמצע הדופן האחורית.

 

הפיכת מצלמת SLR למצלמת נקב

 

אולי זה נשמע מוזר, אבל הפיכת מצלמת SLR דיגיטלית למצלמת נקב היא משימה קלה. אפשר ליצור נקב קטן ומדויק במכסה הגוף - המכסה שמתלבש במקום העדשה כדי להגן על המצלמה כשהעדשה איננה מחוברת. בשלב הראשון יש לקדוח חור די גדול, בקוטר של כ- 1.5 ס"מ במכסה.
 
אז יש להשתמש בנייר אלומיניום או בסרט אלומיניום דביק, על מנת ליצור את הנקב המדויק. נקבו חור קטן באלומיניום בעזרת מחט, והדקו אותו מעל החור הגדול. אם נתקלים בבעיה ליצור חור קטן מספיק, אפשר להשתמש בסיכה על מנת ליצור גבעה קטנה, ולשייף את ראש הגבעה בעזרת נייר זכוכית עדין עד ליצירת חור קטן.
 


 

אפשר אפילו לבנות מצלמת נקב טלה-פוטו, על ידי שימוש בצינור קרטון כדי להרחיק את מכסה הגוף מהמצלמה. לקבלת התוצאות הטובות ביותר, יש לחבר את הצינור למכסה גוף שחור נוסף עם חור גדול. בצילום כזה יהיה צורך בנקב קצת יותר גדול. השתמשו במחשבון בקישור לעיל, כדי לחשב את גודלו המדויק.

 

צילום דיגיטלי מתחת למים

 

צילום במצלמת סרט מתחת למים היה מאז ומתמיד תחביב יקר ומסובך, שדרש מצלמות מיוחדות חסינות למים ומבזק יקר. הצולל היה מוגבל לסרט צילום אחד לכל צלילה, מכיוון שאי אפשר להחליף את הסרט מתחת למים. עם המעבר למצלמה דיגיטלית, הכל השתנה. אפשר לקחת מצלמת "כוון וצלם" פשוטה או אפילו מצלמת SLR דיגיטלית לארוז אותה במארז עמיד במים, ולשים בתיק כשיוצאים לצלול או לשנרקל. אפשר לצלם עד למילוי כרטיס הזיכרון, ולראות את התמונות באותו הרגע.

 

החלק המסובך היחיד הוא התאמת המצלמה למארז העמיד במים. אם שוקלים לקנות מצלמה,
עדיף לקנות דגם שקיים עבורו גם מארז מתוצרת אותו יצרן. זו הדרך הטובה והזולה ביותר. מארזים של מצלמות "כוון וצלם" מבית Canon, Nikon ו-Pentax לדוגמה, עולים בסביבות 200 דולר.
 
אם רק רוצים לצלם כמה תמונות של הילדים בבריכה, אפשר להשתמש באחת המצלמות העמידות במים, למשל Pentax Optio WP. קחו בחשבון שמצלמות כאלו לא מיועדות לשהות זמן רב מתחת למים.

 

כשנמצאים מתחת למים, יש להתחשב בכמות האור. ככל שצוללים עמוק יותר, יש פחות אור שחודר למטה, והאור שמגיע כחול יותר. אחד הפתרונות הוא שימוש במבזק בהיר יותר, אבל מבזקים כאלה יקרים מאוד ומחייבים שימוש במארז יקר.
 
במקומם, אפשר להשתמש אחרי הצילום בתוכנה לעריכת תמונות על מנת לשחזר את הצבע האמיתי של התמונה. אם המצלמה תומכת בצילום בפורמט RAW, יעמוד בפניכם מגוון האפשרויות הגדול ביותר לביצוע שינויים לאחר הצילום. אפשר למשל לשנות את איזון הלבן.

 

יש לשנות במחשב את צבעי התמונה, באופן שלוקח בחשבון את תנאי האור מתחת למים. דרך פשוטה לעשות כך היא לצלם אובייקט שהצבע שלו ידוע, דוגמת חליפת הצלילה של השותף לצלילה. אפשר לעקוב אחר השינויים שיש לבצע בצבע כדי להביא את צבע החליפה לגוון הנכון שלה, וליישם את אותם השינויים לשאר התמונות שצולמו מתחת למים, באותם התנאים.

 

אם משתמשים למשל ב-Adobe Photoshop, אפשר לנסות להשתמש בפקודת Curves, כדרך מהירה לשנות את איזון הצבעים. אפשר להקליק על אזורים בהירים, מוצללים או בעלי בהירות בינונית בתמונה בזמן העבודה, על מנת ש-Photoshop תוכל לבצע את השינויים ולתת גוון טבעי לתמונה.

 

לחברת Canon יש מדריך מקיף על צילום תת מימי דיגיטלי באתר הזה, והאתר הטוב והמעודכן ביותר הוא זה.

 

מקרו

 

צילום מקרו הוא האמנות של צילום של חפצים קטנים מקרוב מאוד. לעיתים התוצאה היא תמונות בגודל נושא הצילום או אפילו גדולות ממנו. תמונות מקרו יכולות לאפשר לנו לתת מבט חטוף אל תוך העולמות החבויים של חרקים, פרחים, זוחלים וחפצים קטנים. במצלמות סרט, היה צורך בעדשות מקרו (או מיקרו) מיוחדות על מנת להתמקד כראוי במושאי צילום קטנים, אבל הרבה מצלמות כוון וצלם דיגיטליות יכולות להתמקד בעצמים שנמצאים במרחק סנטימטרים ספורים מהמצלמה.

 

יש מספר חוקים שצריך לזכור כשמצלמים צילום מקרו במצלמה דיגיטלית. אם מצלמים במצלמה דיגיטלית עם עינית אופטית, אין להשתמש בעינית זו. היא מרוחקת מהעדשה ולכן לא מציגה את הדמות המדויקת שתקלוט העדשה. הערה זו אינה מתייחסת למצלמות SLR דיגיטליות, בהן כידוע מציגה העינית את נושא הצילום.
 
כשלא מצלמים ב-SLR, יש להשתמש ב-LCD כדי לתחום את התמונה. שנית, המבזק
לא יעזור ועלול גם לפגוע בתמונה, מכיוון שהוא נמצא לצד העדשה, וממילא מיועד לתאורת עצמים רחוקים יותר.
 
יש לחפש נושא צילום מואר היטב, ולכבות את המבזק. רצוי להשתמש במפתח הצמצם הקטן ביותר בנמצא (מספר ה-f-stop הגדול ביותר), על מנת להבטיח שכל נושא הצילום נמצא בפוקוס. מומלץ להשתמש בחצובה כדי לייצב את המצלמה, במידה שיש צורך בחשיפה ארוכה. אם עוקבים אחר החוקים האלו ומתרגלים, אפשר לצלם כמו צלם מקצועי.

 

מצלמות בעלות מסך LCD מתכוונן על ציר, דוגמת Panasonic Lumix DMC-FZ30, בחירת העורך בקטגוריית סופר-זום, וכן Canon PowerShot S2 ו-G6 מאפשרות להחזיק את המצלמה למרגלות נושא הצילום - פרח לדוגמה, לצלם בנוחות כלפי מעלה.

 

צילום באינפרה אדום

 

אינפרה אדום היא אנרגיה בעלת אורך גל נמוך יותר מזה של התחום הנראה של הספקטרום. לכידת IR של תמונה יכולה לספק נקודת מבט מיוחדת ודרמטית. במצלמות סרט היה התהליך היה די פשוט, ודרש שימוש בסרט צילום שרגיש לאור אינפרה אדום.

 

מצד אחד, מצלמות דיגיטליות מקלות על הצילום האינפרה אדום, מכיוון שאפשר לראות את התוצאות מיידית. מצד שני, לרוב המצלמות הדיגיטליות יש מסנן שנועד להקטין את כמות האינפרה אדום שקולט החיישן, במטרה לשפר את דיוק הצבע. ברור שמסנן מסוג זה מקשה על צילום אינפרה אדום, ולכן יהיה צורך בחשיפות ארוכות מאוד, על מנת לספק הרבה אור לחיישן.
 
יהיה גם צורך להשתמש בחצובה. במצלמות דיגיטליות מסוימות עלול מסנן אינפרה
אדום להטעות את מד האור. מצב זה יכול להתרחש אם מד האור קולט את כל הספקטרום, בעוד שהמסנן מעביר לחיישן רק אור אינפרה אדום.
 
בעיה אחרת נוצרת אם מד האור אינו רגיש לאינפרה אדום כלל. במקרים כאלה צריך להגביר את פיצוי החשיפה עד שהתמונה נראית חשופה דיה על מסך ה-LCD. אפשר להשתמש במד אור ידני עד שהשגת זמן החשיפה הנכון.

 

מצלמות שונות נבדלות ביכולתן לסנן אור אינפרה אדום. אפשר לכוון כל שלט שפועל על אור אינפרה אדום (כמו שלט של טלוויזיה) לתוך העדשה, ולראות במסך ה-LCD עד כמה הקרן ברורה. זה נותן מושג לגבי השאלה עד כמה המצלמה רגישה לאור אינפרה אדום. במספר מקרים, אפשר לפרק את המצלמה, על מנת להסיר את המסנן, אבל פעולה זו מסובכת, והיא תפגע באחריות של המצלמה.
 
כמה מצלמות שכבר ירדו מפס הייצור, כמו Konica Minolta Dimage 7, Olympus C-2020Z, Nikon Coolpix 950 ו-Nikon D1 SLR נחשבות רגישות לאינפרה אדום, ולכן הן נמכרות במחירים גבוהים יחסית בשוק יד-שנייה. יש מצלמות SLR דיגיטליות שעברו התאמות לצורך צילום שמי הלילה. במצלמות אלה הוסר המסנן האינפרה אדום לחלוטין, או שהסינון חלקי בלבד.

  

כדי להתחיל צילום אינפרה אדום יש צורך במסנן שחוסם אור נראה, ומעביר אינפרה אדום, להבדיל ממסנן שחוסם אור אינפרה אדום שהוזכר למעלה. הנפוצים ביותר הם ה-Wratten 89B, מסנן שמעביר דרכו גם קצת אור נראה, ו-Wratten 87, מסנן מדויק יותר אבל קשה יותר לתפעול.

 

אפשר לקנות מסנן אור אינפרה אדום מזכוכית, אותו מרכיבים על העדשה, או  מסנן "ג'לטיני" גמיש, שמיועד ל-filter holder. אם המצלמה משתמשת במסננים שניתן להרכיב, יש לרכוש מסנן בקוטר המדויק, או להשיג מתאם. אם אין אפשרות להרכיב מסננים נוספים, אפשר להציב את המסנן מול העדשה. יש לוודא שהוא מיוצב היטב ולא מאפשר מעבר אור.

 

לתשומת לבכם, התמונות שתלכדו בצילום אינפרה אדום הן תמונות RGB של נושא צילום מונוכרומטי, שכן האור בא ממקטע צר של הספקטרום. אם אתם מעוניינים במראה טיפוסי של תמונת אינפרה אדום, המירו את צבעי התמונה לסולם אפור, באמצעות תוכנת העריכה במחשב. להבדיל, תוכלו לשחק עם הצבעים ליצירת תמונות אקזוטיות.
 
האתר הזה מדגים היטב את האפשרויות לשימוש באור אינפרה אדום. אפשר גם ליצור תמונות דמויות אינפרה אדום מתמונות קיימות. לשם כך תזדקקו לתקע התוכנה Digital Infrared עבור Photoshop. תוכלו להשיג אותו תמורת 8.5 דולר באתר של פרד מירנדה, בכתובת הזו. תקע תוכנה זה מאפשר לחקות חלק מהמתכונות של צילום אינפרה אדום.

 

הכתבה פורסמה בגיליון מרץ של PC Magazine. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר היכרות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: פי סי מגזין
התאמת המצלמה למארז העמיד במים.
צילום: פי סי מגזין
מומלצים