יומן מסע: שני י"ט בניסן

"מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים" (מכילתא בשלח)

התחלנו את היום בחניון הקניון של הר יונה, שם גם קיימנו את טקס הבוקר. היו איתנו קבוצות רבות שהצטרפו לציבור הולכים בן כ-400 איש: הלכו איתנו קבוצה של "חברים מקשיבים"; חיילים מגדוד 931 של הנח"ל, חיילים מחיל החינוך וחיילים עולים מתוכנית "נתי"ב" שמאוד שמחנו על בואם; היתה, כמובן, גם קבוצה מקיבוץ בארות יצחק, שנוכחותם הקבועה מלווה אותנו גם אם נציגיה חוזרים ומתחלפים; קבוצה של הולכים מכפר הרא"ה; ואנשים רבים ושונים מכל הארץ - כאלה שבאו היום בפעם הראשונה וכאלה שהיו וחזרו. בקיצור, המון רב.

הלכנו היום לזכר הרבה אנשים יקרים, והיו איתנו גם חלק ממשפחות הנופלים: משפחת גדרי ממושב מולדת, הוריו של מתן שנפל בחברון; כל משפחת ישראלי שהלכה לזכר שני האחים אפרים ודדי (דוד) שנפלו במלחמת יום כיפור: אמם נחמה, שלוש בנותיה, אחיותיהן של אפרים ודדי צופיה, זהבה וענת, ילדיהם ונכדיהם - שבט של ממש. נחמה ליוותה אותנו במכוניתה והצטרפה אלינו בכל מקום בו עצרנו, וכמובן הצטרפה לסדנה היומית.

הלכה גם איתנו נאווה שהם, אלמנתו של רענן שהם; אביו של דביר לניר ממולדת, שנפל באסון המסוקים, התקשר לפנות בוקר מארה"ב, שם משפחת לניר נמצאת, כדי לומר לנו שלבם איתנו - ואילו אחותו רוני ובני משפחתה הלכו עימנו; אליהו שלנו מהמדרשה הלך לזכרו של אמוץ פרץ, שנפל במלחמת יום כיפור; והצטרפה שוב שולי מועלם, שאת זכרו של בעלה שנפל באסון המסוקים ציינו באחד מימי ההליכה הקודמים.

ואין לשכוח את קבוצת רוכבי האופניים, בראשה עמד בני יעקובי מקיבוץ שדה אליהו, שהחלה את היום במסלול נפרד. לאלה התחברה קבוצת רוכבים מטבעון, בהם אנשים שלקחו חלק ב"חוג אב"י" וכבר הלכו איתנו בשביל. הפעם, הם מדוושים על אופניהם.

וכך, את יום ההליכה פתחנו בטור ארוך ובעם רב. ירדנו בנחל ברק עד תחילת העלייה להר דבורה, שם עצרנו כדי לאכול. מכאן המשכנו בטיפוס אל הר דבורה, מתבשרים שהעלייה הקשה אינה משתווה לזו המובילה לפסגת התבור אליו נגיע בסוף היום. באזור נוח ונעים בהר דבורה התיישבנו כדי לערוך את הסדנה היומית, מבלי משים יוצרים מראה מרגש ויפה של פסגת ההר, שנוקדה מעגלים-מעגלים של קבוצות לומדים. בזמן הלימוד שוב הפעילו החבר'ה של המכינה על-שם רבין את הילדים, כדי שההורים והבוגרים יכלו לשבת בנחת ללימוד המשותף.

ירדנו מהר דבורה לכיוון יער בית קשת, בו הלכנו עד שהגענו לכפר שיבלי. נכנסנו לכפר ומשם העפלנו לכיוון פסגתו של הר התבור. מי שרצה, והיו רבים כאלה, טיפסו ברגל על ההר התלול והיפהפה ונהנו מתצפיות נפלאות. החלק האחר של ההולכים, שכבר התעייפו קצת, העפילו להר בסיועם של כלי רכב רבים.

למעלה, על פסגת התבור, פגשנו את פרופסור אביגדור שנאן עימו ניהלנו שיחה מרתקת. הלה דיבר איתנו על אליהו הנביא וסיפר איך הפך מקנאי לסבא חביב, אורח אהוב בליל הסדר. משם ירדנו בכל כלי התחבורה אל הכפר שיבלי, וכאן סיימנו את יום ההליכה ה-34 ונפרדנו לשלום מקהל ההולכים הגדול.

• רוצים להיפגש? אתם מוזמנים לפורום "נפגשים בשביל ישראל"